"הייתי ממש תשושה והיה לי קשה ללמד"
"הייתי צריכה שירחצו אותי, ילבישו אותי, יקלחו אותי ואפילו ישטפו את שיניי"
על מנת לוודא את הצלחת הניתוח, על הרופאים היה לשבור את עצם החזה של סביל. זה כלל ביצוע חתך בביטנה ושבירה של הצלעו מאחורי החזה שלה. על מנת לסגור את הפצע, מנתחים החדירו חוטי מתכת על מנת למשוך את החזה של סביל ולאחד אותו כך שהעצמות שלה יוכלו לצמוח מסביב לחוטים ולהחלים. "כשקמתי, נראה לי שביצעתי תזוזה קטנטונת וכל פלג גופי העליון היה ביסורים. היה כאב צורב על החזה שלי שפשוט הקשה עליי לנשום. רק התזוזה הקטנה גרמה להכל לכאוב. הייתי צריכה שירחצו אותי, ילבישו אותי, יקלחו אותי ואפילו ישטפו את שיניי. הליכה הייתה מאד קשה כיוון שלא יכולתי להניח את זרועותיי בצידי הגוף מה שהיה כואב במיוחד". בנוסף לכך שנאלצה לישון בישיבה זקופה במשך חמישה שבועות, סביל עמדה בפני התאוששות של חצי שנה לפני שיכלה לחזור לפעילותה הספורטיבית.
"אנשים צריכים להבין שזה קורה גם לצעירים כמוני"
בעוד החור שבלבה לא היה ידוע להוריה, סנדרה ואנדרו, כשהייתה תינוקת, מסתבר להם היום שבדיקה פשוטה הייתה יכולה לגלות אותו. סנדרה, 51, אימה של ניקול מספרת, "המצב של ניקול לא התגלה כשהיא נולדה משום שהחור היה כל כך קטן ולא גרם לסימפטומים ברורים. אבל עכשיו אני נזכרת בדברים שלא היו מובנים ועכשיו קיבלו משמעות. פשוט לא רציתי להילחץ או להגזים עם התגובה שלי לדברים הקטנים ביותר. זו בדיקה כל כך זולה ורוב ההורים היו משלמים ממיטב כספם כדי לוודא אם הם ידעו שהם פוטנציאלית מצילים את ילדיהם. זה צריך להיות משהו סטנדרטי לבדיקה".
למרות שהיא עדיין חווה כאבים, ניקול חזרה לפעילות ספורטיבית ומתכוונת להמשיך להדריך שיעורי זומבה, בעידוד של ארוסה, אוליבר הורן. "משפחתי ואוליבר כל כך תמכו בי בהכל ועברו איתי את הזמנים הקשים שלא הרגשתי כמו עצמי. זהו משהו שנקשר לאנשים בגילאי 70-80, אבל אנשים צריכים להבין שזה קורה גם לצעירים כמוני".
האם זומבה באמת מתאימה לכולן?
עוד מוסיפה ינובסקי כי ספינינג, קיקבוקס, זומבה, ריצה, סקי ומשקולות הם אימונים "מסוכנים" יותר אבל בהחלט מתאימים וכשירים לאנשים בריאים ומיומנים.
טיפים להימנע ממצבים מסוכנים בשיעורי כושר:
חשוב לעבור בדיקת ארגומטריה, לב במאמץ, שנועדה לאנשים שמתחילים ספורט בגיל מבוגר. "כל מי שעושה אימוני כושר מומלץ לו לעבור את הבדיקה הזו, אבל במיוחד אנשים מבוגרים שמתחילים לעשות פעילות אירובית מאומצת".
עשו זאת הדרגתיות: גם אם זה שיעור קבוצתי או יחידני, חשוב להתחיל בהדרגה מבחינת הזמנים, משקלים ומספר הפעמים בשבוע. "גם מישהו בריא שמתחיל שלא בהדרגה יכול להיפצע. תעשו רבע שיעור זומבה בהתחלה, תיקחו הרבה מנוחות, תתחילו עם פעמיים בשבוע ולאט לאט תעלו את זה. כך גם בריצה, התחילו לרוץ 10 או 20 דקות ולא שעה. אלה המצבים הכי מסוכנים כשאנשים לא מקשיבים לגוף ועושים הכל שלא בהדרגה".
השתמשו בעזרים: "לעבוד עם שעון דופק. אם זה הרמת משקולות השתמשו במגני ברכיים. נעלו נעליים טובות לסוג פעילות (כדורסל וקיקבוקס מצריכים למשל נעליים גבוהות יותר) ולבשו ביגוד המתאים לפעילות.
וודאו שיש לכם מדריך טוב שעבר הכשרה: גם אם אתם מתעמלים לבד, בקשו הכוונה. "לגבי הזומבה, מדובר בתחום פרוץ. לא כל המדריכות עושות שיעור זהה. יש מדריכות שעושות בקצב יותר גבוה או יותר נמוך. צריך לראות מי המדריכה ומה הכשרתה ושתהיה קשובה לתלמידים שלה".
לא ללכת עם הזרם: "בספינינג וזומבה כשיש אימונים בקבוצה אז להקשיב לגוף ולא להסתכל על מה שהשני עושה. גם אם מדובר בקצב גבוה".
>> המדריכה ליוגה עלתה במכוון 20 קילו
>> "השינוי החיצוני הוא כלום לעומת הביטחון העצמי שהרווחתי"
>> צפו: שנה סרטן בדקה מרתקת של סרטון