בראש רשימת הניתוחים הפלסטיים בישראל ניצב, כבר לא מעט שנים, ניתוח הגדלת חזה. הסיבה לפופולריות שלו היא בראש ובראשונה המסרים שהחברה משדרת לנו – חזה גדול זה יותר נשי, וגברים אוהבים אותך מלאה באזורים האלה. כמובן שזה לא בהכרח נכון, אבל אין ספק שעבור נשים שחשו שהטבע לא פרגן להן מספיק, או כאלה החליטו שהן זקוקות לרענון אחרי לא מעט לידות, יש היום הרבה אפשרויות להתרחב. וזאת עוד סיבה לפופולריות של הניתוחים: הניסיון שנצבר והתקדמות רמת הרפואה עשו רק טוב לתחום ניתוחי החזה, והרופאים הפלסטיים מבטיחים שיעורי הצלחה גבוהים ואחוזי סיבוך נמוכים.
הגדלת חזה ללא ניתוח: יש דבר כזה?
נשים רבות המעוניינות בהגדלת חזה מחפשות קודם כל פתרונות טבעיים שאינם מצריכים ניתוח. היום קיימות בשוק כמה שיטות להגדלת חזה טבעית ללא ניתוח, הנפוצה שבהן היא הזרקת חומרים לשד. בחלק מן המקרים החומר המוזרק הוא מקרוליין, המשמש לרוב כחומר למילוי קמטים ומחלטר גם בתחום הגדלת החזה. חומר מילוי אחר, נפוץ יותר וללא ספק טבעי יותר, הוא שומן גוף. השומן נלקח ממקומות אחרים בגוף ומוזרק אל השד. אמנם הליכים אלה אינם פולשניים, וללא ספק פשוטים יותר מניתוח הגדלת חזה, אבל אף אחד מהם לא הוכח כיעיל לטווח ארוך (יש לחזור על הטיפולים אחת לכמה שנים), ולפעמים אפילו לא לטווח קצר – הכמויות שניתן להזריק ללא סכנה גורמת לשינוי מינורי ביותר.
יתרה מכך: הזרקת שומן עצמי עלולה לשנות את מאזן הנוזלים בגוף, ובכמויות גדולות מדי גורמת לנזקים של ממש. בעיה נוספת בשיטה זו היא שלא תמיד התוצאה אחידה וחלקה, כיוון שספיגת השומן בגוף עלולה להתרחש בקצב שונה בכל רקמה. את תמיד יכולה פשוט להוסיף אקססוריז לחזייה שלך, אבל כמובן שאם את מעוניינת בפתרון קבוע ולטווח הרחוק, אז אין מניעה מהתערבות כירורגית.
השיטות הנפוצות להגדלת חזה
למרבה הצער, ניתוח להגדלת חזה בשיטה הישנה הוא כיום האופציה הכמעט יחידה העומדת בפני מי שרוצה חזית מפותחת לצמיתות, והשלב הראשון בתהליך הוא כמה בחירות הכרחיות, שהראשונה שבהן היא סוג השתל הרצוי, וכאן יש להתייחס לכמה נקודות:
גודל השתל - על פי עדויות הפלסטיקאים, בשנים האחרונות התמתנה הבהלה לזהב ובנות ישראל מעדיפות שתלים פרופורציונליים, שיאפשרו לחזה לגדול אך עדיין להיראות טבעי. הגדלים נמדדים בסמ"ק ומסומנים במספר ואחריו cc. הגודל הממוצע נע בין cc200-300, כיוון שגדלים אלה מתאימים למבנה הגוף הנשי הממוצע, אולם ניתן כמובן לקחת שתלים גדולים או קטנים יותר בהתאם למבנה הגוף ולטעם האישי. חשוב לקחת בחשבון כי נשים רזות וצרות יצטרכו להסתפק בגדלים צנועים יחסית, משום ששתלים גדולים עלולים לגרום להן לבעיות אסתטיות (כמו קפלים בעור החזה) ולבעיות גב.
סוג השתל – שתלי מי מלח, ששימשו בעבר במרבית הגדלות החזה, כמעט פסו מן העולם. את מקומם תפסו שתלי הסיליקון הידועים, המגיעים במגוון צורות ופרופילים. הסיליקון ניחן בכמה יתרונות, כמו עמידות בלחצים ויכולת להשתמר לאורך שנים. כמו כן אפשר לעצב אותו בכל צורה שרוצים, וכך נוצרו בשוק דוגמאות רבות של שתלים. יש בעלי פרופיל גבוה או נמוך, שתל עגול או אנטומי, וכדי להחליט על זה שהכי מתאים מומלץ לבחור פלסטיקאי מנוסה ומיומן, ולא פחות חשוב – סבלני. לאורך השנים הוכח השימוש בסיליקון כבטיחותי, ולמעט טענות על המגע שלו, שאינו זהה לחלוטין למגע של שד טבעי (אם כי יש דגמים המכוונים בדיוק למטרה זו), אין בעיות מיוחדות בשימוש בו.
מיקום השתל – את השתל הנבחר אפשר למקם מעל השריר או מתחתיו. בהשתלה מעל השריר, השיטה הרווחת כיום, ההחלמה קלה יותר וכך גם ההליך, אולם בהנחה מתחת לשריר השתל מוסווה טוב יותר, ולכן המראה שמתקבל הוא לרוב טבעי יותר (בעיקר בקרב נשים עם עור חזה דק או אצל נשים רזות במיוחד).
הפרוצדורה
ככל ניתוח פלסטי, גם לפני הגדלת חזה יש לעבור בדיקות כלליות מקיפות ולהישמע להוראות המנתח, כולל צום והימנעות מעישון (הכרחי לריפוי). רובם המוחלט של ניתוחי הגדלת חזה דורשים הרדמה מלאה. בזמן הניתוח הפלסטיקאי חותך חתך דק וקצר, בן כמה סנטימטרים בלבד, לרוב בקפל שמתחת לשד, כדי להסתיר את הצלקת העתידית. לפעמים עדיף לחתוך סביב הפטמה או באזור בית השחי. אל הכיס שנוצר לאחר החיתוך מחדיר המנתח את השתל הנבחר, ומוודא שהוא שוכן במקומו (מעל או מתחת לשריר, על פי התכנית). אחרי החדרת השתל תופרים את השד וחובשים את האזור, וכמובן חוזרים על הפרוצדורה בצד השני. כל ההליך אינו אמור לארוך יותר משעתיים.
וככה, פחות או יותר, זה נראה:
*התמונות מתוך סרטוני 3D באתר אסתטיקה
זמן התאוששות: מה קורה אחרי
כיוון שההליך מתבצע בהרדמה, מרבית הרופאים מעדיפים להשאיר את המטופלות באשפוז ללילה, או לכל הפחות לכמה שעות. ביום שלאחר מכן אפשר לשוב הביתה, רצוי בליווי אדם קרוב שיכול לעזור ולתמוך. אחרי שפגה ההשפעה של משככי הכאבים שניתנו בניתוח, צפויה המטופלת לחוש כאבים באזור המנותח. עם זאת, שימוש מבוקר במשככי הכאבים אמור לפתור את הבעיה באופן זמני, ואחרי שבוע בערך חל שיפור משמעותי ברמת הכאב וביכולת התנועה.
כדי לשמור על החזה החדש יש למתן את הפעילות הפיזית בשבועות שלאחר הניתוח, ואף להיעזר בחזייה מיוחדת או במחוך אלסטי הדוק, אולם ניתן לחזור לפעילויות יום יומיות ללא חשש. ניתוח עם שתל שמונח מתחת לשריר עלול ליצור קושי מסוים להניע את הידיים בשלב זה. כל התופעות אמורות לחלוף עד כמה שבועות לאחר הניתוח.
בתוך כחודש-חודשיים, או מעט יותר, החזה החדש "מתייצב" במקומו. הצלקות דוהות קצת לאט יותר, אבל תוך כשישה חודשים גם הן אמורות להפוך לזיכרון דהוי ובלתי מורגש. למרות התחושה הטבעית, כדאי לזכור שהשתלים מצריכים פרוצדורה שונה של ממוגרפיה, ואסור לשכוח להודיע על קיומם למבצעי הבדיקה.
כמה זמן זה מחזיק
הגדלת חזה נשמרת לצמיתות, בשינויים כאלה או אחרים הנובעים מן השנים החולפות. למרות זאת, מראה החזה מושפע מן השנים ומלידות או הנקות. מסיבה זו מומלץ לחכות עד לסיום תקופת הלידות וההנקות כדי לעבור את הניתוח (לפחות חצי שנה אחרי תום ההנקה, אם לדקדק), אולם מי שעברה את הניתוח לפני לידה ותרצה לרענן את התוצאות תוכל לעבור ניתוח שני די בקלות. הדבר נכון גם לגבי הוצאת השתלים או החלפתם לשתלים בגודל אחר, אולם יש להביא בחשבון כי הוצאת השתלים תשווה לחזה מראה נפול ומדולדל כיוון שהעור כבר התרגל לגודל החזה החדש.
הסיכונים הבריאותיים בהגדלת חזה
כפי שציינו, סיכונים ותופעות לוואי הפכו לעניין נדיר בכל הקשור להגדלות חזה, אולם לא התבטלו לחלוטין. כבכל ניתוח, בעת הגדלת חזה קיימים סיכונים הנובעים מן ההרדמה – מצוקה נשימתית, נזקים הנובעים מעודף חומר הרדמה וכו'.
מבין הסיכונים הספציפיים הנוגעים להגדלת חזה, הנפוץ ביותר הוא התקשות של השד. תופעה זו אינה מסוכנת, אבל פוגמת במגע הטבעי של השד. עיסוי אזור הניתוח בעדינות על בסיס יומי יכול למנוע אותה. עוד סיכונים נדירים אך מטרידים כוללים קשיים בהנקה (נדיר), שינויים במראה הפטמה, אינפקציות מקומיות, תחושת נימול או חוסר תחושה חלקי בשדיים וכל שינוי אחר במראה החזה המנותח. בעיה ידועה נוספת היא היווצרות קפלים בעור השד בעקבות החדרת השתל, אולם אם בוחרים בשתלים במידה מתאימה ומסוג איכותי, הסיכון לכך קטן משמעותית. כאבי גב עלולים להופיע במידה שהשתלים גדולים מדי ביחס למידות הגוף, וכדי להימנע ממטרד זה בחרו את גודל השתל בחוכמה ובאיפוק.
והנה כמה אגדות אורבניות על סיכונים שבפועל אינם קיימים בניתוחי הגדלת חזה: הגדלת הסיכון לסרטן (משולל כל יסוד); התפוצצות שתלים (נדיר ביותר בשימוש עם השתלי המיוצרים כיום); דליפת סיליקון מהחזה (סיכוי קלוש עד לא קיים); חוסר יכולת להיניק (נדיר למדי, ובכל מקרה אינו קשור למיקום הנחת השתלים או לגודלם).
כמה זה עולה לך
עבור חזה חדש תצטרכו להיפרד מ-15,000 עד 20,000 שקלים בממוצע.
העתיד כבר כאן
נראה כי מרבית המאמצים לשיפור הגדלות חזה מתמקדות בנושא השתלים, ויש סיכוי טוב שעוד עשר שנים תתבקש המנותחת לבחור בין שתלים מדור שלישי ורביעי. כך למשל נכנסו לשוק לאחרונה שתלי מתיל-צלולוזה, שתלים המלאים בג'ל שקוף ואמורים לפתור את בעיית צילומי הממוגרפיה. כמו כן מתוכננים שתלים משופרים מבחינת המגע, נוחות השימוש והיציבות בחזה.
התפתחות נוספת צפויה בגזרת ההליכים הטבעיים – המגמה העולמית כיום היא להעדיף טיפולים לא פולשניים, וחברות האסתטיקה מפתחות דרכים שונות ומשונות להגדיל את החזה ללא ניתוח. אחד הרעיונות המקוריים הוא אביזר המזכיר חזיית פוש אפ, אך בניגוד לחזיות רגילות אינו תומך בחזה מבחוץ אלא מרים אותו מבפנים. ההתקנה אמורה להיות פשוטה למדי, בוודאי ביחס לניתוח, והתוצאות – לטענת החברה המפתחת – יפות ואסתטיות. למכורות הפוש אפ לא נותר אלא להמתין בקוצר רוח לחזיית הפלא, אם כי יש להביא בחשבון כי במחירה העתידי תוכלו לרכוש ליין חזיות רגילות שיספיק לכל החיים. פיתוחים נוספים נוגעים לשיטות ההזרקה שהוזכרו קודם, ואמורות להפוך עם הזמן ליעילות לזמן ארוך יותר ולהימכר בעלויות ידידותיות יותר, למי שאינה רוצה להשקיע את כל הונה בקדמת גופה.
כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי
>> חזה זה יקר? כמה אנחנו מבזבזות על השיער שלנו
