"מה שיש על המדף, זה מה שנשאר"

מחפשת משהו לאירוע?: המנג'סת

אסטרטגיה: עם כניסך לחנות היא תעוט עלייך בחוסר רחמים, ומרגע שתתחילי לדפדף בין החולצות תעמוד לך מאחורי הכתף ותנדב את חוות דעתה המקצועית על כל חולצה שתדופדף: "לזאת יש גזרה מהממת", "זאת נחטפת פה חבל על הזמן", "כזאת יש לי גם בוורוד" או "זאת האחרונה שנשארה. מדהימה על הגוף". ההמהום חסר העניין שלך לא ירתיע אותה והיא תעבור למניית המבצעים התקפים בכל מדף ומדף, וכשגם זה לא יעורר אצלך כל תגובה היא תבצע משימת התאבדות ותתקוף בשאלה הישירה "את מחפשת משהו מסוים? לאירוע?".

האני מאמין שלה: הלקוחות תמיד נורא רוצות עזרה, הן פשוט מתביישות לבקש.
האני מאמין שלך: הלוואי שתמותי.
מקום בסקאלת אהובה-שנואה: תנחשי. ברור ששנואה מאד.

עוד בערוץ הנשים:
>> ניסוי חברתי: הלכה ללא איפור במשך שבוע. איך הגיבו לה?
>> "קראו לי 'בטטה' ואני התנחמתי באוכל"
>> נורבגיה: בת 12 מתחתנת עם בן 37

זה יושב עלייך פצצה: ה"אמינה"

אסטרטגיה: מאמינה בכל ליבה בטריק הנושן, שלפיו האמון של הקונה במוכרת הוא עניין פעוט שיכול להירכש בקלות אם המוכרת נותנת לקונה חוות דעת "אמיתית" וביקורתית, ואומרת לה שמלבוש מסוים לא הולם אותה. כמובן שרגע לפני זה היא חייבת להתעלף מכמה שבגד אחר "יושב עליה פצצה", אחרת כל הסיפור לא עובד.

אני בטלפון, תרגישי חופשי: המתעלמת

אסטרטגיה: שקועה בשיחת טלפון ערנית וקולנית, וניכר בה שאין לה עניין רב בין אם תבחרי לקנות משהו, רק תסתכלי או תשחיתי את החנות ותבזזי את הקופה מול עיניה. מה שחשוב לה כרגע זה קובי, מתי הוא מסיים לעבוד, מה אמא שלו אמרה לו ומתי הם יכולים לקבוע כבר את הוויקנד באילת.

האני מאמין שלה: הלקוחה צריכה את החופש שלה, ואני צריכה את הקובי שלי.
האני מאמין שלך: עזבי אילת, סעו לעקבה. אותו הנוף וחצי מחיר.
מקום בסקאלת אהובה-שנואה: אהובה מאד!

גם אני חיפשתי נעל שמתאימה לזה: החברהמנית

אסטרטגיה: החברה'מנית תמיד תבין את הצרה שלך ותשמח להכניס אותך ברגע וחצי אל תוך חייה כחברה של אמת. גם היא בדיוק לפני שבוע חיפשה נעלים לאירוע שנערך בחוץ, וגם לה הייתה בעיה כי עוד לא מספיק קר למגפיים, וגם היא לא רצתה להסתבך עם עקבים בדרך עפר, וכן ממש קשה למצוא עכשיו, אבל דווקא המגף הזה הוא גם קל יחסית וגם מחמם והיא לקחה אותו למרות שבדרך כלל היא לא אוהבת זמש, אבל הוא דווקא נוח לה בטירוף והיא נורא מרוצה ממנו. ורגע מאיפה את, את מהאזור?

 האני מאמין שלה: נכנסת לחנות, נכנסת ללב שלי.
האני מאמין שלך: לקנות ולעוף מפה מהר לפני שהיא תבקש את הטלפון שלי ותציע שניפגש לקשקש.
מקום בסקאלת אהובה-שנואה: כמעט אהובה, כי למרות הפתטיות היא קצת חמודה.

זה בגימור מאוד גבוה: המקצועית

אסטרטגיה: היא לא סתם מוכרת בחנות תיקים, היא אשת מקצוע בתחום וחשוב לה שתדעי את זה. לשם כך היא תנאם לך שהתיק הזה מיוצר על ידי חברת שקר-כלשהו השוודית, שזו חברה מאד ידועה ונחשבת שהתופרות שלה הן לא ילדות סיניות בנות 12 אלא תופרות שוודיות מדופלמות עם תואר שני ברקמה על עורות, וכל תיק אצלם עובר ועדה של תו התקן האירופאי המחמיר ביותר וזה מעיד על איכות מטורפת, שלא כמו של התיקים האלה פה שאולי נראים אותו הדבר אבל תאמיני לה שהם לא באותו סטנדרט ויתפרקו לך אחרי שבוע. ולכן, אגב, המחיר הגבוה בהתאם.

האני מאמין שלה: הלקוחה תקבל את כל המידע ותדע לעשות את הבחירה הנכונה.
האני מאמין שלך: תראי לי בבקשה משהו בטווח המחירים הזול.
מקום בסקאלת אהובה-שנואה: שנואה בקושי, כי לא ממש אכפת לנו. שתחפור, בסוף ממילא נקנה את התיק הזול.

אני ארוץ למחסן להביא לך: הטורחת מדי

האני מאמין שלה: לפנק, לפנק, לפנק.
האני מאמין שלך: האמת שאולי עדיף באדום.
מקום בסקאלת אהובה-שנואה: אהובה מינוס, כי את לא אוהבת שעובדים בשבילך קשה מדי בלי שבכלל ביקשת.

מה שיש על המדף, זה מה שנשאר: העוינת

אסטרטגיה: לגרום לך להרגיש רע, כי קיווצ'צ'ת את הסידור היפה של הגופיות על המדף שהיא קיפלה כל הבוקר. כדי שתביני את הרמז, היא תחטוף לך את הגופייה מהיד עוד לפני שתתחילי לנסות ולקפל, וכשתשאלי אותה אם יש את המכנסיים במידה יותר קטנה היא תעשה לך טובה כשתנהם לעברך "מה שיש על המדף".

 האני מאמין שלה: עוד שעה ועשר דקות נגמרת המשמרת. עוד שעה ותשע דקות. שמונה. שבע.
האני מאמין שלך: אמהל'ה, באתי בדרכי שלום.
מקום בסקאלת אהובה-שנואה: אהובה, כי העיינות שלה לא מפריעה לך. העיקר שהיא לא מנג'סת.

>>אורנית ויטה רוצה להפסיק לישון באלכסון ומבקשת את עזרת הציבור