כשחושבים על בת מצווה בשנת 2019, נדמה שיש לנו כבר תמונה מגובשת היטב בראש: אולם מקושט בערימות של בלונים, מתבגרת נרגשת שהכינה מופע ריקוד/שירה, בוק צילומים מקדים, ושמלה-איפור-שיער באלפי שקלים. סוג של מיני חתונה.
אבל שירה קריסטל, בת 12 וקצת, מהישוב לשם בשומרון, דמיינה קצת אחרת את האירוע המכונן בחייה זה שבו היא הופכת לבוגרת באופן רשמי, אם כי במקרה שלה – מדובר בפרסונה בוגרת עוד כשהייתה בת 7. "רציתי לעשות משהו עם משמעות וערך מוסף באירוע. ביחד עם אמא חשבנו שזה יהיה יפה אם נעשה מסיבת תרומת שיער לחולי סרטן", היא מספרת ל-mako.
זה לא מפתיע. אחרי הכול, זוהי לא הפעם הראשונה שקריסטל תורמת את שיערה. למעשה, ב-12 שנות חייה, הייתה זו הפעם השלישית. בפעם הראשונה היא הייתה רק בת 7, תלמידת כיתה ב'.
איך הגעת לתרום שיער בכל כך צעיר, גיל שבו בנות רק רוצות להאריך?
"פשוט רציתי להשפיע ולעזור. לא ידעתי באיזה דרך, אבל אז אמא שלי ראתה פרסום להתרמת שיער לצורך פיאות, וככה זה התחיל".
אמה של שירה, חווה, משתפת: "אח שלי החלים מסרטן וגם אמי, ובנוסף, אמא של חברה טובה מאד של שירה, חלתה במהלך השנה האחרונה וברוך ה', התגברה על המחלה, כך שהמחשבה לתרום שיער הרגישה מאוד נכונה".
התרומה הראשונה אף הפכה "ויראלית" בדרך מיוחדת ומרגשת. דודתה של שירה עבדה בזמנו כמפיקה בערוץ מאיר לילדים וחיפשו בערוץ רעיון כיצד לגרום לילדים להתנדב. מפה לשם, שירה תרמה את שיערה בפעם הראשונה כשצוות של הערוץ צילם את התהליך כולו. בעקבות הסרטון הזה ושיתוף פעולה עם המורה של שירה בזמנו, בנות נוספות נרתמו לתרומה.
שירה, אגב, אהבה מאוד את המראה הקצר. "אני חושבת שזה היה ממש יפה. ומבחינתי השיער גדל ואורך. אני תמיד זוכרת שהשיער של חולות הסרטן לא אורך כל עוד הן במחלה, אבל שלי כן. וזאת מחשבה שמלווה אותי".
המחשבה הזאת שוב חזרה שנתיים מאוחר יותר, כששירה הייתה בכיתה ד'. השיער ארך, והרצון לתרום שב בעקבות אירוע תרומת שיער נוספת בישוב. "בפעם הזאת, גם אחותי שצעירה ממני ב-3.5 שנים תרמה, ואמא שלי תרמה בעצמה לפני שנולדה אחותי הקטנה, לפני שבעה חודשים".
בת מצווה לא שגרתית
כששירה הגיעה לגיל מצוות, זה היה כאמור הרגע בו החליטו, שירה ואמה חוה, לעשות עוד יותר. "חיפשנו ביחד מה לעשות, כדי שיהיה ערב של נתינה ומכיוון שהשיער של שירה צמח מהר ושוב היא רצתה לתרום, החלטנו לשלב את תרומת השיער שלה בבת המצווה, יחד עם אפשרות לתרומה של עוד א/נשים", מספרת חוה.
"יצרנו קשר עם עמותת זכרון מנחם, ביקשנו הנחיות מה צריך לעשות, הם הכינו לנו ערכה של מעטפות, בלונים, גומיות לשיער וסרטי מדידה לצמות והסבירו שוב שאורך השיער לתרומה צריך להיות לפחות 30 ס"מ. יצרנו קשר עם גליה סגל נוי, ספרית שגרה בישוב, שחיפשה גם היא דרך לתרום וקבענו שתגיע לבת המצווה. בהזמנה לאירוע שיתפנו את כולם על הרצון לתרום, והם הגיעו לעשות זאת".
בערב עצמו נגזרו 7 צמות מילדות החל מגיל 6 ועד 21, חלקן הגיעו עם החלטה ברורה לתרום וחלקן החליטו בערב עצמו, בנוסף, בעקבות פרסום מוקדם של האירוע, הגיעו עוד צמות של נשים שביקשו לתרום וככה הגיעו למספר סמלי לבת מצווה, 12. הכוח המשותף הוא חשוב והכרחי וכמה שיותר, הרי זה משובח. בכדי לסבר את האוזן, כדי לייצר פאה אחת יש צורך ב-7 צמות. בזכות שירה, הצליחו לעשות זאת והיד עוד נטויה.
"זו הייתה זכות גדולה עבורי לספר את הבנות באירוע", מספרת הספרית גליה סגל נוי, שעברה לישוב רק לפני שנה ומהר מאוד הבינה שהיא חלק מקהילה מגובשת של נתינה. "כשרק הגעתי לישוב, גיליתי כמה אחד עושה למען השני כאן. נושא תרומת השיער הוא מאוד מקובל בישוב ולכן כשחוה שאלה אם אסכים לספר בבר המצווה, מיד הסכמתי. זה היה מקסים. גם אחרי האירוע, אנשים המשיכו לבוא ולהסתפר, גם גברים. היה אפילו זוג נשוי אחד שהאריך שיער ביחד במיוחד על מנת שיוכל לתרום".
גולת הכותרת של האירוע, הייתה כמובן הרגע בו שירה עצמה הסתפרה בפעם השלישית. "זה היה ממש כיף. ישבתי וכולם היו סביבי, כמו בחלאקה (טקס התספורת היהודי הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל 3). סבתא אפילו גזרה לי חתיכת שיער. זו הייתה הרגשה מעולה. שמחתי שעשיתי את זה כבר פעם שלישית באירוע מאוד משמעותי בחיים שלי. ואני ממש אוהבת את השיער הקצר".
אילו תגובות קיבלתן?
"מדהימות! כולם שיבחו והודו, שזו בת מצווה עם משמעות. בסוף האירוע, גליה הספרית ביקשה את המעטפות שנשארו והמשיכה לגזור צמות ולספר נשים ואפילו גבר אחד, כתרומה ליצירת פאות בזיכרון מנחם. הלוואי שתמיד נהיה בצד שתורם, אפילו אם זה 'רק' שיער".