סיפור קצר שהתפרסם במהלך סוף השבוע במגזין "ניו יורקר", הפך לאחת התופעות האינטרנטיות החשובות של השנה האחרונה, כשהרוח הגבית של קמפיין ההטרדות המיניות "מי טו", נושפת בעורפו. הסיפור, שנקרא "cat person" (טיפוס של חתולים) ונכתב על ידי הסופרת קירסטן רופניאן, הוא לא רק אחת הכתבות הנקראות ביותר במגזין בתקופה האחרונה, אלא מעניק הצצה יפהפיה ומורכבת על התחום האפור בכלל ועל זירת הדייטינג בפרט, עבור נשים. במרכזו, הקוראים עדים לסכנה בה נשים מעמידות את עצמן – רק כדי לרקום מערכת יחסים חדשה בחייהן.
בקצרה, הסיפור מתאר את ההיכרות של אישה צעירה בשם מרגו, עם גבר בשם רוברט, אותו הכירה בבית הקולונוע. מרכז הסיפור עוסק בדייט הראשון (והאחרון) של השניים ומגיע לנקודת רתיחה על ידי מפגש מיני מחריד ומעורר בחילה, במהלכו מרגו הכריחה את עצמה להשתכר ואילצה את עצמה לקיים יחסי מין עם רוברט למרות שהיא לא מעוניינת בו – רק כדי לא לסרב לו ולפגוע ברגשותיו ויתרה מכך, מתוך חשש סביר שתותקף מינית כאקט נקמני.
>> קראו עוד: כשאת לא בטוחה אם את הסכמת - או הוא לקח
המפגש המיני היה מזעזע עבור מרגו, שלא נפגעה מינית לכאורה, כיוון ששום אקט לא נכפה עליה ואף קו אדום לא נחצה ברמה החוקית. אבל העובדה ברורה: היא העדיפה לזנוח את הרצונות והצרכים שלה עבורו. והיא משקפת סיטואציה מוכרת עבור רווקות רבות, שמצאו את עצמן "זורמות" על אקט מסויים, רק כדי לא לאכזב את הדייט שלהן.
"האופציה של סירוב בוטה אפילו לא עולה במוחה. היא מניחה שאם היא רוצה לומר 'לא', היא חייבת לעשות זאת בדרך מרצה, עדינה ומלאת טאקט", סיפרה רופניאן בראיון לניו יורקר. "נשים רבות, בעיקר נשים צעירות, נעות דרך העולם בלי להכעיס אנשים, תוך כדי לקיחת אחריות על הרגשות של אחרים והשקעת מאמץ מתמיד בכדי לוודא שכולם שמחים. זאת פעולה רפלקסיבית של הגנה עצמית, והיא מתישה".
במהלך הסיפור, רוברט לא רק גילה אטימות אל מול הרגשות שלה, אלא גם הפגין כלפיה יחס מזלזל לאורך כל הערב ולבסוף – כשמרגו הביעה רצון לא להמשיך את הקשר, הוא נפגע מהדחייה שלה, נעלב עמוקות באופן אנוכי להחריד והאשים אותה בזילות ומתירנות. במילים עדינות כמובן. את החוויה של מרגו, עברו אלפי נשים. כשרופיניאן אחת מהן ועליה ביססה את הסיפור.
על רקע מהפכה מגדרית של ממש, הוויראליות של הסיפור מדברת בעד עצמה ובשם רווקות רבות, אם לא כולן. "טיפוס של חתולים", מלמד אותנו לבחון סיטואציות יותר מורכבות אך נפוצות להחריד, בהן יש אדם פגוע אבל אין אשם מובהק. הוא מזעזע גברים ונשים בו זמנית. הוא מציג יחסי כוחות לא שוויוניים כשמהצד האחד ניתן סוף סוף לשמוע את קולן אלו שפוחדות לאכזב עד לכדי פגיעה ממשית בהן ובזהותן – ומהצד השני, דמות שמשליטה פחד גם באופו לא מודע.