"ידע מפסיק להיות כוח ברגע שאת מסיימת את הלימודים. ידע לא יהווה כוח כשיורידו ממך את הבגדים"

כשלירי בר הייתה קטנה, מישהו אמר לה שידע זה כוח. אבל לילה אחד, כשהייתה בת 15, חזרה לבדה מבילוי עם חברים ונתקלה ברחוב בגבר צעיר. "הוא ניסה לדבר איתי וניסיתי להתחמק ממנו, אבל הוא פיזית היה גדול ממני ולא ממש הצלחתי. קפאתי במקום", היא משתפת בשיחה עם mako, "הוא פגע בי פיזית באחת מהסמטאות הקטנות בעיר רחובות. הוא לא אנס אותי, אבל הוא נגע בי בצורה לא נעימה, אלימה וכוחנית".

בר, שמאז ומעולם כתבה, החליטה לכתוב על המקרה קטע ספוקן וורד - ושנה לאחר מכן הופיעה איתו בתחרות פואטרי סלאם לנוער, וזכתה. "זה משפט שאני לא אהיה מסוגלת לשכוח, 'תלמדי המון - כי ידע זה כוח. ידע מפסיק להיות כוח ברגע שאת מסיימת את הלימודים. ידע לא יהווה כוח כשיורידו ממך את הבגדים. ידע זה כוח רק מול הנייר, ידע זה לא כוח בחיים האמיתיים, כשאת מול בחור זר ומאיים שרק רוצה לפרק אותך לגורמים", נאמר בשיר. 

"השיר היה מאוד כבד, אנשים לא ידעו איך לאכול את זה, גם אני הייתי בשוק כשניצחתי בתחרות", היא מספרת. היום, בת 23, בר עובדת כקופירייטרית ומנהלת סושיאל ועומדת להשתתף בפעם השניה בגמר אליפות ישראל בספוקן וורד - בה זכתה בשנה שעברה במקום הראשון.

אחרי התקיפה באותו לילה בכתה י"א לירי נכנסה הביתה כשהיא לא מבינה עדיין עד הסוף מה קרה לה. "זה היה אחרי חצות ואמא שלי כבר ישנה, אבל בן הזוג שלה היה ער. כל השיער שלי היה מבולגן והבגדים שלי לא היו מיושרים והוא אמר לי: 'וואו, נראה שנהנית הערב', בקטע טובן ומפרגן. ואני בכלל רציתי להקיא". 

אחרי הלילה ההוא היא כבר לא הייתה אותה הנערה. "אנשים ראו שאני לא בסדר והבינו שקרה משהו. המחנכת שלי הייתה רגישה ושמה לב לזה כי אני בדרך כלל בן אדם מאוד חברותי, מתקשר ונוכח, והייתי קצת כבויה ומרוחקת", היא מתארת, "למרות זאת עדיין לא שיתפתי אותה, כי לא ידעתי במה לשתף. לקח לי מספר חודשים עד שהתחלתי לספר, לדבר ולהבין. יש אנשים קרובים אליי שעד היום לא דיברתי איתם על זה בפרטי פרטים".

"בשנה הראשונה הרגשתי תחושות שהן לא בדיוק בושה, אבל דומות לכעס ולתסכול. אחרי שסיפרתי לאנשים הרגשתי קצת הדחקה של 'טוב, זה קרה, ביי. לא צריך לדבר על זה'. אחר כך הרגשתי משבר אמון גדול מול כולם ותחושה שאי אפשר לסמוך על אנשים. אם מישהו אחד פגע בי ככה, למה שלא כולם יפגעו בי? מה מבטיח לי שאישאר מוגנת?".

כשנה אחר כך, כשהייתה בת 18, השיר שכתבה התפרסם ברשתות החברתיות והפך לוויראלי. "לא תיארתי לעצמי לאיזה גודל זה יגיע. פתאום קיבלתי מלא הודעות והסרטון שותף בהמון קבוצות", היא מתארת, "אני אובססיבית וקראתי כל תגובה. כמעט כולם אהבו אבל היו גם כאלה שטענו שנשים תמיד ממציאות, ושאני מגזימה וטועה במסקנות שלי. הרבה נשים שיתפו אותי בפרטי במקרים שקרו להן".

מאז היא הופיעה עם הקטע מאות פעמים ובמקביל הצליחה לעבור תהליך ריפוי עם עצמה. "רק בדיעבד הבנתי שככה הצלחתי להרחיק את מה שעברתי. אני זוכרת יותר את השיר מאשר את החוויה עצמה", היא משתפת, "הצלחתי לעשות מעצמי לגיבורה, ולא לקורבן. זה נתן לי כבוד, אומץ ותחושה שאני בסדר".

השנה תופיע בר בתחרות עם קטע ספוקן וורד שנקרא "מספרים.ות" ובו היא עוסקת בפערים בן גברים לנשים.