כושר. אי אפשר איתו ויש כאלה שגם אומרות שאי אפשר בלעדיו. מכירות אותן? אלה שטוענות שזה מעניק להן אדרנלין, בריאות, אושר ושמחת חיים. פייר? אף פעם לא הגענו לשם. אנחנו לגמרי שייכות לקבוצה הנאמנה שטוענת שכושר זה כאב ראש שגוזל הרבה מאוד זמן ואנרגיות. מצד שני, ברור לכולנו כשמש שהכאבים במפרקים, הגב העקום והצלוליט המתפתח לא הגיחו אל חיינו כך סתם ביום בהיר. אז תירוצים יש למכביר, אבל נימוקים הגיוניים יש יותר. ביקשנו את עזרתו של אייל אמון, מנהל מקצועי של רשת הולמס פלייס בישראל, שיסביר לנו לאט וברור  - למה תירוצים זה רע.

אישה עייפה שותה קפה (צילום: Martin Mark Soerensen, Istock)
אימון בתשע בערב? תשכחו מזה. למי יש זמן או כוח?|צילום: Martin Mark Soerensen, Istock

התירוץ: "אין לי זמן"

לא משנה כמה יגידו לנו שזה לא תירוץ, זה עדיין מרגיש לנו כמו הסיבה הכי טובה בספר החוקים. משרה מלאה + סידורים + ילדים + חבר/בעל/יזיז נשמע לנו כמו שילוב ממש מורכב שלא מאפשר לנו שנייה לנשום. בטח שלא לעשות הליכון 40 דקות.
בפועל:
עד כמה שקשה לנו להודות בזה, אנחנו בעיקר מתעצלות.
אייל אמון
: "אל תדברו על זמן, אלא על 'סדר עדיפות', מאחר ואתם בוחרים להשתמש בזמן שנתון לרשותכם ביממה כרצונכם. מחקרים מוכיחים שדי באימון בודד כדי לקבל את רוב האפקטים של האימון, במיוחד אם הינכם בשלבי ההתחלה של האימון. אולם יש להתאים את עוצמות האימון בהתאם, עד רמת עוצמה הנחשבת לבינונית בתחושה הסובייקטיבית שלכם. כדי להשתפר בהמשך יהיה עליכם להגדיל את מספר ימי האימון השבועיים. מחקרים אחרים שבדקו אימונים קצרי טווח מצטברים של כ-10 דקות אך בעצימות גבוהה, מראים כי נרשם שיפור איכותי דומה לאימוני משך בעצימות נמוכה, החל בשריפה הקלורית, וכלה בקצב חילוף חומרים מוגבר בזמן שלאחר האימון.

התירוץ: "אין לי כסף"

על רקע מחאה חברתית, אין אחד שלא יאמין לנו כשנגיד שאין לנו שקל על הישבן. כבר חודשיים שלא קנינו שום דבר חדש, שלושה חודשים שלא ישבנו במסעדה ושבועיים שלא הדלקנו מזגן. אז 230 שקל לג'ים? נו, באמת.
בפועל:
זה לא נכון. וגם אם אכן הדבר – מי אמר שכושר צריך לעלות לנו כסף? ג'וגינג וזיעת רחוב אפשר לקבל בחינם אין כסף?
אייל אמון: "גם כאן ניתן לדבר על "סדר עדיפויות". במחקר שנתי שבדק את ההוצאה הכספית השנתית על שירותי רפואה של נשים פעילות לעומת נשים שאינן פעילות, נמצא שהנשים הלא פעילות הוציאו קרוב לפי 3 (!) מהנשים הלא פעילות (כסף, זמן, ביקור אצל רופא, דלק, הפסד ימי עבודה, ולא קיבלו הנחה בביטוח חיים עקב אי השתייכותן למועדון בריאות). (מתוך:2007, Center for Disease Control and Prevention). רוצה לומר: תשימי כסף על חדר כושר, זה יחסוך לך בעלויות אצל הרופאים. אנחנו עדיין מציעות גם פעילויות חינמיות. פחות תנאים, אבל גם הרבה פחות כסף.

התירוץ: "כואב לי"

מה לעשות? לשבת על מושב אופניים זעיר ולדווש במשך שעה זה לפעמים כואב, גם להימתח משל היינו נערת גומי (מה שאנחנו כמובן לא), זה לא תמיד נוח. ופתאום יש מיחושים בברך, והפרעות בקצב לב. למרות שאנחנו מין חזק, לא פעם כואב לנו. מה לא?
בפועל
: הרבה יותר כואב לנו כשאנחנו לא עושות כלום.
אייל אמון: אנשים מסוימים נמנעים מלשמור על שגרת פעילות גופנית בטענה שאין צורך בפעילות גופנית כי "מי שבריא לא צריך, ומי שחולה לא יכול", מה גם שלעיתים השרירים שלנו מזכירים לנו בכאב שהם שם בעת הפעילות. כושר גופני הנעשה עם מחשבה אינו חייב להיות עוצמתי, אלא לשרת מטרה. נטרול גורמי סיכון למחלות שונות אינו מצריך עצימות גבוהה ולא אימון יומי. די בצבירה של 150 דקות בשבוע של פעילות לשם פעילות כדי לקבל את רוב האפקטים הבריאותיים.

אישה רוכבת על אופני כושר (צילום: Stígur Karlsson, Istock)
כואב זה לחלשות. תזיזי את עצמך, יכאב לך פחות|צילום: Stígur Karlsson, Istock

התירוץ: "אל תתפסו אותי במילה"

זה לא שאנחנו לא רוצות לעשות כושר, זה פשוט שלא תמיד יוצא לנו. הדבר שהכי חשוב לנו שלא ישפטו אותנו אם הברזנו מאימון כי הייתה לנו חתונה, או הזמנה למסעדה או סתם הזמנה לשינה ממש ממש טובה מתחת לפוך.
בפועל
: זאת הכנה נפלאה להבריז ולוותר כבר מראש. לא מתאים לך.
אייל אמון:
כל בן אנוש באשר הוא, הינו WINNER שגבר על מיליונים דומים לו בדרך להפריית ביצית אחת בודדה שחיכתה למהיר והחזק מכולם. אנשים נמנעים מהתחייבות עקב הפחד מכישלון,  וכגודל הציפייה גודל האכזבה. צרו לכם מטרות ברורות ברות השגה, ותגמלו עצמכם בהתאם ובצורה הולמת. מומלץ לבצע מול חבר קרוב דומה בכושר ובמטרות כאשר התגמול מגיע מבן הזוג לפעילות.

התירוץ: "מראה מראה ארורה שעל הקיר"

אימון כושר לרוב דורש מאיתנו לעמוד מול אנשים אחרים, שלא לומר מול מראות ענק שמשקפות את כל מה שאנחנו לא רוצות. כאילו דה? זאת הסיבה שאנחנו לא עושות עם עצמנו כלום כבר שנים.
בפועל: אם נסתכל ממש ממש טוב מסביב, נראה שאנחנו דווקא לא רעות בכלל.
אייל אמון: הנושא הפסיכולוגי של "האני במראה" חייב לעבור קודם בראש. המבט עליכם בשיעור בסטודיו או על המסילה של הסטפר לדוגמה נמשך שניות בודדות כמו על האנשים שלידכם, ובסוף כל אחד חוזר להתרכז בעצמו.

>> לא בא לך על ספינינג? נסי שיעורי ריקוד - זה שורף המון