הקומיקאית ופעילת הבודי פוזיטיב האמריקאית אליסון סטיבנסון תמיד אהבה לראות מופעי חשפנות, ובאחת הפעמים שישבה במופע היא פתאום שאלה את עצמה: 'למה בעצם שאני לא אהיה חשפנית?'. התשובה שלה הייתה ליצור, יחד עם שתי חברות, ליין סטריפטיז מיוחד ומעצים. "זה לא שאין חשפניות שמנות, אבל מהנסיון שלי זה לא משהו שרואים הרבה במועדוני חשפנות", סיפרה סטיבנסון למגזין פייפר. "תמיד התעניינתי בחשפנות וגם אני עצמי נחשפת הרבה באינסטגרם, והרגשתי שאני צריכה ליצור עבורי ועבור אחרות מקום מיוחד בו נוכל להתפשט".
השלוש קיבצו סביבן קהילה של נשים – חלקן רקדניות חובבניות וחלקן מקצועניות – שהתאמנו במשך חודשים לקראת ההופעה הראשונה. "החלטתי להצטרף לקבוצה בגלל שאני ממש חיה את המסרים האלה", סיפרה אחת הרקדניות, "כשראיתי את הפרסום הרגשתי כאילו הזמינו אותי לנשף של שמנות".
המופע הראשון של Thicc Strip ("המתפשטות העסיסיות, בתרגום חופשי) היה הצלחה כבירה, ובעוד שהמארגנות ציפו למאה צופים הגיעו אליו יותר משלוש מאות – כשחלקם אפילו נאלצו לשוב על עקבותיהם. "כמעט בכיתי כשראיתי את התור שהשתרך לאורך הבלוק", סיפרה סטיבנסון לדיילי ביסט. "במשך כל-כך הרבה זמן חשבתי: 'אולי זו רק אני שרוצה לראות דבר כזה?'". מאז, ממשיכה הקבוצה להופיע במועדונים שונים בלוס אנג'לס.
לפעילות בעיר הנוצצת, בה מתגוררות שלוש המייסדות, ישנה גם משמעות נוספת: "בעיר שבה כולם נראים כאילו הם נוצרו ביד אלוהים, אנשים מתלהבים לחזות – בצורה סקסית - בגופים שעד אותו רגע היו מוסתרים", אמרה אחת הרקדניות. "המופע הוא דרך להאיר ולהעניק במה – באופן מטפורי ובאופן ממשי – לגופים שהם לרוב מודרים, כמו גופים של נשים שמנות, נכות, שחורות וחומות", אמרה המייסדת לינה דאגלס.
"קהילת הבודי פוזיטיביטי יכולה להיות מאד מהוקצעת, בעוד שמה שאנחנו עושות הוא מאד 'בפנים שלך'", אמרה אליזבת פלורס, מייסדת נוספת, לדיילי ביסט. "כשאת רוקדת על הבמה אין שום פילטרים ועריכה, ורצינו שזה יהיה חלק מהתנועה שאנחנו מובילות. בודי פוזיטיביטי זה לא רק הגוף העסיסי והפרופורציונלי – זה הכל. אנחנו אומרות: תראו אותנו, אנחנו ערומות ואנחנו אוהבות להיות ערומות. אנחנו אוהבות את הגוף שלנו ואנחנו לא מרגישות רע לגביו. וחשפנות זו דרך מושלמת להעביר את זה".