מי אני: רחל סטיקלרו, אוטוטו בת 46 מרחובות, בעלת מרכז "הרזיה בחשיבה אחרת", אלמנה + 3
מי אני במספרים:
גובה: 170 ס"מ
משקל התחלתי: 126 ק"ג
משקל כיום: 73 ק"ג
תקופת השינוי: כשנה
נקודת הפתיחה שלי: "כשהייתי בת 7, התחלתי לעלות במשקל, ולאורך השנים "התפתחתי" יפה. יפה מדי. כך שתמיד הייתי הילדה הכי שמנה. פעמים רבות שמעתי את המשפט: 'את כל-כך יפה. לא חבל?!". בכל חיי היו ניסיונות דיאטה חוזרים ונשנים מכל הסוגים: החל מדיאטות כסאח של כרוב ואבטיח ועד מלתעות. אלה הצליחו יפה מדי אך לזמן קצר, אבל מהר מאוד העליתי הכל בחזרה עם תוספות".
נקודת השפל שלי: "לפני כשש שנים, התחלתי ללמוד אימון אישי וקבוצתי. אחרי שעזרתי ללא מעט אנשים לעשות מהפכים בחייהם (כמו גם לרדת במשקל), ביקשתי לערוך שינויים גם בחיי. אחת מהמטרות האחרונות דווקא עבורי הייתה הרזיה. זה קרה כשהבנתי שאין דרך אחרת. מצבי הידרדר, סבלתי מעודף משקל שהיווה עבורי מעמסה פיזית ורגשית גם יחד. התסכול והמרירות לצד הרצון ליצור עתיד אחר היו מקור הכוח ליצור את השינוי".
הדיאטה שלי: "אני לא עושה דיאטה, אני חיה אחרת. התזונה שלי נטולת גלוטן וסוכרים. אני ממעטת בפחמימות, אבל אוכלת את כל סוגי החלבון מן החי: בשר, דגים, גבינות – כמעט ללא הגבלה, והמון סוגי ירקות: טריים, מבושלים, כבושים, מוקפצים. היתרון בתזונה הוא שהכמות נמדדת על-פי הקשבה לגוף: כאשר אני שבעה אני מפסיקה. אני לא סופרת קלוריות ולא מודדת כמויות. במקביל, בחצי שנה האחרונה, אני מקפידה להתאמן פעמיים בשבוע אצל מאמן כושר על משקולות, הליכון, עיצוב, מתיחות וכדומה, זאת לאחר שלא הצלחתי להתמיד במנוי האישי לחדר הכושר".
עם זאת, חשוב לי לציין שהשינוי האמיתי שלי נובע ממקום עמוק יותר. זה קרה אחרי שהצבתי לעצמי מטרה חדשה שהייתה שונה מקודמותיה: רציתי לשנות את אורח חיי כדי לשמור על הגוף שלי. שאלתי את עצמי בשביל מה אני רוצה לרדת במשקל? מה עבד בעבר טוב בשבילי? מה הכשיל אותי ומדוע? השקעתי בתהליך השינוי את כל-כולי ואת סביבתי הקרובה. הבנתי שקיבלתי מתנה, ומחובתי להעביר אותה הלאה. לכן כיום אני מסייעת לאחרים במסגרת המרכז 'הרזיה בחשיבה אחרת' לעשות את השינוי באמצעות גמילה מגלוטן וסוכרים או תפריט תזונה להרזיה אחר המתאים להם, כל זאת בליווי תמיכה אישית וקבוצתית".
"העצב לא ייעלם עם האוכל"
האם קיבלת עזרה קוסמטית/ניתוחים? "עברתי ניתוח קוסמטי בסיום התהליך להסרת שאריות עור בלבד".
שמנה בראש או רזה וחדשה? "זאת שאלה מעניינת. כי כשאני אוכלת - אני מתנהגת כרזה, אבל חושבת כשמנה לשעבר. במילים אחרות: אני שומרת על כללי מזון והתנהגות מאוד ברורים. הכללים האלו שומרים עליי, ומסייעים לי להישאר באותו מקום. והזיכרון שלי כשמנה וה'פחד' להיות שם שוב הפך להיות העוזר הנאמן שלי השומר עליי בכל שעה של היממה".
נקודת השיא שלי: "אחרי הניתוח והסרת התחבושות, בכיתי מהתרגשות. לא מכאבים. זהו היה רגע של סגירת מעגל בו אני אוהבת לא רק את "הפנים" שלי, אלא גם את "הבחוץ". ברגע זה התחלתי לאהוב גם את גופי, והרגשתי חיבור מדהים. הבנתי שהאישה שבמראה היא האישה שחיכיתי לראות שנים, והתחושה הייתה שבראתי את עצמי מחדש. חד משמעית".
הדבר הראשון שעשיתי כשהגעת ליעד שהצבת לעצמי: "האמת שזה קרה רק כעבור שנה מאז השינוי הסופי. רק אחרי שראיתי שהמשקל שלי יציב, העזתי לזרוק את כל הבגדים הישנים, מלבד 2 זוגות מכנסיים 'לתצוגה בלבד', ורכשתי מלתחה חדשה".
הפריט הראשון שהעזתי ללבוש: "התשובה לכך היא אישית מאוד, והמבין יבין! אבל אני כן מוכנה לגלות שהתחלתי ללבוש חולצות ומכנסיים צמודים. צמודים מאוד".
