ערב חג סוכות. בחג הקודם הייתי בבי״ח, אבל את החג הנוכחי אבלה בסוכה עם המשפחה שלי ועם כמויות אוכל שלא מביישות גן אירועים. אני מתנחמת בעובדה שזה החג האחרון שאצטרך לעמוד בפיתויים לפחות עד לטעימה של הסופגנייה של חנוכה, ואני חייבת להמשיך לחגוג את חגי ישראל כמו שחגגתי עד עכשיו - בצמצום. לא להתפתות לטעום מכל צלוחית שיוצאת, לא לאכול חלה בטירוף עוד לפני שהגישו את האוכל, לא לאכול מהר ובטח שלא להתפתות לשתות את כל המשקאות המתוקים והקרים שעל השולחן.
מים זה אחלה.
הפיצוי החדש שלי: זוג מגפיים
זה בכלל לא פשוט להזכיר לעצמך כל בוקר שאת עדיין במעקב ואסור לך להתפתות לאכול בורקס עם ביצה וקצת חריף אפילו שממש בא לך. ואת הקפה את שותה רק על בסיס מים. אה, וכמובן לפני הכל גם לשתות כוס מים. ואם זה נשמע לכם קשה - אל תרחמו עליי, כי את ה ״וואו מאיה איך רזית״ שמעתי לפחות פעם אחת מאז התהליך ומיד פינקתי את עצמי בכוס גרנולה עם יוגורט.
וזה עובד. כי חודש מתחילת הדיאטה ורזיתי חמישה קילו. הם לא ירדו בקלות, אבל הם ירדו, ועכשיו זה גם ברור לי שאם אני רוצה להמשיך לרזות - אני חייבת לשלב פעילות גופנית מסודרת. כי עם כל הכבוד אני כרגע אוכלת גם פחמימות, ופחמימות צריך לפרק. חוץ מזה שגם התחלתי לדמיין את עצמי רזה אך רפויה וזה ממש לא הסתדר לי בהגשמת חלום המשקל שלי, אז הלכתי ל sweatshop, מכון ספורט לנשים בלבד שמשלב אימון של כוח ואירובי בשעה אחת, והיה לי אימון הורס!! כזה שעכשיו כל הגוף מתוח לי ואני רק מחכה לאימון הבא שישחרר את כל מה שנתפס.
ספורט זה בקטנה לגמרי
האמת היא שאני כותבת ולא מאמינה שאני זאת שממליצה על פעילות גופנית. זה ממש נוגד את כל מה שהאמנתי בו, שזאת מנוחה. אני, שבחרתי בקפיצה למרחק כספורט המועדף עליי בוחרת להמליץ לכן על סוגי אימונים, האם השתניתי? מה נהייה ממני? חג. אנשים רק רוצים לנוח ולעמוד בפקקים עם כל עם ישראל ואני משכנעת לעשות ספורט? הייתכן שהפכתי למיכל צפיר רק בלי הקטע של הגוף של בת ה-16?
ותודה למיכל צפיר על התפוח
אז זה מה שעשיתי: לקחתי איתי תפוח בתיק וכבר בכניסה במונית, נגסתי בו. רציתי שיהיה כזה קר ושטוף, ולא מבאס מכמה שעות בתיק. אה ותיק. אני צריכה להחליף תיק במיידי, זו המתנה הבאה שלי לקילוגרמים הבאים שיושלו מגופי.
>> לכל הפוסטים של מאיה בצלאל
makoנשים עכשיו גם בפייסבוק: בואי, הקפה עלינו