אז איך נראה הפיד שלך בפייסבוק? דומה שכבר מזמן קשה למצוא תמונות של נופים או של חבורה של אנשים ביחד. מה זה בכלל מעניין? היום, כמעט כל אחד (או נכון יותר – כל אחת) מעלה צילום עצמי על בסיס יומי, שלא לומר שעתי כדי שכל העולם ייראה איך הם התעוררו הבוקר, מה לבשו, מה אכלו, מה שתו, מה לעסו ואילו יכלו להפיץ ריח – יש להניח שהיו גם מפרסמים את הבל הפה בטרם הקפה.
"דרך מגניבה אש להעביר מסר חשוב"
אורטל בירן גורפינקל, 30, דולה ומנחת סדנאות נשים, אמא לשתיים ובעלת הבלוג "בוחרת בעצמי" עפה על סלפי ונהנית מכל רגע. "בעיניי זאת תופעה מגניבה אש. אני פשוט נהנית להסתכל על תמונות יפות של אנשים אחרים. מאז שאני זוכרת את עצמי, הסתובבתי עם מצלמה בתיק ותמיד אהבתי לתעד רגעים: בין אם זה אנשים אחרים, מצבים, מסיבות או את עצמי. יש משהו שנלכד בצילום שיכול להחזיר אותך ברגע אחד לחוויה שצולמה. אני אדם של זיכרונות ועבורי זאת דרך נפלאה להיזכר ולעורר תחושות".
מתי את מצלמת את עצמך?
"אני עושה סלפי בסיטואציות שיש לי אג'נדה שאני רוצה להעביר. אם זה 'שיעור לחיים', פרסום לאחד מהעסקים שלי או סתם להעביר את 'הלך הרוח שלי' באופן כללי. המטרה שלי בפרסום התמונה היא בעיקר כדי להעביר מסר. לא מזמן העליתי סלפי אחרי בוקר מחורבן שהיה לי. המטרה הייתה להראות שעם שינוי החשיבה לחיובית - גם הבוקר הכי דוחה יכול להפוך ליום טוב יותר. זו מנטרת החיים שלי. אני גם מעבירה אותה הלאה בהרצאות של 'בוחרת בעצמי' שנועדו לתת כלים לנשים לראות איך כל אחת יכולה לבחור לראות את חצי הכוס המלאה. אגב, כדי לעשות סלפי מוצלח את חייבת בטחון עצמי אמיתי כי לא תמיד אנשים יפרגנו לך".
למה, איזה תגובות את בדרך כלל מקבלת?
"רובן מאוד אוהדות, ואין כמו לקבל מחמאות. מי שתגיד לך שהיא לא נהנית מזה - צריכה ללכת לסדנת מודעות עצמית בהקדם. אני מרגישה שיש איזה יצר מציצנות שמסופק. כשאני מסתכלת על סלפי של אחרים, גם אני תמיד מסתכלת על הרקע (הבית, הפיקניק ושמה לב לפרטים). כשאני מצטלמת, אני עושה את זה בעיקר במטבח, בחדר עבודה, או בסלון המבולגן - בעיקר כדי להראות לנשים בכלל ולאימהות בפרט שאין דמות מושלמת. תמיד הבית אצלי הפוך, תמיד תמצאו כביסה על הספה. אמנם את הכלים בכיור עוד לא צילמתי, אבל אני מניחה שגם לשם אגיע".
מה בחיים לא תצלמי בסלפי?
"באופן כללי, אני אדם מאוד פתוח שנוטה לשתף אבל חשוב לי שיבינו שאני ממש לא משתפת הכל. יש אינספור אירועים בחיים שלי שהם פרטיים וכך הם גם יישארו. לא אצלם ואפרסם בחיים מצבים מיניים כמובן, אישיים, מצבים רגשיים קשים"
האם את חושבת שזה משרת אותך או לעתים פוגע בך?
"במקרה שלי זה רק משרת אותי. התמונות שאני מעלה נועדו כדי להפיץ את תפיסת העולם שלי שטוענת שכל אחת יכולה לבחור בעצמה, לבחור בחיים מלאי שמחה, לבחור באופטימיות ולבחור באהבה עצמית וזו המטרה שלי בכל מה שאני עושה, להעביר לנשים מסר שהן יכולות לבחור לשמוח".
"הדרך שלי ליצור חיבור אישי עם הסביבה"
עינב תמיר, 37, נשואה ואמא לבת, היא סטייליסטית אישית ומעבירה סדנאות לעיצוב תדמית, ועבורה – סלפי הוא דרך להציג משהו ממנה. "אני רואה בזה חיבור ביני לבין הלקוחות , ולכן התמונות גם מועלות בפרופיל העסקי שלי. לשמחתי, התגובות שאני מקבלת הן מפרגנות, מצחיקות ואוהבות".
האם את חושבת שפרסום כזה יכול להשפיע לרעה על העסקים?
"ממש לא. אני חושבת שהן משרתות אותי. אני יוצרת את הבאזז שרציתי ליצור או מעבירה מסר שרציתי להעביר. זאת הדרך שלי, ביו היתר, לתקשר עם הסביבה בצורה אמיתית, אני יוצרת חיבור אישי יותר עם הסביבה הווירטואלית שחלקה גם סביבת חיי במציאות האישית ו/או העסקית. במובנים מסוימים השירות של התמונות הללו הוא גם לאגו מן הסתם (כשאני מקבלת פרגון), ולעתים גם כחיזוק עצמי על כך שהעליתי תמונה שדווקא אינה מושלמת אבל עדיין קיים בי הביטחון העצמי להעלות אותה. סוג של התעלות מעל הרצון למושלמות, מכיוון שלא הכל באמת מושלם".
למה לדעתך מדובר בתופעה נשית יותר?
"כי נשים יותר עסוקות בעצמן מאשר הגברים. אנחנו יותר רגשיות ובצילום סלפי, כפי שציינתי, יש משהו רגשי. מעניין אותנו מה יאמרו, מעניינות אותנו התגובות, מתחשק לנו לעתים לקבל תשומת לב וחיזוקים מאחרים, ולפעמים גם זה עושה לנו לראות אחת את השנייה בלי איפור, עם טרנינג והכי בכיף שיש. את הגברים זה פשוט פחות מעניין".
מה בחיים לא תצלמי את עצמך עושה?
"את המובן מאליו, כמו גם ותמונות אינטימיות ואישיות מאוד עבורי. נשיקה עם בעלי אני לא אתעד לרשת.
חושבת שאת מכורה?
"ממש לא. אבל אין ספק שאני אוהבת לצלם ולהצטלם. כיף לי".
"אפשר להגיד שאני קצת מכורה"
הדר גרינברג, בת 29 ממודיעין, נשואה + 1, מנהלת שיווק ב-easywed ובעלת הבלוג mommy muse, צילמה את עצמה עוד הרבה לפני עידן הסמארטפונים כי "אחרי הכול, מה עושים כשאין מי שיצלם אבל ממש רוצים להשוויץ במשהו חדש?"
לפני שנה, נולדה לה הבת שהכי שווה להשוויץ בה. "מהרגע שמיקה נולדה – מצאתי את עצמי בהיכון עם המצלמה. הייתי בחופשת לידה, והיו לא מעט רגעי עייפות, או סתם שעמום. סלפי הייתה הדרך שלי לרומם את מצב הרוח, ובעיקר את תגובות הפייסבוק מהחברים. מהר מאוד מיקה הבינה את הפטנט בעצמה. למעשה, היום היא זאת שכבר לוחצת על כפתור הצילום בטלפון לבד וגם עושה פרצופים למצלמה. אני בדרך כלל מצלמת את עצמנו כששתינו לבד בבית, ורק חלק קטן מהתמונות זוכה לחשיפה ברשתות החברתיות. את רובן אני שולחת רק למשפחה בוואטסאפ והן משקפות כל מיני סיטואציות משעשעות".
איזה תגובות את מקבלת?
"מאוד מפרגנות. בורכתי בבת מדהימה וממש מצחיקולה, כך שתמיד יוצאות לנו תמונות קורעות והחברים מאוד מפרגנים ומשועשעים. אמא שלי היא היחידה שמעירה לי על כך שאני חושפת את בתי, ולכן אני מקפידה שהתמונות תהיינה גלויות לחברים שלי בלבד (מלבד ההצצה שאני מעניקה בכתבה הזאת".
אילו תמונות לא תפרסמי בחיים?
"לא אצלם אותנו בחיים במקלחת. טוב אולי אצלם - אבל בטח שלא אפרסם. אני ממש לא רוצה שהבת שלי תכעס עליי כשתגדל ותבין יותר. הדבר האחרון שאני רוצה הוא להביך אותה, אלא להיפך – אני רוצה שכשהיא תסתכל על התמונות בבגרותה - היא תצחק, תחייך ותהיה גאה באמא הקרועה שלה".
את חושבת שאת מכורה?
"אני מניחה שכן. אפשר להגיד שאני קצת כזאת"
"בנים אוהבים להצטלם בפוזות שלא נהוג לפרסם"
לינור דהן, בת 17, תלמידת תיכון טומשין חולון, התחילה לצלם את עצמה ביום בו קיבלה את הטלפון הראשון שלה עם מצלמה לפני מספר שנים. היא עושה את זה בעיקר בבית, כשמשעמם או שבא לה לעדכן חברה במה היא עושה בדיוק. "זה פשוט שימושי וקל לצלם תמונה שלי מאשר להסביר במילים את מה שאני עושה. עבורי זה פתרון פשוט להצטלם כשאין מי שיצלם אותי. מה גם שאני יודעת הכי טוב איך לצלם ובאיזו זווית כדי שהתמונה תצא מחמיאה, מה שלא תמיד קורה אם מישהו אחר מצלם".
מה לא תצלמי בחיים?
"דברים מיניים או חשופים מדי. ובקיצור, כל דבר שאני לא רוצה שייראו. אבל סלפי עצמו – המון עושים את זה. או יותר נכון הרבה עושות את זה".
למה באמת לדעתך מדובר בעיקר בתופעה נשית?
"אני חושבת שבנים פשוט אוהבים להצטלם בפוזות אחרות שפשוט לא מאפשרות צילום עצמי".
>> איך את עושה את זה? נשים אמיתיות. חיים אמיתיים
>> חום אנושי: שיער הערווה מתקמבק
>> איך רזית: לא תאמינו איך לינוי אלבז נראית היום אחרי שירדה 29 קילו