בזמן שצעירים בני גילה עדיין מחפשים מה הם רוצים ללמוד, או יוצאים לטיול בהודו, מיקה אשוח (21) מכפר ויתקין מנהלת את העסק לתכשיטים בעיצובה שהקימה, Msea, שלו מאות הזמנות בחודש, ומושגים כמו "עלויות", "חתך" ו"רווח" הם כבר חלק מהלקסיקון שלה. "תמיד ידעתי שזה החלום שלי. רק לא תיארתי לעצמי שזה יקרה כל כך מוקדם", היא אומרת בשיחה עם mako.

"ב-2013, בגיל 12 בערך, התחלתי להכין תכשיטים. זה התחיל בתור תחביב - ליצור צמידי חוטים וחרוזים יחד עם חברה - ובנות מהשכבה היו קונות. יותר מאוחר פתחתי עמוד אינסטגרם שקראתי לו Msea Jewelry ופשוט התחלתי למכור בו. משם זה תפס תאוצה".

תוך כדי ניהול הדף שלה הייתה אשוח כאמור, תלמידה, מה שלדבריה, היה דווקא סוג של מכשול: "הייתי תלמידה סבבה, ילדה חכמה עם חברות. אבל מאוד אהבתי את המקום שלי עם עצמי. התכשיטים ועשייה נתנו לי המון שקט. הייתי מחכה לסיום הלימודים כדי ללכת לסגור את הדלת וליצור. החברות פרגנו, ידעו שאני מאוד סוליסטית, וגם ידעו שהן יכולות לבוא ואני אכין תכשיטים, התעסקתי בזה המון. הקפתי את עצמי באנשים שמבינים אותי, מפרגנים לי ומקבלים אותי. חלקם מהתיכון, חלקם מבוגרים ממני וחלקם עצמאים בעצמם. זה מצחיק כי אפשר להגיד שאין לי כמעט ידע בתחום בניית עסק - ובניתי עסק".

כאשר חסכה מספיק כסף הלכה ללמוד: "למדתי שלושה חודשים קורס צורפות וטכניקת שעווה - וזה נתן לי בוסט כי יכולתי לעשות עיצובים מקוריים, הוא פתח לי עולם אחר ובזכותו התחלתי ליצור את האלמנטים הייחודיים שלי שתמיד התקשרו לטבע ולים - משם מגיעה לי ההשראה. הכל הפך להיות בוגר יותר, באיכות גבוהה".

 

 

מתי הבנת שאת מתחילה להצליח?
"כשהביקוש עלה. בנות ברחוב היו ניגשות אליי ומראות לי שיש להן טבעות שלי. בגיל 19 לקחתי יועץ עסקי, דייקתי את העבודה שלי, עברתי ליצור תכשיטים מכסף אמיתי בלבד, וזה צבר תאוצה. עבדתי מהחדר שלי אצל ההורים, והגיעו המון פניות באינסטגרם עם בקשות לראות את התכשיטים שלי. לקוחות באו אליי הביתה לחדר השינה שבו הייתי עובדת וקונות וקונות".

השינוי המשמעותי קרה לדבריה דווקא בתחילת הקורונה: "ממש ביום האחרון של 2020 סגרתי חוזה על הסטודיו שלי", היא מספרת, "בקטע קוסמי גם אני ובן הזוג חיפשנו בית - ומצאתי גם וגם". בשלב הזה היא גם שכרה עובדות: "לפני שעברתי לסטודיו הייתה לי עובדת שהגיעה אליי ברגע שנהיו לי המון הזמנות ולא היה לי זמן. הבאתי גם מישהי שתוכל להיות אחראית על המשלוחים ועוד מישהי שתהיה הצורפת הראשית בעסק. לא לקחתי כסף מאף אחד כדי לממן את הכל, גם לא מההורים", היא מציינת. "בעתיד אני מתכננת להביא מנכ"לית, ולהעסיק עוד אנשים שיתפעלו את העסק ואני אוכל להתרכז בעיצובים ובאסטרטגיה הניהולית".

להיות בחורה צעירה יש לא מעט השפעה, היא אומרת, ולא תמיד חיובית. "היו לא מעט פעמים שספקים לא היו לוקחים אותי ברצינות, חשבו שאני ילדה שתעשה בלגן ולא תקנה בהרבה כסף. לא התייחסתי לזה והתמקדתי במטרות שלי. הרבה פעמים הסתכלו עליי בזלזול, אבל התחלתי לתפוס לי שם ואני רואה שאנשים מכבדים אותי הרבה יותר בגלל המקום שאני נמצאת בו."

החיים שלה, היא אומרת, השתנו בעקבות הקמת העסק: "בעסק אין יציבות מתמדת אבל בסוף היום אני מסתדרת. בתור שכירה את יודעת שאת מקבלת משכורת, כעצמאית לא. אני גרה בשכירות ושוכרת סטודיו בבית ינאי. משלמת על הוצאות הבית והאוכל ויש לי רכב משלי. הערכים שקיבלתי מהבית היו כאלה - לדעת שרמת החיים שלי תהיה במקום מסוים. הקמתי את העסק גם מתוך המקום של לדאוג לעצמי ואני אעבוד עליו 24/7 כדי להמשיך לאפשר לעצמי את רמת החיים שאני רוצה, כפי שחונכתי בבית. אני לא מעוניינת לדבר על מחזוריות כספית - אבל אני בגדילה כל הזמן".

"נולדתי מבוגרת"

"ההחלטה להקים עסק נבעה מתוך זה שאני אדם שחשובה לו העצמאות שלו. אני רוצה שיהיה לי חופש לבחור איך החיים והיומיום שלי ייראו", היא אומרת, "מצד שני, יש משפט שאני מאוד מתחברת אליו שאומר: לא רציתי לעבוד 9:00-17:00 אז אני עובדת 24\7. העבודה לא נגמרת, עד הרגע שאת הולכת לישון המחשבות באות איתך. אני מקבלת טלפונים מעובדות שלי בשישי בבוקר ואחר הצהריים אם החנות פתוחה".

 

 

 

התהליך שעברה, היא אמרה, ביגר אותה אבל "נולדתי מבוגרת בתחושה שלי. התחלתי את העסק צעירה ואני מקווה כשאהיה בת 30 עם ילדים אוכל להיות ברווחה כלכלית יותר גדולה. עכשיו אני קורעת את התחת כדי שזה יקרה. עם העסק מגיעים המון לחצים. התקופה האחרונה היתה לי מאתגרת, הגוף דיבר ויצא מאיזון. אני חווה סטרס בכמויות מאוד גדולות ביומיום וסוחבת אותו לבד. היה יום אחד שבאתי אל אמא שלי בוכה ואמרתי לה שאני קורסת ולא יכולה יותר. היא חיבקה אותי, נתנה לי לפרוק וידעתי שאני אקום ואעמוד על הרגליים. אני גם יודעת ברגעים כאלה שמדובר במעידה. אני חזקה. אני קמה בבוקר ואני יודעת שאני עושה מה שאני אוהבת, אני יוצרת, מתעסקת באומנות ומגשימה את עצמי. אני מרוגשת לראות נערות ונשים שמתחברות לים ולעצמן דרך התכשיטים שלי". 

"אני כל הזמן מסתכלת קדימה ומשפרת", מוסיפה אשוח, שחולמת לדבריה על סניפים עם המותג שלה בכל העולם: "בעתיד הרחוק אני רוצה להתרחב לשוק העולמי. אני רואה את עצמי בניו יורק ובאירופה. הייתי רוצה לשתף פעולה עם חברות גדולות".