אין אחד שלא שמע את השם "הארווי ויינשטיין" בשבועיים האחרונים. עשרות נשים, ביניהן כוכבות הוליוודיות מוכרות, חשפו בזו אחר זו את הסיפורים שהושתקו עד כה. בקרוב, סביר להניח, ייפתח נגד מפיק הסרטים המוכר, שכבר איבד את אשתו וככל הנראה גם את הקריירה שלו, הליך פלילי. מעבר לכך, ייתכן כי ויינשטיין יעמוד גם בפני הליך אזרחי, דבר הרבה פחות שכיח כשמדברים על פגיעות והטרדות מיניות.
הליך אזרחי יכול להתקיים במקביל להליך פלילי, וכל אישה שעברה פגיעה מינית, בין אם מילולית או פיזית, יכולה להגיש תביעה אזרחית. אולם, שיעור הנשים שפונות להליך אזרחי אינו גבוה. "תחום ההטרדות המיניות והאונס הוא קשה ובעייתי, ואחד הדברים שמייחדים אותו הוא מיעוט הנשים שמודעות לזכויות שלהן ובוחרות לממש אותן", אומרת עו"ד ענת קאופמן, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בתחום הנזיקין; "נשים רבות כלל לא מודעות לכך שיש להן אפשרות לתבוע אזרחית, ולקבל פיצויים על הטרדות מיניות ותקיפות שעברו".
כיצד מתנהל הליך אזרחי?
"ההליך האזרחי מתמקד בשני דברים – הוכחת האחריות של האשם והוכחת הנזק למתלוננת, בדרך כלל על ידי חוות דעת של מומחים. אחד ההבדלים המהותיים בין הליך פלילי להליך אזרחי, הוא שבהליך הפלילי האישה אינה התובעת, אלא המתלוננת. המשטרה היא למעשה זו שמחליטה אם להעמיד לדין, אם להציע הסדר טיעון וכו'. בהליך האזרחי, לעומת זאת, ההחלטות נמצאות בידיה של האישה, וזה דבר משמעותי וחשוב".
בניגוד להליך פלילי, בהליך אזרחי התובעת עשויה לקבל פיצוי כספי. זה, נועד לא רק לפיצוי על גרימת סבל או עוגמת נפש, כי אם גם כדי לסייע בשיקום. "המחוקק קבע שהפיצוי על הטרדה מינית עומד על 120 אלף שקלים, בלי קשר להוכחת נזק", מסבירה עו"ד קאופמן. "במידה והוכח כי נגרם לאישה נזק, בין אם נפשי או פיזי, גובה הפיצויים עולה".
כיצד מעריכים נזק שאינו פיזי?
"נזק יכול לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, למשל בבעיות בתפקוד בעבודה או בבית, נטילת כדורים פסיכיאטריים ועוד. גובה הפיצויים יכול לעמוד על עשרות או מאות אלפי שקלים ואפילו יותר, כתלות בנסיבות; עבור נשים רבות, לסכום שמתקבל מהפיצויים יש תפקיד קריטי בשיקום".
לדבריה, בישראל יש היום מעט יותר פתיחות כלפי תביעות אזרחיות מאשר בעבר ("בעיקר אצל נשים משכילות המודעות לזכויות שלהן"), ועדיין – רבות נרתעות מפנייה להליך אזרחי.
מה מוביל נשים להירתע מתביעה אזרחית?
"נפגעות רבות בוחרות לשתוק, וגם אלה שמגישות תלונה במשטרה לא פעם נמנעות מתביעה אזרחית, בדרך כלל בגלל הדעות הקדומות של החברה. נשים שמגישות תביעה אזרחית נתפסות כמי שרודפות אחרי כסף, ממנפות את הפגיעה ומרוויחות מכך. אבל, המחוקק בחר לבוא לקראת נשים שעברו פגיעה מינית, ורוב השופטים נוהגים ברגישות בנושאים אלה, כך שזו הזכות הלגיטימית של נשים לתבוע לפיצויים".
מה אפשר ללמוד מפרשת הארווי ויינשטיין?
"בשנים האחרונות יותר ויותר נשים נחשפות ומספרות את הסיפורים שלהן. בתיקים מהסוג הזה, החל מפרשת ויינשטיין ועד פרשת קצב, אנחנו בדרך כלל רואים דפוס של שתיקה ממושכת. כשהסיפורים נחשפים, באים בטענות לנשים, עם שאלות כמו ׳למה שתקת?׳, ׳למה המשכת לבוא לעבודה?׳. אבל נראה שהיום אנשים מתחילים לתפוס את העוצמה והכוח של נושאי המשרות לעומת העמדה החלשה של אותן נשים; מדובר בהתמודדות עם דבר קשה ודורסני. חשיפת הסיפורים היא צעד חשוב, אבל בעיניי חשוב לא פחות להתקדם צעד נוסף ולהגיש תביעות אזרחיות".
"אין קשר להליך הפלילי"
אחת הדרכים לקצר מעט את ההליך האזרחי, היא לפנות לאפשרות של תביעה אזרחית נגררת לפלילים. "האפשרות הזו נפתחת אם יש הרשעה בהליך פלילי, ותקפה לשלושים יום ממתן פסק הדין", מסבירה עו"ד קאופמן. "כך למעשה אין צורך לנהל משפט נוסף על עובדות האירוע, אלא רק על הנזק שנגרם".
אולם, חשוב לדעת כי התביעה האזרחית כלל לא תלויה בהליך הפלילי; "התוצאה של ההליך הפלילי אינה רלוונטית להליך האזרחי, ואפשר להגיש תביעה אזרחית גם אם כלל לא הוגשה תלונה במשטרה", מסבירה עו"ד קאופמן. "בפלילים יש צורך בדרגה גבוהה של ודאות וכוונה ממשית לפגוע. בהליך האזרחי, לעומת זאת, גם כוונה מופחתת ופרשנות עשויות להתקבל. למעשה, לא פעם המשטרה בוחרת לסגור תיק ולא לנהל הליך פלילי, אך במקביל מתנהל הליך אזרחי. עם זאת, כמובן שאם ישנה הרשעה בפלילים קל יותר לנהל את התביעה האזרחית".
אילו סוגים של תביעות אזרחיות רואים בדרך כלל בתחום הפגיעות המיניות?
"קיימות שלוש קבוצות שכיחות: מקרים בתוך המשפחה, כלומר גילוי עריות, אונס והטרדות מיניות במשפחה; הטרדות מיניות במקום העבודה, בדרך כלל על ידי המעסיק; ונשים שהותקפו על ידי גברים שהן לא מכירות. תביעות על הטרדות מיניות במשפחה ובמקום העבודה מגישים לבית הדין לענייני משפחה ולבית הדין לעבודה, בהתאמה. זה בעייתי ויוצר קושי, מפני שלא תמיד השופטים בבתי הדין האלה מכירים את תחום תביעות הנזיקין לעומקו. בעיניי, כל תביעות נזקי הגוף צריכות להתנהל בבתי משפט רגילים".
בהקשר זה, מתארת עו"ד קאופמן מצב אבסורדי שנתקלה בו: "אם אישה עברה הטרדה מינית ואונס במקום העבודה, יש להגיש את התביעה על האונס לבית משפט אזרחי כללי, ואילו את התביעה על ההטרדה המינית לבית דין לעבודה. מדובר בשני משפטים שיכולים להתנהל במקביל, דבר שמקשה מאוד על המתלוננת, שמתמודדת פעמיים עם הצורך לחשוף את הסיפור שלה. כעת זה נמצא בדיון בביהמ"ש העליון".