זה לא סוד שבשביל להיות יפות אנחנו מוכנות לסבול. לראיה, כל אחת מאיתנו מקדישה בממוצע כשעה ביום לענייני טואלט, מורגלת היטב בכאבי מריטה ומקצה לפחות שישית מההכנסה החודשית שלה לתכשירים קוסמטיים למיניהם. רובנו גם מוכנות לאתגר את הגוף שלנו אורתופדית ולנעול עקבים שיכולים להזיק ליציבה שלנו, או להסתובב בקור עטויות בבגדים דקיקים אך אופנתיים.
זאת כנראה הסיבה שחברות הקוסמטיקה הגדולות מרשות לעצמן לשווק לנו מוצרים עתירי כימיקלים, שהנזק המצטבר שהם גורמים לבריאות שלנו עשוי להיות עצום. מחקר חדש שנערך בבריטניה מגלה כי האישה הממוצעת מורחת על עצמה לא פחות מ-515 כימיקלים שונים מדי יום. הסבון, השמפו, הצלליות, המסקרה, הליפסטיק, קרם הגוף וכן הלאה – כל אלו חשודים בשינוע חומרים מסוכנים לתוך הנקבוביות, ומהן הלאה לאזורים אסטרטגיים בגוף.
ברוכות הבאות למערב הפרוע
אמרו את זה לא פעם – אנחנו חיות בעולם של גברים, שבו הדאגה לרווחה הנשית נדחקת לשוליים לנוכח אינטרסים כלכליים של חברות ענק. למרות שנשים ונערות צעירות משתמשות בעשרות מוצרים קוסמטיים מדי יום, עדיין אין ולו טיפה של פיקוח על התחום. כתוצאה מכך לא חלה על היצרנים שום הגבלה, והם אפילו לא צריכים לציין על התכשירים שלהם אילו רכיבים הם מכילים. סוג של מערב פרוע, שהקורבן שלו הוא הבריאות של כל אחת ואחת מאיתנו.
לאחרונה מסתמן סיכוי שהשריף יגיע לעיר וייעשה בה קצת סדר: ה-FDA האמריקאי, המפקח על תרופות ומוצרי מזון, החל לפזול סוף סוף גם לכיוון מדפי הקוסמטיקה. בעקבות טענות צרכניות על רמות מסוכנות של עופרת בליפסטיק של לא מעט יצרניות, נוצרה קבוצת לחץ חזקה שפעלה בוושינגטון בניסיון לדאוג לפיקוח על מוצרי הקוסמטיקה. ממש לאחרונה הם רשמו הישג מרשים כשה-FDA התחייב לערוך בירור מקיף של נושא הליפסטיק והעופרת. ככל הנראה הבירורים יובילו בסופו של דבר לשינוי החירות המוחלטת שיש כרגע ליצרנים. תקנות מסודרות בנושא יתכוננו מן הסתם רק בעוד מספר שנים, אז מה עושים בינתיים? מפסיקים לטמון את הראש בחול.
אז איך תיזהרי?
הדבר הראשון שזה אומר הוא לקרוא את האותיות הקטנות, או לצורך העניין את רשימת המרכיבים. אין כזו? אז בחרי מוצר מקביל של חברה אחרת, שכן מיידעת את הלקוחות במה שהן מורחות על עצמן. ההיגיון הפשוט אומר שלחברה שנמנעת מפרסום הרכיבים יש הרבה יותר מה להסתיר.
דבר נוסף – יש לזכור שמוצרים טבעיים או אורגניים הם בשום צורה לא ערובה לבריאות. היצרנים מנצלים את הנהייה אחרי הטרנד הירוק והזיהוי שלו עם בריאות, ומוסיפים כמה תמציות פרחים אורגניות למוצר עתיר הכימיקלים שלהם. אל תיפלי בפח הזה, הכימיקלים עדיין שם, ממש מתחת לעלה התאנה האורגני.
מכיוון שכדי להיזהר אתן צריכות לדעת ממה, אין מנוס מלשנן (או להדפיס ולשמור) את הרשימה הבאה, שמכילה את השמות של הכימיקלים המזיקים העיקריים שתעשיית הקוסמטיקה אוהבת לדחוף למוצרים:
מכיוון שהפוטנציאל המסוכן של הפארבן כבר הוקע בפומבי, יצרנים רבים טורחים ומציינים על התכשיר כי הוא חופשי ממנו, מה שמאוד מקל לנו על החיים.
טולואן/בנזואן (יופיע ברשימת הרכיבים כ-Toluene, methylbenzene Toluol, phenylmethane). תוצר לוואי של תעשיית הנפט, הידוע כחומר רעיל ומסוכן. נמצא בשימוש בדלק, מדללי צבע ודבק (הוא הוא הדבר שמסניפים בטיפקס), וגם בבשמים ובלק לציפורניים. החומר משפיע על מערכת העצבים, במקרה הטוב גורם להתקפים של כאבי ראש, גירוי בעיניים, סחרחורת ובחילה, ובמקרה הגרוע (כנחשפים למינון גבוה שלו) לנזק נוירולוגי, נזק לכליות ואף מומים בעובר אצל נשים הרות.
ההסנפה של טולואן על ידי בני נוער הובילה לאיסור על השימוש בו במוצרים הפופולריים של דבק וטיפקס, ולמרות שבבדיקה שנערכה ב-'91 הוא התגלה ברוב הבשמים בשוק, אף אחד לא ממש טרח לאסור על השימוש בו בתעשיית הקוסמטיקה.
סודיום לאוריל (או לאורת) פוספאט (יופיע ברשימת הרכיבים כ-SLS או SLEF). חומר כימי שהוא אחד מהמרכיבים של סבונים נוזליים ושמפו (אחד החומרים שאחראים על ההקצפה). שמו של הכימיקל נקשר בעבר למחלת הסרטן. נכון להיום לא התבצע מחקר שביסס או הפריך את ההשערה הזאת, ולמרות זאת עדיין יש הטוענים שיש להימנע ממנו לשם הזהירות, וכן משום שהוא גורם לגירויי עור ועיניים.