אמצעי מניעה הם דבר שבשגרה, ונשים משתמשות בהם באופן תדיר. כל אישה יודעת בדיוק מה האמצעי המועדף עליה ולמה, או כך לפחות אנחנו מקוות: בגדול, כבר למדנו מה גלולה עושה, ומה תפקידו של קונדום ומתי הוא נכנס לתמונה, אבל דומה שהאח הגדול של שני אלה, הלוא הוא ההתקן התוך רחמי, נחשב משום מה לאחד הסודות היותר נצורים שיש.
>> לעוד כתבות בערוץ הנשים:
>> מהו מקום העבודה הכי טוב לנשים בישראל?
>> המהפך המדהים של חופית: ירדה 41 קילו בשנה
התקן תוך רחמי מיועד אך ורק לנשים מבוגרות שכבר ילדו בעברן. לא נכון. התקן מיועד לכל גיל והוא סוג של אמצעי מניעה שהוא שגר ושכח. הוא מתאים למשל לנשים שאינן יכולות לקחת גלולות מסיבה זו או אחרת. בחו"ל למשל מאוד מקובל להשתמש בהתקן גם אצל צעירות שלא ילדו אף פעם. התקן אינו מומלץ לנשים עם פרטנרים רבים בגלל הסכנה שבחשיפה למחלות מין.
ישנן תופעות לוואי רבות בעת התקנת ההתקן. לא נכון. בדרך כלל בעת התקנת התקן אין תופעות לוואי מיוחדות. יכולות להיות התכווצויות בטן כמו בעת כאבי מחזור לכמה שעות או ליום/יומיים.
התקן תוך רחמי גורם לזיהומים ודלקות. בדרך כלל לא. התקן אינו גורם לדלקות בנרתיק. בשבועות הראשונים הוא כן יכול לגרום לזיהום אגני באחוזים נמוכים, כמו בכל פרוצדורה פולשנית. מיתוס זה היה נפוץ בעבר, כיום מאוד לא שכיח. נמצא גם שעם ההתקן ההורמונאלי שכיחות הזיהומים נמוכה יותר.
התקן תוך רחמי גורם לפגיעה בפריון האישה. לא נכון. במצב רגיל ונורמאלי התקן אינו גורם לפגיעה בפריון, בדיוק כמו עם גלולות. וכמובן, ניתן להיכנס להריון מיד עם הוצאת ההתקן. במקרים קיצונים של זיהום תיתכן פגיעה אך היא נדירה.
התקן תוך רחמי מתאים לנשים מעשנות מעל גיל 35. נכון. מאחר ולנשים מעשנות מעל גיל 35 אסור לקחת גלולות בגלל סכנות שונות, ההתקן התוך רחמי הוא אמצעי המניעה האידיאלי עבורן.
התקן תוך רחמי גורם ליותר הפרשות וגינאליות- לעתים נכון. בהתקן לא הורמונאלי חוט ההתקן גורם לעיתים ליותר הפרשות. בהתקן מסוג מירנה התופעה מתרחשת הרבה פחות.
חוט ההתקן התוך רחמי יכול להפריע לבן הזוג. נכון. במידה וחותכים את חוט ההתקן קצר מידי בן הזוג יכול להרגיש אותו. ברוב המקרים זה לא קורה.
התקן תוך רחמי מעלה את הסבירות להריון חוץ רחמי. לא נכון. באופן כללי הסיכוי להיכנס להריון עם התקן נמוך מאוד. אבל, אם כבר נכנסת להריון הסיכוי להריון מחוץ לרחם גדול יותר עם התקן.
התקן תוך רחמי יכול לצאת. נכון. התקן תוך רחמי יכול לצאת במידה ומתקינים אותו קרוב מידי ללידה טרייה. בנוסף, ההתקן יכול לצאת גם במידה והאישה מדממת בצורה קשה באופן קיצוני. בדרך כלל דבר זה עלול לקרות רק במידה ומושכים אותו בטעות.
התקן תוך רחמי לא מחייב ביקורים אצל רופא/ת נשים. לא נכון. אמנם אורך חיי ההתקן הוא חמש שנים. אך מומלץ להגיע לביקורת קבועה אצל רופא/ת נשים בכל חצי שנה.
התקן תוך רחמי מעלה את כמות הדימום הויסת. נכון ולא נכון. התקני נחושת יכולים לגרום לעלייה בכמות הדימום אולם ההתקן ההורמונאלי, מירנה, מפחית את כמות הדימום הויסתי ואף מיועד לטיפול בדימום ויסתי מוגבר בנשים הסובלות מכך.