בין התופעות: התעלפויות, תסחיפים ריאתיים והיווצרות קרישי דם
מרבית מקרי המוות בקנדה אירעו בתחילת השימוש בגלולות כתוצאה מתסחיפי ריאה שנבעו מקרישי דם וכן מהתקפי לב או קרישי דם במוח. אולם, במערכת הבריאות הקנדית לא מצליחים לאשש שהסיבות למוות הן אכן תוצאה של נטילת תרופה כזו או אחרת. "פקטורים נוספים למקרי המוות יכולים להיות בריאותה של האישה או התרופות הנוספות שאולי נטלה במקביל", אומרים מהסוכנות של מערכת הבריאות הקנדית. כמו כן, נמסר כי התקבלו 333 דיווחים על 'תגובות שליליות' מנשים שנטלו גלולות 'יסמין' ועוד 267 מקרים שנגעו לנטילת 'יאז'. בין התופעות נכללו התעלפויות, תסחיפים ריאתיים לא קטלניים והיווצרות קרישי דם ברגליים. חלק מהנשים נטלו תרופות שונות נגד אסטמה או ADHD בעוד השאר נטלו גלולות נגד היריון בלבד.
קרישי דם הם תופעת לוואי ידועה בתחום
מחברת "באייר", יוצרי גלולות "יאז" ו"יסמין" נמסר כי הם מודעים למקרי המוות אולם 'עומדים לחלוטין מאחורי 'יאז' ו'יסמין'". החברה טענה שהיא מקבלת ומשחררת מידע למערכת הבריאות הקנדית על בסיס חודשי. "ב'באייר' אנחנו לוקחים את הבטיחות של המוצרים שלנו מאד ברצינות ואנחנו ממשיכים לבקר את הבטיחות שלהם ושל כל מוצרינו מסביב לעולם".
mako נשים עכשיו גם בפייסבוק: בואי, הקפה עלינו
על פי ממצאי החברה השימוש במוצרים הינו "בטוח, אפקטיבי ויש לו פרופיל סיכונים נמוך יחסית". מאז שנת 2011 במערכת הבריאות הקנדית נערכת ביקורת קבועה על שתי הגלולות. זאת לאחר שפורסמה האזהרה לפיה הגלולות הללו מעלות את הסיכון ללקות בקרישי דם. קרישי דם היו מאז ומתמיד תופעת לוואי ידועה אם כי נדירה בתחום הגלולות נגד היריון. בביקורת מאת מערכת הבריאות הקנדית בסוף 2011 נמסר כי נשים שהתמשו בגלולות הללו העלו את סיכוייהן ללקוחת בקרישי דם פי שלושה מנשים שהתמשו בגלולות אחרות זאת משום שבשתי הגלולות הללו ישנו הורמון שנקרא דרוספירנון. זהו הורמון שמחליף את הורמון הלבונורגסטרל אשר נמצא בסוגים אחרים של גלולות נגד היריון.
באפריל 2012, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) הורה לחברת "באייר" לשנות את התגית על גבי הגלולות ולציין שהן מעלות את הסכנה ללקות בקרישי דם. בשנת 2010 מאות נשים קנדיות שהשתמשו בגלולות "יסמין" ו"יאז" החליטו לבצע תביעה ייצוגית נגד חברת "באייר". חשוב לציין גם שבארצות הברית דווח על תביעה ייצוגית של אלפי נשים נגד הטבעת הואגנילית, "נובהרינג" משום שנמצא שגם היא גורמת לעלייה בסיכון ללקות בקרישי דם.
"הסכנה היא בעיקר בתחילת השימוש"
למי שמודאגת בעקבות פרסום המקרים הללו, ד"ר שכטר אומר, "אם היא לא נבדקה לפני שהתחילה את הגלולות, מומלץ שתפנה לרופא/ה שלה להיבדק. ובכל מקרה, הסיכון הוא רק בתחילת השימוש ואם עברה כבר שנה, הסיכוי שיקרה משהו הוא מאוד נמוך. נכון לכרגע לא הייתי ממליץ לעשות שינוי בגלולות. למעשה, שינוי של גלולות עלול להיות בעייתי יותר. ולכן, כל עוד אין הודעה רשמית מטעם משרד הבריאות האמריקאי או הישראלי – לא הייתי משנה דבר".
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות יבדוק ויעקוב אחר הודעה זו של משרד הבריאות הקנדי".