מי אני: ליז ארביב, 34, אלמנה ללא ילדים. מתגוררת בנתניה, סייעת בחינוך מיוחד.
מי אני במספרים
גובה: 180 ס"מ.
משקל לפני הירידה: 91 ק"ג.
משקל נוכחי: 71 ק"ג.
כמה ירדתי: 20 ק"ג.
תקופת השינוי: שנה.
כמה זמן אני שומרת על המשקל: שנה.
ליז ארביב הייתה נערה שמנמנה, ובחורה שמנה. "הייתי ילדה ונערה מלאה, ובזמן שעשיתי שירות לאומי כבר הפכתי להיות ממש שמנה. זה תמיד הציק לי, אבל כנראה לא מספיק כדי לעשות משהו. מעבר לעניין האסתטי, שפחות משמעותי לי בגלל החינוך הדתי שלי והבגדים הצנועים שאני לובשת, הרגשתי רע פיזית: הייתי כבדה, והיה לי קשה לנשום, אבל שוב: זה לא היה מספיק כדי לדחוף אותי לשנות, כנראה".
ניצני השינוי נבטו כאשר הייתה אמורה לבחור שמלה לחתונתו של אחיה. "מדדתי שמלה אחרי שמלה, רובן לא עלו עליי בכלל וגם אלו שכן הצלחתי להידחס לתוכן לא נראו טוב. הבנתי שהגיע הזמן לעשות שינוי, נרשמתי ל'שומרי משקל' – אבל כנראה שלא באתי באמת עם ראש מתאים, כי אמנם ירדתי אבל לא הצלחתי ממש לשמור על המשקל החדש".
לקח לליז מספר שנים להתחיל להאמין בעצמה וביכולות שלה להצליח. למרבה הצער, השינוי הגיע דווקא לאחר טרגדיה אישית קשה. "לא מדובר פה לא רק במשקל, אלא בשינוי מחשבתי עמוק הרבה יותר. כשבעלי נפטר, הכל קצת איבד משמעות. החיים הפכו לאפורים, נטולי עניין. שום דבר לא עניין אותי, בטח לא לרדת במשקל. אבל יום אחד החלטתי שזהו זה, חייבים להמשיך הלאה. אני חושבת שעברתי שינוי משמעותי עם עצמי, החלטתי שאני רוצה להיפתח לסביבה ולעולם החיצוני, רוצה להיות שמחה ומאושרת – ולרדת במשקל היה בהחלט צעד בדרך למטרה".
"אף אחד לא ייקח לי את העוגה של שבת בבוקר"
לראשונה בחייה, נכנסה ליז לתהליך ההרזייה עם המוטיבציה המתאימה, ובתוך שנה הגיעה ל"משקל כבוד" – משקל היעד האידאלי עבורה, שעליו היא צריכה לשמור כל החיים. "כבר עשיתי דיאטות, אפילו ב'שומרי משקל', אבל כל פעם עליתי הכל שוב. הפעם הגעתי בראש אחר, ברעל – והנה, עובדה שזה הצליח". למרות שכבר הגיעה למשקל היעד שלה, ליז ממשיכה לפקוד את הקבוצה מדי שבוע. "החוויה הקבוצתית והמדריכה שלי, דינה וסרשיין, נותנות לי כוח להמשיך ולשמור. הכי מצחיק הוא שאני עדיין מתרגשת לפני כל שקילה, ממש כמו בתחילת התהליך", היא מספרת.
הקושי המרכזי עבור ליז היה הוויתור על המתוקים. "פעם הייתי אוכלת הרבה מתוקים. כל עלייה במשקל הייתה בעצם גורמת לי לאכול עוד, כפיצוי מנטלי, ואז עולים עוד יותר - פשוט כדור שלג של השמנה. היום אני במודעות גדולה יותר, ומרשה לעצמי לאכול מתוקים - אבל בצורה מתונה. אם יש ימים שאני חורגת ומרשה לעצמי יותר, אז יום אחרי אני אשמור יותר. אני יכולה להתמודד עם הרבה דברים, אבל את העוגה של שבת בבוקר אף אחד לא ייקח לי – אני פשוט משתדלת לשמור יותר במקומות אחרים".
לצד השינוי התזונתי, התחילה ליז לבצע פעילות גופנית. "הייתה תקופה שלקחתי מאמנת כושר אישית: בהתחלה זה היה יותר בקטע של להשתחרר, ללמוד איך להתאמן נכון, אבל לפני חודש כבר השתתפתי במרוץ פולג בנתניה ורצתי 5 ק"מ - וזו חוויה. אף פעם לא אהבתי ספורט, והחלטתי להשתתף במרוץ כאתגר. כשהתחלתי להתכונן אליו, התחלתי מקילומטר אחד בודד, וכל קילומטר שהוספתי - עדיין לא האמנתי עד הסוף שאוכל להצליח". האימונים, כאמור, השתלמו, וליז סיימה את המירוץ בהצלחה – כשהיא לובשת חצאית ארוכה מעל מכנסי הריצה הצמודים.
התפריט היומי שלי
בוקר: נס קפה עם מעט חלב 1%, שתי פרוסות מלחם קל, חביתה מטוגנת בכפית שמן עם בצל ופטרוזיליה, ירקות ויוגורט 1.5%.
ביניים: אפרסק או תפוח, נס עם מעט חלב 3% וחמש פריכיות דבש.
צהריים: ירקות מבושלים כמו שעועית ירוקה או קישואים, כוס אורז ושוק עוף.
ביניים: פרי וארטיק קרח.
ערב: סלט ירקות גדול עם 2\1 קופסת טונה בשמן ו-2\1 אבוקדו, ביצה קשה וכף טחינה.
לאורך היום אני שותה לפחות ליטר וחצי של מים, וכמובן: לא מוותרת על פעילות גופנית.
טיפים למי שמעוניין לעבור שינוי:
"להאמין שהכול אפשרי וזה בתוכנו - אנחנו יכולים ומסוגלים, וזו לא בושה לפנות לקבוצה כדי לקבל פרגון ועזרה. במקרה שלי, המדריכה שלי לא עזרה לי רק לרזות, אלא בהמון תחומים בחיים. וכמובן: ספורט. גם אני לא אהבתי את זה פעם, אבל כשהבנתי כמה זה תורם לירידה במשקל ולהרגשה הכללית – התחלתי לאהוב פעילות גופנית".
רוצה גם להשוויץ בגזרה החדשה שלך? יאללה יאללה! women@mako.co.il
>> בפעם הקודמת: יעל רזתה 29 קילוגרמים והפכה לאדם שמח