בשבועיים האחרונים, שלוש ערים בדרום צרפת הכריזו על איסור לבישת הבורקיני – בגד הים שדואג לכיסוי כמעט מלא של הגוף לטובת חוקי הצניעות המחמירים שהנשים המוסלמיות נדרשות לעמוד בהם. השיח הציבורי כצפוי, רעש וגעש. השיא הגיע לאחר הפצת התמונה בה נראו נשים שאולצו להתפשט בהוראת שוטרים בחופים של ניס, בסמוך למקום הפיגוע ביום הבסטיליה. בתי המשפט, אמנם נתנו גיבוי חוקי לנשים המוסלמיות אבל כשראש ממשלת צרפת החליט לגבות את האיסור, הוא טען שמדובר בפריט לבוש שמבוסס על שעבוד נשים, והוא לא לגמרי טועה. 

פריט הלבוש הזה מעורר לא מעט מחלוקות ובצדק, מדובר בבגד ים שמעניק מענה ישיר לדיכוי הדתי שחל על נשים. עיקרו עוסק בחוקי צניעות נוקשים במיוחד ואי אפשר להתכחש לעובדה שהבורקיני מהווה לגיטימציה מובהקת למערכת היחסים המורכבת של נשים ודת. עם זאת, לא רק הנשים המוסלמיות מתהדרות בפריטי לבוש ייחודים להן, הרי גם לגברים יש את הכאפיות, כיפות וזקנים ארוכים שמגולחים באופן מאוד מסוים – וכל אלו למרבה ההפתעה, עדיין חוקיים. 

אבל החוקים החדשים לא רק שלא גרמו להרתעת הנשים בחופי הים בצרפת, אלא דווקא הגבירו את המכירות של בגד הים בכ-200 אחוזים לאות מחאה. "אין מישהו בעולם שיכול להגיד לנו מה ללבוש ומה לא", הסבירה אהידה זנאטי, מי שעיצבה את הבורקיני לפני כשנה בראיון לבי.בי.סי. גם באתר הקניות הבריטי, "מארקס אנד ספנסר", שהחלו למכור את הבורקיני במרץ האחרון, דיווחו שכל בגדי הים אזלו מן המלאי.

התמונה המפורסמת מניס|צילום: דיילי מייל

וכך התמונות הקשות שפורסמו בסוף השבוע האחרון, הובילו לגל מחאתי לא נגד האקט השוביניסטי שבהסתרת הנשים, אלא דווקא נגד הפשטתן. הרשת התמלאה בתמונות בשחור לבן, משנים בהן נאסר על נשים ללבוש בגד ים מטעמי צניעות. גם אז כמו היום, התערבו שוטרים שהגדירו לנשים איך להתלבש בחסות החוק. בשני המקרים, אין ספק שמדובר בהחלטות מיזוגניות שפוגעות באופן הביטוי הכי בסיסי שלנו כנשים. 


המחאות השקטות, המכירות שעולות והמאבקים עם השוטרים מוכיחים שוב שבכל מלחמה גם נגד הדת וגם זו המתנגדת לחילוניות יתר, הנשים תמיד יהיו אלו שיצטרכו לשלם בזכות שלהן לרצון חופשי בכל הנוגע ללבוש שלהן. גם כשהמניע הוא לא בהכרח כזה שאפשר להסכים עליו – ההחלטה הסופית חלה על האישה בלבד.