פהימה עאטונה, מנכ"לית עמותת סיראג'
פהימה עטאונה מחורה, אחות לארבעה, שמה לה למטרה לקדם החברה הבדואית בתעשיית ההייטק. היא הקימה את פרויקט "האוהל הדיגיטלי" – תוכנית הכשרה בת חמישה שבועות לבני ובנות נוער בדואים, שבה הם יוכלו ללמוד לתכנת בשפת פייתון, ובהמשך ינהלו פרויקטים ומוצרים שיפתחו בעצמם. במסגרת התוכנית השיגה שיתוף פעולה עם אוניברסיטת MIT מבוסטון ועם אוניברסיטת בן גוריון. בפרויקט משתתפים מדי שנה 17 צעירות וצעירים, שנבחרים מבין עשרות מתמודדים. בסוף הפרויקט כל אחד מהמשתתפים מקבל מענק פיתוח מטעם MIT.
"האופי שלי הוא להסתכל על חצי הכוס המלאה", היא מספרת. "לא רציתי להסתכל מה אין בחברה הבדואית, אלא מה עוד אפשר לעשות. הבנתי שאני רוצה לקחת אחריות ולעשות שינוי. אני רואה את הגאווה של הצעירים להיות חלק מהפתרון ולא רק להתלונן על הבעיה. אנחנו יוצרים דור שגאה במה שהוא יוצר, גאה להיות חלק מהגלובליזציה. זו גישה שבדרך כלל לא קיימת בחברה הבדואית, ודווקא כאן הצלחנו להשריש משהו חדש".
שירה הרצנו, פעילה בעמותת "אנימלס"
שירה הרצנו (41) תושבת תל אביב, החלה לפעול באנימלס כמתנדבת והצטרפה לארגון כעובדת ב-2017. בתחילה שימשה כדוברת ובשנה האחרונה חזרה למקצוע שלה - היועצת המשפטית של העמותה.
מזה 28 שנים עמותת "אנימלס" עומדת בחזית המאבק הישראלי לשמירת זכויות בעלי החיים. בין הישגי העמותה הפסקת הפיטום של אווזים וברווזים, איסור ניצול של חיות בר בקרקסים ואיסור סחר בפרוות בתעשיית האופנה. בשנה האחרונה העמותה הגיעה להישג פורץ דרך כאשר המאבק שהובילה לאיסור כליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים הצליח. העמותה אף מובילה את המאבק לעצירת המשלוחים החיים של עגלים וטלאים לפיטום ושחיטה בישראל ועוד. פרויקט אתגר 22 של העמותה הישראלית מלווה אנשים מהארץ ומרחבי העולם בהתנסות בטבעונות.
"הזכות הכי גדולה שלי בחיים האלה היא היכולת להקדיש את הזמן שלי לבעלי החיים", היא מספרת. "זה לא קל, אני נדרשת להתמודד עם הצדדים הכי אפלים של האנושות על בסיס יומיומי: לראות עגלים, תרנגולות ודגים חסרי ישע, שיכולים לחוש הנאה ועונג בדיוק כמונו, עוברים חיי סבל, פחד וכאב רק בגלל שהרגילו אותנו לחשוב עליהם כעל אוכל. אבל הידיעה שאני נאבקת בשביל להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב היא כוח אדיר. זה, צד השותפות והשותפים המדהימים באנימלס בפרט ובתנועה להגנת בעלי חיים בכלל, מאפשר לי למלא את המצברים כל פעם מחדש ולהמשיך לחיות את האמונה שלי שחמלה היא לא משאב מתכלה".
לי שריר, מייסדת Relyon.ai
לי שריר (26) מרמת גן היא מייסדת שותפה ומנכ"לית בחברת הסטארט-אפ -Relyon.ai. בעלת MBA מהמכללה למנהל ותואר ראשון מאוניברסיטת בר אילן, וכן סרן במילואים בחיל המודיעין. במהלך שירותה הצבאי נחשפה שריר לאלימות שחוותה חברתה מצד בן זוגה - והחליטה להקדיש את חייה כדי לשים סוף לתופעה. כך, הגיעה בשנות ה-20 המוקדמות לפתח אפליקציה ייחודית מסוגה, שנועדה להציל נשים מאלימות במשפחה. האפליקציה מופעלת באמצעות קול ושימוש במילות קוד אישיות, המוגדרות ונאמרות על ידי המשתמש בלבד במקרה חירום. שימוש במילות הקוד מחולל רצף פעולות אוטומטיות לבחירת המשתמש: משליחת הודעת מצוקה ומיקום בזמן אמת לאיש קשר, דרך הקלטת הסיטואציה ועד שידורה לנמען שנבחר.
"בהתחלה רציתי לעשות מיזם חברתי ואז התחלתי לקבל המון פידבקים מאנשים ברשתות החברתיות על החשיבות של המוצר וכמה הם היו רוצים להתקין אותו לילדים שלהם, להורים שלהם או לעצמם, והבנתי שיש פה צורך גדול. אחרי מחקר שוק והבנה שהטכנולוגיה לא כזאת פשוטה לפיתוח הגעתי להחלטה שזו יכולה להיות חברה גדולה. אחרי שמצאתי את השותפים הנכונים החלטתי ללכת על זה במאה אחוז. אני זוכה לעסוק יום יום במה שאני אוהבת, לשלב את הסוג עבודה הכי מטלטל מצד אחד ומלהיב מצד שני לדעת שמה שאנחנו בונים ב-Relyon מציל חיים ונוגע בצורך הכי בסיסי של בני אדם - תחושת הביטחון שלנו ושל האהובים עלינו".
נסרין דביאת ביטאר, מייסדת מרכז "אדמא"
נסרין דביאת ביטאר (44) מתגוררת בנוף הגליל עם בתה ובעלה. היא קלינאית תקשורת במקצועה ובעלת תואר ראשון ושני מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב. ביטאר היא יזמית חברתית, בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות אזורית באזור הצפון. בשנת 2009 חלתה נסרין בסרטן השד והחלימה, אולם הגידול חזר בשנת 2013 – ומאז ועד היום היא מטופלת. מאז שחלתה, החלה נסרין לחפש כל דרך לדאוג לבריאות הנפש לצד בריאות הגוף – אבל לא מצאה מענה מספק וזמין. "גיליתי שכשהנפש שלי הייתה עייפה, רציתי רק מישהו שיבין את שפת האם שלי ואת התרבות שממנה אני מגיעה", היא מספרת.
ביטאר לא ויתרה והקימה עבורה ועבור נשים כמותה, את מרכז "אדמא" - בית שיספק תמיכה לערבים בישראל המתמודדים עם מחלות קשות, למחלימים ולבני משפחה. אדמא הוא המרכז הראשון בארץ, שמותאם שפתית ותרבותית לחברה הערבית – ומספק בין היתר מפגשי דינמיקה קבוצתית וליווי אישי על ידי אנשי מקצוע רחוק מבתי החולים ומהשיח הרפואי.
"לפני שנה וחצי התחלנו את הפעילות שלנו בנצרת, במנזר המשמש חלק מבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים", היא מספרת. "במקום המקסים הזה אנחנו מאפשרים מפגשים, סדנאות וקורסי העצמה בשעות אחר הצהריים ובסופי שבוע. לפעילויות השונות מגיעים מתמודדים ומתמודדות עם מגוון גדול של מחלות ובני משפחתם. ההיענות מרשימה ומרגשת והשאיפה שלנו היא להתרחב למרכז משלנו שבו נוכל לפעול בצורה רחבה, עצמאית וכוללנית, כך שנוכל לשרת כמה שיותר אנשים ולהיות מודל שאפשר להעתיק אותו למקומות אחרים בארץ. אני מאמינה שמרכז אדְמא ישנה את דרך ההתמודדות עם מחלות קשות ויספק חוויה חיובית ומאפשרת עבור אנשים העוברים תקופה קשה בחיים, ויעזור להם ולמשפחותיהם לחזור לשגרה בצורה הטובה ביותר".
ונסה קצ'רגינסקי, מנכ"לית הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט
ונסה קצ'רגינסקי (33) מרחובות, נשואה ואם לשניים, מנכ"לית הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט (IFIE) ופעילה זה יותר מעשור במגזר החברתי-ציבורי. היא חברת פורום "דבורה" – עמותה המקדמת ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות בממסד הביטחוני-מדיני הישראלי. כמו הן היא חברה בוועדה המייעצת של מועדון העיתונאים בירושלים, המספק שירותים מקצועיים לתקשורת הזרה. קצ'רגינסקי היא בעלת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ולימודי מזרח אסיה, ובעלת תואר שני בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית. כמו כן, היא בוגרת תוכנית השקעות האימפקט למנהלים של אוניברסיטת אוקספורד.
קצ'רגינסקי מקדישה את עיקר זמנה לקידום שוויון דרך יצירה וחיזוק של שיתופי פעולה אסטרטגים רב-מגזריים ובינלאומיים, ולקידום כלכלת אימפקט בישראל המקדמת רווחה חברתית לצד הרווח הכלכלי של החברה. "לתפיסתי קיימים מספיק משאבים פיננסים, אנושיים וטכנולוגיים למיגור האתגרים הלאומיים והגלובליים. המשימה שלנו כיום הוא לנתב את הכסף והפתרונות באופן שיוביל לשינוי יעיל ומעשי בקנה מידה רחב בטווח זמן קצר".
אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות
אלה אלקלעי (59) מרמת השרון היא מייסדת מיזם "תשקיעי בעצמך" שמטרתו להזמין נשים להכיר ולהבין את היתרונות במעבר מחיסכון להשקעה, ולשפר את ההבנה והיכולת להתנהל בשוק ההון. כמו כן היא חלק מהפורום הישראלי לכלכלת אימפקט (IFIE), ואף השתתפה בכתיבת המדריך הראשון שנכתב בעברית על שוק הון חברתי בהובלתה של עו"ד דידי מסר ובמימון וליווי של יד הנדיב.
כיום אלקלעי מכהנת כיו"ר שדולת הנשים בוועד המנהל של ארגון מעלה, הקרן החדשה לישראל. "המפגש בין העולם העסקי לחברתי מדהים בעיניי", היא מספרת. "זו הדרך לגרום להרחבת אמצעי מימון ברי קיימא, שיאפשרו לאנשים לחיות טוב יותר בכל מובן שהוא".
פולה ברקן, מנהלת פיתוח מיזמים והשקעות חברתיות
פולה (32) מרחובות היא ממייסדות לובי המיליון, ארגון שהוקם על ידי צעירים עולי מדינות ברה"מ לשעבר, ששם לו למטרה להביא לשוויון לעולים החדשים. בימים אלה היא אחת ממובילות "הכוורת" בלוד - מיזם מבית הג'וינט וקרנות הביטוח הלאומי שתומך ביזמים ויזמיות המבקשים לפתור אתגרים חברתיים בישראל ולקדם את האוכלוסיות הפגיעות במדינה. כחלק מעבודתה היא מלווה עשרות יזמים - ומסייעת להם צעד אחר צעד: משלב הרעיון ועד מימוש החזון.
"הרבה פעמים לא 'סופרים' את אותם יזמים ויזמיות כשהם בתחילת הדרך עם רעיון חברתי חדשני", היא מספרת. "ב'כוורת' אני זוכה ללמד כלים מקצועיים ולבסוף ללוות אותם בצמיחה לאומית ואצל חלקם בינלאומית. זה מאוד מרגש לראות את היזמים החדשים מצליחים להגשים את הרעיון שלהם לכדי עסק מצליח או עמותה משגשגת. כשהם צומחים כל אחד ואחת מהם הופך למעסיק. לצד אלו שהצליחו יש את אלו שנכשלו. החלק שבו אני מלווה מיזמים שנסגרים הוא הכי מאתגר בתפקיד. למרות שהם עשו את הכל על פי הספר, הטיימינג או תנאים סביבתיים אחרים הפכו את זה לבלתי אפשרי וצריך לקבל החלטה לעזיבה אסטרטגית. במקרים האלה זה עצב שמהול בשמחה, כי אמנם 'נכשלנו' אבל לפחות היינו אלו שנתנו לזה ניסיון אמיתי".