מי אני: רוית נוס, בת 43, נשואה +3, מנחת קבוצות ירידה במשקל אצל "חלי ממן", גרה בקריית מוצקין.
מי אני במספרים:
גובה: 1.65 ס"מ
משקל לפני הירידה: 120 קילו
משקל נוכחי: 70 קילו
כמה ירדתי: 50 קילו בשנתיים
במשך כמה זמן אני שומרת משקל: שלוש שנים.
רוית החלה להשמין כבר בגיל חמש. "בכל גיל תמיד הייתי מעל המשקל הנורמלי. אף פעם לא קראו לי רוית, זה תמיד זה היה 'רוית השמנה'. לי היה קשה, אבל לאימא שלי היה הרבה יותר קשה. לא באמת הבנתי את המצב שאני נמצאת בו. בצעירותי, הייתי הולכת איתה לחנות של נשים ולא של ילדות אבל זה לא באמת העליב אותי. מצאתי כמובן בגדים שהתאימו למידות שלי, אבל לא לגילי. המוכרות היו אומרות לאימא שלי: 'גברת, מה את עושה לילדה שלך?'. בשיעורי הספורט בבית הספר הייתי אומרת למורות שאני לא מרגישה טוב ולא יכולה להתעמל, בטיולים הייתי נשארת אחרונה. כשהתגייסתי לצבא הייתי ממש על גבול משקל עודף. לא היו מדי א' בגודל שלי, אז הסתובבתי במדי ב'. כשהתחתנתי, תפרו שמלה מיוחדת למידותי".
"את חייבת להציל את עצמך"
אבל כל אלו לא גרמו לרוית לרצות לשנות את מצב הדברים. רק איום ממשי על בריאותה ועל חייה עשה את השינוי. "הגעתי למצב בו היו לי כולסטרול ושומנים מאוד גבוהים בדם, לקחתי באופן קבוע ארבעה כדורים ביום. במקביל, המשכתי לאכול כמו תמיד. הרופא שלי החליט לעשות לי בדיקת 'פתע' כדי לבדוק את מצבי. תוצאות בדיקות הדם היו מפחידות והרופא היה מזועזע. הוא התקשר אליי ואמר לי להגיע דחוף למרפאה, הוא הסביר לי את חומרת המצב, ואמר שאני חייבת לעשות מעשה מיידי. המשפט הכי חזק שהוא אמר לי, אותו לעולם לא אשכח אותו, היה: 'אם את רוצה להמשיך ולגדל את הילדים שלך את חייבת להרזות כדי להציל את עצמך'. כאן נפל לי האסימון. הרופא המליץ לי על חלי ממן, וממש לא הייתי בעניין של קבוצת תמיכה. אבל ביום הראשון, כשנכנסתי למשרדים, אמא שלי - אהובה, הסתכלה עליי ואמרה לי: 'אני רואה אותך רזה'. צחקתי בתוכי ופקפקתי. אחרי שבועיים, שירדתי שלושה קילו, התחלתי להאמין בעצמי".
התפריט היומי שלי: "אני מקפידה על שש ארוחות ביום, ושותה המון מים.
בוקר – נס קפה , תמר עם חצי אגוז.
ביניים- 2 פרוסות לחם קל עם גבינה לבנה 5% וירקות
צהריים- מנת בשר, מנת פחמימה והרבה ירקות
ביניים- נס קפה, חטיף אנרגיה ופרי
ערב- 2 פרוסות לחם קל, חביתה וסלט ירקות
לילה- מעדן 0% ופרי".
"פעם היית נראית כמו ספסל"
"בעלי היה בטוח שבכל רגע אני עומדת להפסיק את התהליך. הוא היה ממש המום מהשינוי. הוא עודד אותי כל הדרך, ולאחר כל עשרה קילו שירדתי, קיבלתי ממנו מתנה. הילדים שלי מאוד תמכו בי והיו מאושרים לראות את השינוי. הבן הקטן שלי, שהיה בן ארבע בתחילת התהליך, שואל אותי לגבי כל דבר שאני מכניסה לפה: 'אימא, חלי מרשה לך לאכול את זה?'".
כיצד הגיבה הסביבה לשינוי? "החברים בעיקר התרגשו למעני. כל שבוע אחרי השקילה סימסתי להם בדיוק כמה ירדתי. כולם התלהבו מהשינוי, אבל חלק גם פגעו במהלך הדרך. מישהי אמרה לי למשל 'וואו, פעם היית נראית כמו ספסל'. הייתי בשוק ואמרתי לה: 'כן הא? עכשיו אני כיסא'. מקרה נוסף שקרה היה כשנתיים אחרי שעברנו דירה וכבר ירדתי במשקל. פגשנו זוג שכנים מהדירה הקודמת. קיבלתי שיחת טלפון אז התרחקתי קצת, ושמעתי את האישה אומרת לבעלי: 'עכשיו אני מבינה - מכרתם את הבית, התגרשתם ועכשיו אתה יוצא עם האישה הזו'. ניגשתי אליהם ואמרתי לה 'שלום, אני רוית', והיא אומרת לי 'גם לך קוראים רוית? כמו לאשתו הראשונה'. אמרתי לה: 'לא, אני אשתו הראשונה, אותה גברת בשינוי אדרת פחות 50 קילו'. היום אני צוחקת על זה, אבל אז זה ממש פגע בי. רק היום אני מבינה שאנשים באמת ובתמים לא זיהו אותי".
טיפ למי שמעוניין לעבור שינוי? "לא להרגיש שאתה מכריח את עצמך, אלא שאתה רוצה לשנות את פני הדברים. צריך סבלנות, תהליך כזה הוא עניין של זמן. לא להתייאש מהר כי התוצאה היא הברכה".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך. שלחי את פרטייך ל-women@mako.co.il
