"תמיד התחברתי יותר לבנים"

אוכל
בחיים לא עשיתי דיאטה, ולמזלי אף פעם לא הייתי צריכה, כי גם במצבים שאילצו הורדה במשקל לא הצלחתי להגיד לא לאוכל. סלט זה לא ממש אוכל בשבילי, אני אוהבת סטייק איכותי עם תוספת, למשל. פעם הייתי ממש נרקומנית של שוקולד, אבל עם הגיל האהבה למתוקים עוברת. לא נראה לי הגיוני לסבול בשביל דיאטה. 

אחוות נשים
תמיד התחברתי יותר לבנים, ומגיל צעיר לא היו לי חברות. עכשיו כבר שנתיים יש לי חברה טובה שאני סומכת עליה. היא עברה איתי עליות וירידות והיא מפרגנת לי ואני מרגישה שזה אמיתי ומכל הלב. עם שאר הבחורות זה תמיד מגיע בסופו של דבר לקנאה, תחרות וחוסר פרגון. החברה הכי טובה שלי היא אחותי הגדולה, אני מדברת איתה על הכל, על בסיס יומי.

דייטינג
עד לפני שנה לא הייתי בדייט. תמיד היו לי מערכות יחסים ארוכות ועברתי מבן זוג לבן זוג. נורא מביך אותי לשבת מול מישהו ולספר על עצמי. אחרי מקבץ של דייטים קלטתי שאני פשוט אומרת את אותם הדברים, באותו הסדר וזה לא מתפתח לשום מקום, וזהו, לא בא לי יותר, אז כשמציעים לי להכיר מישהו אני אומרת לא תודה. אין חוקים, והדברים צריכים לבוא טבעי. אני מכירה זוגות נשואים עם ילדים שאת הדייט הראשון שלהם הם סיימו במיטה.

האביר על הסוס הלבן
כמו שאמא שלי אומרת: "הוא עוד לא נולד". אני לא מאמינה בקונספט של גבר אידיאלי. הרי אני יכולה לצייר לי תמונה של גבוה, בלונדיני עם עיניים כחולות, חכם, עם עבודה קבועה, מצחיק וקצת ציני, ובמציאות אני בדרך כלל יוצאת בסופו של דבר עם ההיפך הגמור.

הטרדה מינית
כן, מציקים לי ומתחילים איתי, אבל אני לא מתייחסת לזה כהטרדה מינית. אולי זה יישמע לא ממש פוליטיקלי קורקט, אבל אני מרגישה שהמוטרדות קצת מביאות את זה על עצמן, וחשוב להגיד שבוודאי שאני לא מתכוונת לאונס. מעבר ללבוש פרובוקטיבי, יש משהו במבט שמזמין או לא מזמין. כשמישהו עובר את הגבול איתי אני תמיד אעמיד אותו במקום. לשמחתי בסיטואציות האלה יש לידי לא פעם גבר, בדרך כלל הפרטנר שלי לריקוד, ואני סומכת גם עליו שיגן עליי.

הצעת חברות
הייתי רוצה להיות חברה של מדונה. מדהים אותי שבחורה שלא היה לה קול גדול ולא הייתה רקדנית גדולה הצליחה לבנות את עצמה מכלום. הייתי מתה לשבת איתה לקפה ושתסביר לי איך היא עשתה את זה.

 טיפ בבקשה
הטיפ שלי למערכת יחסים הוא לדבר. אני הייתי מאלה ששומרות בבטן, לא רציתי שהדברים יבואו ממני, רציתי שהבחור יבין לבד. בסוף בא האחד שלימד אותי בדרך הקשה והתעקש שחייבים לדבר. רק אחרי שזה נגמר הבנתי שהוא באמת צדק ושחייבים לפתוח דברים ולא להתפוצץ מבפנים.

מה מושך בגבר
האיבר הכי סקסי בגבר הוא המוח. גבר לא חייב להיות יפה, מספיק שהוא מצחיק או שנון, ואז גם בא לי להיכנס איתו למיטה ולעשות סקס עם הראש שלו. כל היפיופים זה נחמד, אבל שם זה מתחיל ושם זה נגמר. הראש זה איבר שיכול להחזיק אותי במערכת יחסים שנים.

מתנות
אף פעם לא קנו לי משהו באמת רומנטי. בני הזוג שלי מעולם לא השקיעו בי יותר מדי, כנראה שיש לי בעיה בבחירת גברים. הייתי שמחה אם הגבר הבא שלי יהיה יצירתי, ייקח אותי לרכיבה על סוסים למשל. חומריות לא מעניינת אותי, היצירתיות דווקא כן. אני תמיד מתכננת חודשים לפני היום הולדת של הגבר שלי מה אקנה ומה נעשה, וגברים מתעוררים בבוקר וקולטים "אה, זה היום", נכנסים על הדרך לקניון וקונים משהו.

פחדים
פעם הפחידו אותי ג'וקים, אבל התגברתי על זה מאז שאני גרה לבד. גם הבדידות הפחידה אותי, אבל גם עליה השתלטתי ואני אפילו טיפה נהנית מזה. היום נראה לי שהגיל מפחיד אותי, כי המקצוע שלי מוגבל. כמה שנים אני אוכל עוד להופיע על הבמה? זה ייגמר בקרוב ואני בטוחה שהפרישה תהיה לי מאוד קשה, זו בטח תהיה התקופה הכי קשה בחיים שלי.

שופינג
כשלא היה לי כסף לא עשיתי שופינג בכלל. הכסף שהרווחתי שימש לשעורי ריקוד, ביגוד ונעליים לריקוד, ושני הג'ינסים שהיו לי בארון סיפקו אותי. עם הזמן והעבודה הקשה הגיע גם הכסף, ואז נכנסתי לזה באטרף וקצת נסחפתי. הפריט הכי טיפשי שקניתי ועלה הרבה כסף ולא לבשתי מעולם הוא מכנסונים קצרצרים: בחנות החמיאו לי ואמרו שאני נראית איתם כוסית ו"מי אם לא את תוכל ללבוש אותם", הגעתי הביתה עם חתיכת הבד הקטנטנה הזו שעלתה המון כסף, וקלטתי שאני לעולם לא אצא איתה מן הבית. אפילו לים אני מתביישת ללכת איתה.

>> עינב בובליל מאוד מרוצה מהסיליקון בחזה