"שלא יהיה מרוכז בתחת של עצמו"

אהבת חיי

עוד לא חוויתי כזאת, אבל אני זוכרת אהבת נעורים מטורפת: היינו בני 18 חסרי פרופורציה, רק רציתי לנשום אותו כל היום. זאת הייתה אהבה חד צדדית לא טובה. מחקתי את עצמי. אבל משום מה נשאר לי טעם טוב, הריח שלו ושל החוויה תמיד יישאר איתי.

אוכל

מגיל 13 אני עושה דיאטות, עד שהבנתי שכל פעם שעשיתי דיאטה רק השמנתי וזה שיגע לי את המוח. החלטתי שיותר חשוב לי להיות שפויה מאשר רזה. אני רוצה להחלים מכל המקום הזה שרוצה להיות רזה. אני אוהבת לאכול הכל, אני מתה על סוכר. כשאני בלחץ או עייפה, עצובה או בודדה אני מתנחמת במתוק.

אחוות נשים

לתת לחברות הטובות שלי זה כמו לתת לעצמי, כמו משפחה, ולהיפך. יש המון פרגון הדדי. חברתי הטובה עירית קפלן הייתה שם בשבילי בסיטואציות קשות – כשפרצו לי הביתה וכשהייתי צריכה להגיע לבית חולים עם דלקת בכליות. יש חברות אמיתית בין נשים.

דייטים

אין לי חוקים לדייטים, אבל ממש אין לי יותר כוח בשבילם. כל הסיטואציה הזאת מביכה: את נפגשת עם אדם שאת לא מכירה וצריכה לבלות איתו. אולי זה יותר חכם להיפגש ביום ולא בלילה, לשתות קפה ולא אלכוהול למשך חצי שעה עד שעה. לפתח ידידות ובכל מקרה לא לקרוא לזה דייט.

האביר על הסוס הלבן

יש לי רשימה שלמה שיכולה למלא את הדף אבל בינינו, היא טיפשית. אני צריכה שהוא יהיה גברי יותר ממני – כי אני מאוד גברית. לא שוביניסט ומאצ'ו, שלא יגיד לי מה לעשות, שיהיה לו כבוד אליי כאישה. הוא צריך להיות יותר אינטליגנטי ממני, ובלי להשוויץ, זה באמת קשה. הומור זה נהדר, מהירות מחשבה, קליטה טובה של הסביבה ושלא יהיה מרוכז בתחת של עצמו. רגיש בסקס זה מאסט – שיידע להדביק אותך לקיר ובו בזמן ידאג לזה שתיהני.

הטרדה מינית

כולנו עוברות כל הזמן סוג של הטרדה מנוכחות גברית ואנחנו מבליגות הרבה. כי אין מספיק כוח וזמן להתעסק בכל פעם שמישהו אומר לך משהו על הפיגורה או רומז רמיזה מינית. הגבול עובר איפה שזה מפריע לך – במילה, נגיעה, חדירה. אצל כל אחת הגבול משתנה.

הצעת חברות

הייתי רוצה להיות חברה של יהודית רביץ. אני מעריצה אותה. היא כתבה כמה מהשירים הכי יפים וטובים ברפרטואר הישראלי והיא נראית לי אישה מרתקת. אנחנו תמיד במרחק של בן אדם אחד זו מזו – יש לנו חברים טובים משותפים, אבל לא נפגשנו מעולם.

חלומות

לשמחתי ולמזלי החלומות שלי מתגשמים. החלום הוא להמשיך ולהגשים תמיד את מה שאני רוצה. אשמח לחיות את החיים כל עוד אני פה, למצות את החיים ולא ללכת לידם.

מה בתיק

תמיד יש לי מחברת. אני כל הזמן כותבת. אני ממלאת מחברות במחשבות, שירים, רעיונות. חוץ מזה יש שם יומן, בלעדיו לא הייתי חיה, פלאפון, סוכריות מציצה. אין לי תיק נשי במיוחד.

מושך אצל גבר

אני מאוד אוהבת כפות ידיים. האצבעות, מבנה היד, העור, הציפורניים. זה הדבר הראשון שאני בוחנת. זה מראה איזה גבר את מקבלת. ואם זה מגיע בליווי עצם בריח יפה ושקע ליד עצם האגן, אני מסודרת.

מתנות

המחשבה שמאחורי המתנה היא מה שחשוב. הדבר הכי טיפשי יכול להיות רומנטי נורא. פעם אחד מבני הזוג שלי הגיע הביתה עם סרט, קרקרים וממרח שוקולד – הוא ידע שזה הפאן שלנו יחד, וזה רומנטי בעיניי.

ניתוחים פלסטיים

חבל שנשים צעירות עושות את זה לעצמן. אם יש בעיה גופנית, מום מולד או פגם מתאונה, זה מדהים שיש את היכולת לתקן. מצד שני, ההתעסקות המוגזמת בזה יוצרת אצלי אנטגוניזם. אני דווקא מכבדת את הקמטים ואת שינויי הגיל. זה הגוף שלי. אם יהיה שלב בחיים שאאבד את הביטחון העצמי, אולי אחשוב על זה.

פחדים

מפחיד אותי שיקטינו אותי, שיגרמו לי להרגיש מטומטמת או לא שווה, כי יש בי אלמנטים שנכנעים לדברים האלה לפעמים. נלחמתי בזה כל החיים שלי. אפשר לקצוץ לי את הכנפיים ואת היצירתיות ואת המחשבות בקלות – באתי ממקום שעושה את זה לאנשים. אני לא פוחדת מהרבה דברים, אבל אם מישהו מתנהג אליי כאילו אני לא שווה, אני תוקפת.

שוויון בין המינים

לא צריך להיות שוויון בין גברים לנשים. אין כזה דבר. אני לא אנטי פמיניסטית, פשוט רוצה הזדמנות לשאוף למה שאני רוצה, וזה לא בהכרח דברים גבריים. יש הבדל בין גבר לאישה, הבדל בריא. זה לא שאני רוצה גבר רודן בבית אבל אני כן מחפשת מישהו שאוכל להסתכל עליו בהערצה, שיהיה מעליי בידע ובשאיפות. אני חושבת שהגבר הזה נעלם, וזה חסר לנו. גברים נתנו לעולם להפוך אותם לנחנחים. היה נחמד אם היינו מצליחים לשמר משהו מהמסורת של מה זה גבר ומה זו אישה.

שופינג

אצלי זה בתקופות. כשאני מתעסקת במוסיקה שלי ואני מסופקת, אז אני לא קונה כלום. בתקופות שאני כן קונה אני פריקית של בגדים – קונה בעיקר קונה ב"זארה" ואוהבת נעליים. אפילו מכריי הקרובים לא מתארים לעצמם איזה אוסף נעליים יש לי, הוא מוחבא היטב! אני קונה זהירה ומחושבת. אני אוהבת בגדי מעצבים, והייתי רוצה שיהיו לי כאלה, אבל אני לא רוכשת דברים שנראים לי מתומחרים יקר מדי כמו הסכומים המטורפים שהם דורשים.

העונה השנייה של "עבודה ערבית" משודרת בקשת בימי שבת, 22:35.

>> מי לא מתנשקת בדייט ראשון ומי תמיד התחברה יותר לבנים? עוד ראיונות עם נשים שאנחנו אוהבות