"לא רציתי שאנשים יראו איך אני באמת נראית": יסמין חוסיין, יועצת למידה בת 32 מלונדון התמכרה לריטוש התמונות שלה באינסטגרם – ומצאה את עצמה מוותרת על החיים שמחוץ למסך כדי לא לשבור את האשליה.
הכל התחיל מתחרות קלילה בינה ובין חברותיה כדי לראות מי תשיג יותר עוקבים ולייקים, היא מספרת בריאיון ל-The sun. "ככה גילינו את הפילטרים. מהר מאוד התחלתי להחליק פגמים בעור שלי, להגדיל את העיניים, להקטין את האף, אפילו שיניתי את גוון העור שלי. זה נעשה לממכר בטירוף. התרגשתי בכל פעם שהתמונות שלי קיבלו לייקים".
בהדרגה הפכו חייה האמיתיים לפחות ופחות משמעותיים עבורה, ואילו הדרך שבה הם מוצגים ברשת הפכה ראשונה בסדר העדיפויות. "כל יציאה בערב הייתה צריכה להיות הכי טובה כדי שאוכל לצלם אותה", אומרת חוסיין. "את צריכה להיות במערכת היחסים הכי פוטוגנית, ועם החברים הכי יפים".
מעבר למרדף אחר הלייקים שהפך למתיש, היא אומרת, היא הפכה אסירה בכלא שיצרה לעצמה כשריטשה את תמונותיה ויצרה פער בין המראה שלה ברשתות לבין זה שבמציאות: "התחלתי לחוש חרדה שאנשים יצלמו אותי ויפרסמו את זה, ללא פילטרים, באינטרנט, אז סירבתי להצטלם על ידי אחרים".
בתקופת הסגר, מציינת חוסיין, כאשר פגישות העבודה שלה התנהלו בזום, היא פחדה כל כך שאנשים יראו אותה עד כדי כך שהיא סירבה להדליק מצלמה. רק כשהבינה שהקריירה שלה עלולה להיפגע היא הכריחה את עצמה להיראות, ואז גם הגיעה נקודת המפנה: "הרגשתי הקלה אמיתית כשעשיתי את זה", היא נזכרת. "כי במציאות לקולגות שלי לא היה אכפת איך אני נראית, הם רצו לשמוע מה יש לי להגיד".
בנקודה זו הבינה חוסיין שיש לה בעיה, והחליטה להתאמץ ולהעלות תמונות ללא פילטרים. "בהתחלה הרגשתי חשופה ודי פגיעה. אבל אף שחוויתי ירידה עצומה בלייקים, הרגשתי טוב יותר עם עצמי ואף אחד מהעוקבים שלי לא העיר על כך שהתמונות שלי נראות שונה".
"עלינו להיות מאוד בררניות בנוגע לתכנים שאנחנו צורכים ברשתות החברתיות" אומרת איימי בייטס, מחברת הספר The Body Confidence Masterplan. "תשימו לב אחרי מי אתן עוקבות ומה הן מקדמות. איך המסרים האלה גורמים לכן להרגיש? אינסטגרם יכול להיות מקום חיובי באמת - אם עוקבים אחרי האנשים הנכונים. חשוב לראות אנשים עם גוף כמו שלך, לדעת שאיך שאת נראית זה בסדר, אבל גם להיחשף לכל מיני סוגי אנשים ולהבין שכל אחד שונה", היא אומרת. "ומעל הכל, להפסיק להשוות את עצמנו לאחרים".