יום חמישי. חתונה של חברים מהעבודה של הצמוד. "אני חייבת ללכת?", שאלתי או נכון יותר רטנתי במבט האש פאפי. "כן" הוא ענה קצרות. אז לבשתי על עצמי שמלה שחורה קטנה (טוב, נו, לא כל כך קטנה), כיווצתי את רגליי לטובת נעלי העקב הלא נוחות בעליל ויצאנו לדרך. כשהגענו, על אף חוסר האנרגיות, העייפות והעובדה שאני לא מכירה שם אף אחד, יצאה ממני פרסונה עליזה ומצחיקה. "וואללה, את אפילו יותר מצחיקה מחבר שלך", אמרו לי במין הרמת גבה תוך כדי צחוק. "בואנה, אחי, לא אמרת לנו שחברה שלך קורעת", הם חזרו על עצמם כאילו מופתעים שאישה (!) הצליחה להצחיק אותם.
אם נסתמך על ממצאים שרצים ברשת, הם לא מאוד מנותקים מהמציאות. מסתבר שנשים פשוט לא מצחיקות, כך לפחות עולה מסקרים, מחקרים וראיונות. ובכן, בעינינו, זה נשמע כמו בבל"ת אחד גדול, אבל כמין הבוגר והחכם מבין השניים, אנחנו מסוגלות להבין מאיפה זה מגיע.
הביטי, הסיבה שנוטים לחשוב שאנחנו רציניות מדי היא רק בגלל שאין לנו באמת צורך אמיתי וחיוני להצחיק את הגברים. בעוד שבעלי הטסטוסטרון והאגו חייבים לגרום לנו לצחוק אם הם רוצים אותנו במיטה שלכם. תחשבו על זה - חוש הומור בקרב גברים הוא אחד המדדים החשובים ביותר, אם לא הראשון ברשימה. למה? כי גבר מצחיק זה גבר שהוא בהכרח גם אינטליגנטי, אחד שלא לוקח את עצמו ברצינות והכי חשוב, כזה שגורם לנו להשתחרר ולשחרר. ואם הגבר הזה גם יודע לצחוק על עצמו ולא רק על ערסים מבת ים, אז בכלל הרווחנו.
אל תשאל אחי, פגשתי מישהי שגומרת אותי. מצחוק
הסיכוי שתמצאו גבר מפדבק את הדייט האחרון שלו ב"בואנה, היא קרעה אותי מצחוק" הוא די קלוש. למה? כי הוא מ-פ-ח-ד. הוא מפחד שהיא תגנוב לו פאנצ'ים ותהרוס לו את המוניטין. שהיא תרד נמוך, שהיא תצחק על הכרס שלו, הדיבור האיטי או המפרצים הקטנים, או שחלילה יאהבו אותה יותר מאשר אותו. זה לא שיש לו בעיה עם אישה מצחיקה. היי, אנחנו בטוחות שיש המון גברים שנשפכים מצחוק מעדי אשכנזי, למשל, אבל לא בטוח שהם היו רוצה שגם חברה שלהם תצחיק ככה את כולם.
וזה לא כי אשכנזי וחברותיה הן בהכרח וולגריות שמטנפות את הפה ומשפילות את הקטנצ'יק, זה רק כי הן פשוט יגנבו לו את ההצגה. כי אישה מצחיקה, היא גם בהכרח צינית ושנונה, שיודעת לעקוץ כמו דבורה כשצריך, וגברים לא אוהבים להיעקץ. ואם האישה שלכם תהיה יותר מגניבה וכיפית מכם, זה ישאיר אתכם עם החובה להיות ממש טובים במיטה, או ממש חכמים, או ממש עשירים.
מצד שלישי, יירצו הגברים שלנו או לא, יש היום יותר ויותר נשים מצחיקות שכובשות את המסכים ועושות מזה הון. האם הן הגיעו לזה פתאום? אז זהו שלא. בראיון ל"וניטי פייר", אמרה טינה פיי שנשים מצחיקות היו כאן תמיד, רק שהיום יש להן מקום לבטא את זה. בעיקר בזכות הכבלים. מסתבר שיש כל כך הרבה זמן אוויר שצריך למלא, ויש גבול לכמה גברים יכולים לעשות את זה בבת אחת. ספרו לנו על זה.
קווים לדמותה של הסטנדאפיסטית החדשה: יפה, אופה ומצחיקה
הנשים המצחיקות של היום, הן ללא ספק הרבה יותר יפות מבעבר. וגם לזה יש לפיי הסבר. "עם כניסתה של הטלוויזיה לעולמנו, כולם מתבקשים להיראות מושכים ואטרקטיביים יותר", היא מחדדת.
אצל הגברים הקומיקאים המראה ממש לא משחק תפקיד, בטח שלא בקרב התותחים הכבדים. תחשבו על ג'ק בלאק, סת' רוגן, וויל פארל או סשה בארון כהן. גברים ממוצעים, בעלי משקל עודף קל, חלקם אף מקריחים, מה שכמובן לא מונע מבעדם לככב גם בסרטים רומנטיים לצד כוכבות יפהפיות כמו קייט ווינסלט או קת'רין הייגל. המצחיקות האסליות, לעומת זאת, עדיין לא מצליחות לחרוך את המסך הגדול ולזכות בתפקידים הראשיים בקומדיות רומנטיות. מצחיקה יכולה להיות אחלה חברה טובה, או אחות כלבה וממורמרת שעושה פרצופים למצלמה. זה מצטלם נפלא. ואם תגידו שאחת כמו ג'ניפר אניסטון דווקא הצליחה לפרוץ את החומה, נענה שעל אף אהבתנו הגדולה מאוד לגברת, היא הרבה יותר יפה וחמודה מאשר מצחיקה של ממש.
צוחקות מי שצוחקות אחרונות
למה זה קורה? ובכן, לא מדובר במסתורין גמור. קהל היעד שמשקיע את מיטב כספו בקולנוע הם גברים סביב הגילאים 24-18 בעוד שטלוויזיה היא עולמן הכמעט בלעדי של נשים (בשעת צפיית שיא יש כ-30 אחוז יותר נשים צופות מאשר גברים).
לסיכום, המסקנה היא ברורה: לא רק שאנחנו קורעות מצחוק ומצליחות בטירוף, אנחנו גם הרבה יותר יפות מגברים, ולחשוב שאנחנו אפילו לא צריכות לעשות את זה כדי להרשים, אלא רק כי זה עושה לנו טוב – זאת הבדיחה האמיתית.