כבכל שנה, גם השנה יפרסם מגזין "בלייזר" את לוח השנה שלו, שיעוטר בהתאם לנוהג בשלל נשים יפיפיות ומרשימות שיהפכו את ינואר לקצת יותר חמים עבור קוראיו. אבל השנה, ובאופן מיוחד, מתקיים שיתוף פעולה בין "בלייזר" למסעדת "גורדוס", שביחד החליטו להעלות על נס את הנשים השמנות. כי גם להן מגיע להתפשט על כרום! מהיום לא רק דוגמניות בעלות היקף מותניים של 60, הפעם אנחנו נכניס גם נשים בעלות היקף מותניים של 90.
על פניו, איזה דבר נפלא. בואו ניתן גם לנשים שמנות לשחק במשחק. מה, להן לא מגיע להרגיש שוות? הרי ביום יום כולנו יודעים כמה זה קשה להיות בעלי או בעלות עודף משקל. להיות מושא ללעג ובדיחות, לביקורות בלתי פוסקות וכמובן להמלצות והטפות על איך לחיות. אבל תראו איך ב"בלייזר" נרתמו למען הנשים ש"בצל". עכשיו גם הן יכולות להופיע על לוח שנה בבגד ים. תכלס, זה לגמרי חלומה הרטוב של כל דוגמנית. ואולי אפילו של כל אישה!
אך לוח השנה הזה והתחרות שמלווה אותו פוגעים בנשים והופכים אותן ללא יותר מגוף שנועד לספק ולענג ולעשות טוב בלב ובמכנסיים של גברברי ישראל. ואולי עכשיו אתם חושבים לעצמכם, הנה הפמיניסטית המעצבנת והממורמרת שבאה להרוס את החגיגה. היא בטח נעלבה שלא הזמינו אותה גם. תשתחררי קצת, מה את כבדה. איזה משחק מילים, הא? יצא לי טוב כמעט כמו זה שיש בכותרת שלהם - "שתהיה שנה מלאת נשיות".
כן, זה יכול להישמע פטרוני. לכל אחת יש זכות להחליט מה היא עושה עם עצמה. עם הגוף שלה, הקריירה שלה, הבחירות שלה. הרי זה כל העניין בפמיניזם, לא? בחירה חופשית. אני לא אומרת שאתן צריכות לבחור שלא להצטלם, אלא להבין שמי שנותנים לכן את הבמה לא באמת פועלים לפי הערכים שהפרויקט הזה מתיימר להציג.
רק נשים ישנו את חוקי המשחק
אני לא מאמינה לרצון של "בלייזר" ו"גורדוס" לשנות את מודל היופי. הם בסך הכל רוכבים על גל, על טרנד השומן. מבחינתי אין כאן שום דבר מעצים, אלא רק מעציב, מנצל ומחפיץ. הם יכולים להכניס את המילים "אהבה עצמית" ו"בריאות" כמה שהם רוצים, אבל בשורה התחתונה מדובר במגזין גברים ובמסעדה שרוצים שתקנו מהם כמה שיותר. גורדוס, עברתי על התפריט שלכם, הוא לא נראה כל כך בריא, ובלייזר, לנפנף בזה שאתם מקדמים נשים שמנות ממש לא יכפר על היחס השוביניסטי והמקטין שלכם כלפי נשים, שמכוסה בשכבות של ציניות ומודעות עצמית מרירה. לא באמת אכפת לכם מנשים, אכפת לכם מעצמכם. כי אם באמת היה אכפת לכם מנשים, הייתם מפסיקים להתייחס אליהן כאל מוצר צריכה.
גם היום, כשאנחנו מוקפים בנשים שמנות וחזקות שנאבקות על יחס הוגן לנשים שמנות, על אפשרות לקנות בגדים בכל החנויות ולא להיות מודרות, על הזכות לקבל טיפול רפואי מקצועי בלי קשר למשקל, עדיין לא נעשה כאן שינוי מהותי. כשאת אישה שמנה, או מלאה, את לא נכנסת לאידיאל היופי הקיים, אפילו אם קוראים לך אשלי גרהאם. את קצת מרחיבה אותו, עוד משחק מילים שכנראה יאהבו בבלייזר. את לא יכולה להיות שמנה שלא מוכרת סקס; שלא נכנסת לקטגוריה של נשים גדולות ויפות, ואתם יודעים בדיוק מאיפה הקטגוריה הזו מוכרת לכם.
אז אם חשבתם שהתחרות של בלייזר תעשה כאן שינוי, צר לי. היא ממש לא תביא את הבשורה. היא רק ממשיכה למצב נשים בעמדה של מוצר צריכה. כנסו בעצמכם לאתר שלהם וראו: אם אתם רוצים לבחור באחת הדוגמניות, על הכפתור כתוב "אותך אני רוצה". אני רוצה אותך, ואת וודאי מסכימה, אני רוצה אותך לעצמי, עכשיו את שלי ואת תהיי על לוח שנה – מולי – כמה שארצה.
למען האמת, אני בכלל לא מצפה ש"בלייזר" ו"גורדוס" ישנו את חוקי המשחק. אני מצפה מכן, הנשים. אתן, שתדרשו תשלום על כל עבודה, שתסתכלו על התמונה הרחבה ותבינו באיזה מערך כוחות אתן נמצאות. שתחליטו אם מתאים לכן לשתף פעולה עם מגזין שלרוב מדיר אתכן ממנו, ולא אחת צוחק עליכן. אפילו בעמוד הרשמי של בלייזר, אחת התגובות לתחרות שאתן משתתפות בה הייתה תמונה של "מנופי אבי". אם למישהו באמת היה אכפת מכן ומהרגשות שלכן הוא היה מוחק את התגובה או לפחות מגיב בחריפות. אני לא רוצה שהבדיחה תהיה על חשבונכן. כי כשהיא על חשבונכן, היא על חשבון כולנו.
אני מזמינה אתכן, הנשים שמשתתפות בתחרות, לייצר לוח שנה אלטרנטיבי. אני בטוחה שנוכל למצוא צלמות, מאפרות, מלבישות וסטים מהממים ולייצר ביחד לוח שנה מושלם. הפעם אנחנו נדאג שכל הרווחים ממכירות לוח השנה – יוקדשו לנשים באמת. אמרנו שמשנות את הכללים? בואו נראה אם אנחנו מסוגלות באמת.