כף יד נשית מחזיקה חפיסת גלולות (צילום: winterling, Istock)
האמצעי הכי פופולארי. הגלולה|צילום: winterling, Istock

ניקח סיכון וננחש שכבר עבר הרבה זמן מאז שקראת את המדור "על בנים ועל בנות". את אולי זוכרת משהו במעורפל על כך שלא כדאי לסמוך על "הימים הבטוחים" ושגם משגל נסוג זה לא להיט, אבל פרט לכך, סביר להניח שרוב הידע שלך על אמצעי מניעה מסתכם ב"קונדום מחוספס זה נעים" או "גלולות עושות לי ציצים".

פרסומים על אמצעי מניעה חדשים נוטים לבלבל אותנו: אז יש גלולות לגברים? ומה עם קונדום נשי? כדי לעשות סדר בבלגן, אנחנו מביאות לך סקירה מקיפה של כל אמצעי המניעה שכדאי שתכירי (ושנמצאים בשימוש בארץ) באדיבות פרופ' שמואל לוריא, המרכז לבריאות האשה נוי קטוביץ' של "כללית", מחוז תל אביב-יפו.

גלולות למניעת הריון

אופן השימוש: נוטלים פעם ביום, בשעה קבועה. רוב הגלולות מכילות שני הורמונים – אסטרוגן ופרוגסטרון, כשהמינון וסוג הפרוגסטרון משתנה מגלולה לגלולה - אותן לוקחים במשך 21 יום עם הפסקה של שבעה ימים בין חפיסה לחפיסה. יש גם גלולות שמכילות רק פרוגסטרון ואותן לוקחים יום יום בלי הפסקה. במקרים כאלה, הווסת לא מגיעה פעם בחודש, אלא פעם בכמה חודשים.

אפקטיביות: גלולות רגילות – 99.9 אחוז, גלולות ללא אסטרוגן – 99.5 אחוז. זה, כמובן, במידה והיית ילדה טובה, ולא שכחת לקחת את הגלולות שלך.

תופעות לוואי וסיכונים: בגלל השוני בין הגלולות במינונים, לכל אישה יש גלולה המתאימה לה. על ידי ניסוי וטעייה, רופא הנשים מתאים לך את הגלולה שלא תגרום לך לתופעות לוואי. אם במשפחה שלך ישנם מקרים של סרטן שד בגיל מוקדם, קרישיות יתר של הדם (כמו למשל מקרים של שבץ מוחי, פקקת ורידים או אוטמים בלב), אם את סובלת ממיגרנות או מדלקת כבד, אם את מעשנת או מניקה – את צריכה ליידע את רופא הנשים שלך. ברוב המקרים, נשים הנמצאות בסיכון או מניקות לא תוכלנה לקחת גלולות רגילות, אלא רק גלולות שלא מכילות אסטרוגן.

שלא תגידי שלא ידעת: שאלת מיליון הדולר – מה עושים כששוכחים גלולה? אם נזכרת במהלך 24 השעות הקרובות, תוכלי עדיין לקחת את הגלולה החסרה, ולמחרת להמשיך בשעה הרגילה בלי שהאפקטיביות תיפגע. אם שכחת שתי גלולות, עדיף שתשתמשו החודש גם בקונדומים. אגב, ידעת שאין כל מניעה להמשיך ולקחת גלולות עד שלושה חודשים ברצף בלי הפסקה, ולקבל מחזור רק אחרי שלושה חודשים? אז עכשיו את יודעת.

קונדומים

אופן השימוש: טוב, זה בעצם אמצעי המניעה הזכרי היחיד ברשימה. הקונדום הנשי כבר הומצא, אבל הוא אינו בשימוש בארצנו הקטנטונת. כל שעלייך (או עליו) לעשות הוא לאחוז בקצה הקונדום ולגלגל אותו על האיבר שלו עד שהוא מולבש באופן מושלם. המהדרין מגוונות בין קונדומים שונים, שמבחינת האפקטיביות אין ביניהם הבדל.

אפקטיביות: 97 אחוז.

תופעות לוואי וסיכונים: מיותר לומר שאם הקונדום נקרע, הוא לא אפקטיבי כלל. במקרה הזה מומלץ ללכת על גלולת היום שאחרי ולא לקחת צ'אנס. בשוק קיימים גם קונדומים מיוחדים ללא לטקס, אם במקרה את או בן הזוג רגישים.

שלא תגידי שלא ידעת: קונדום הוא אמצעי המניעה היחיד שלא רק מונע הריון לא רצוי, אלא גם מגן מפני רוב מחלות המין. במקרה של בני זוג מזדמנים, אל תיקחי סיכון.

גלולת היום שאחרי

אופן השימוש: בגלגולה הנוכחי, מדובר בגלולה אחת בלבד שיש לקחת בטווח של עד חמישה ימים. אם הקונדום נקרע, אם שכחת גלולות, אם מצאת את עצמך מקיימת יחסי מין בלתי מוגנים – זה אמצעי המניעה בשבילך.

אפקטיביות: בגדול, גלולת היום שאחרי אמורה להפחית את הסיכוי להיכנס להריון לאחוז אחד. חשוב לקחת אותה זמן קצר ככל האפשר מהמשגל האומלל.

גלולת למניעת הריון (צילום: Katie Little, Istock)
אם נזכרת במהלך 24 השעות הקרובות, תוכלי עדיין לקחת את הגלולה החסרה|צילום: Katie Little, Istock

תופעות לוואי וסיכונים: אם הקאת את הגלולה בטווח של שלושה ימים מלקיחתה, אם המחזור שלך מאחר בחמישה ימים או יותר, או אם את סובלת מדימומים כבדים וממושכים פני בדחיפות לרופא שלך.

שלא תגידי שלא ידעת: הגלולה של היום שאחרי לא אמורה להחליף אמצעי מניעה אחרים. היא מיועדת רק למקרים בהם קיים סיכון להיכנס להריון, ולא מומלצת לשימוש באופן קבוע. אם לקחת אותה אחרי סקס לא מוגן, עלייך להמשיך ולהשתמש באמצעי מניעה נוספים במהלך אותו חודש – עד לקבלת המחזור החודשי. סתם שתדעי, הגלולה ניתנת ללא מרשם רופא, אבל מחירה הוא פי ארבע או חמש ממחיר חפיסת גלולות רגילות.

התקן תוך רחמי

אופן השימוש: מדובר במתקן בצורת T שמוחדר לרחם על ידי רופא הנשים שלך, בפרוצדורה די פשוטה וללא הרדמה. יש שני סוגי התקנים – התקן נחושת והתקן שמפריש הורמונים. שני הסוגים בעצם מפריעים לקליטת העובר ברחם, וההתקן שפולט פרוגסטרון מונע גם ביוץ, בדומה לאמצעי מניעה הורמונליים אחרים. ההתקן יעיל לחמש שנים, לאחר מכן יש להוציאו.

התקן תוך רחמי (צילום: istockphoto)
תכירי: התקן תוך רחמי|צילום: istockphoto
אפקטיביות: התקן נחושת 99.4 אחוז והתקן פרוגסטרון 99.9 אחוז.

תופעות לוואי וסיכונים: בארץ יש נטייה שלא להחדיר התקן לנשים שעדיין לא ילדו, כיוון שקיים סיכון קטן לדלקת של החצוצרות שתוביל לסתימתן. ההתקן לא מומלץ למי שסבלה או סובלת מדלקות באגן, וכמו כן, ההתקן שמפריש נחושת גורם לדימום מוגבר בזמן ווסת ומאריך אותה, בניגוד להתקן פרוגסטרון, שמפסיק או מחליש את הדימום.

שלא תגידי שלא ידעת: התקן פרוגסטרון אולי יעיל יותר מהתקן נחושת, אבל הוא גם יקר פי כמה ממנו.

מדבקה

אופן השימוש: מדביקים על העור ומחליפים פעם בשבוע, שלושה שבועות ברצף עם הפסקה של שבוע שבו מופיע המחזור. המדבקה מפרישה הורמון דרך העור, ומהבחינה הזאת אפקטיבית ובעלת תופעות דומות לגלולה.

אפקטיביות: 99 אחוז.

תופעות לוואי וסיכונים: בדיוק כמו גלולות למניעת הריון, יש להתייעץ עם הרופא כדי לבדוק שאינך סובלת מקרישיות יתר או נמצאת בקבוצת סיכון לחלות בסרטן שד מוקדם.

שלא תגידי שלא ידעת: המדבקה מתאימה לכל מי ששונאת לקחת כדורים על בסיס יומיומי. תתפלאי, יש נשים כאלה.

טבעת

אופן השימוש: קודם כל, שימי לב שאנחנו לא מתכוונות להתקן התוך רחמי שכבר הוזכר למעלה ונקרא לפעמים "טבעת" בטעות. לא, הכוונה היא לטבעת המכילה הורמונים שמופרשים לגוף, אותה את מחדירה בעצמך לתוך הנרתיק ומוציאה לאחר שלושה שבועות. כמו שכבר הבנת, לטבעת, למדבקה ולגלולות יש מאפיינים משותפים, ההבדל העיקרי ביניהן הוא אופי הנטילה ותדירות השימוש.

אפקטיביות: 99 אחוז.

תופעות לוואי וסיכונים: בדומה לגלולות ולמדבקה, אם את נמצאת באחת מקבוצות הסיכון שהזכרנו, התייעצי עם הרופא שלך לפני תחילת השימוש.

שלא תגידי שלא ידעת: אם גלולה שנוטלים פעם ביום לא מתאימה לך, וגם מדבקה שצריך להחליף פעם בשבוע זה יותר מדי, אולי הטבעת היא הפתרון המתאים בשבילך.

ספוגית

אופן השימוש: אמצעי המניעה החביב על איליין בניס מ"סיינפלד" הוא גם אחד מאמצעי המניעה הפחות יעילים ברשימה. הספוגית היא חד פעמית וספוגה בקוטל זרע, ומחדירים אותה לנרתיק לפני קיום יחסי מין.

אפקטיביות: 80-91 אחוז.

תופעות לוואי וסיכונים: כאמור, לא הכי יעיל. מתאים לנשים שאינן יכולות לקחת הורמונים, אבל פחות מומלץ מאמצעי מניעה אחרים, כמו קונדום.

שלא תגידי שלא ידעת: ישנם פרסומים הטוענים כי יעילותה של הספוגית יורדת לכ-70-80אחוז אצל נשים אחרי לידה, אך המומחה שלנו טוען כי אין הבדל ברמת האפקטיביות אצל נשים שונות.

דיאפרגמה

אופן השימוש: מדובר בכובעון לטקס או סיליקון שמולבש על צוואר הרחם, ואפשר להשתמש בו בשילוב עם קוטל זרע. הדיאפרגמה היא רב-פעמית ויש להתייעץ עם רופא נשים, שייתן לך את המידה המתאימה לך. הדיאפרגמה מוחדרת לצוואר הרחם לפני קיום יחסי מין, והיא שורדת כשנתיים בערך אם שומרים עליה היטב.

אפקטיביות: בלי קוטל זרע 80-91 אחוז, עם קוטל זרע 94 אחוז.

תופעות לוואי וסיכונים: מכיוון שמדובר באביזר רב פעמי, יש לוודא שמנקים אותו היטב לפני שימוש חוזר. היא פחות יעילה מאמצעי מניעה אחרים, גם כשמורחים אותה בקוטל זרע. חוץ מזה, קשה לנו לשכוח את הפרק שבו נתקעת לקארי הדיאפרגמה בנרתיק, וסמנתה נאלצת לעזור לה לשלוף אותה משם.

שלא תגידי שלא ידעת: למרות שבשאר העולם היא פופולארית, פרופ' לוריא מציין שהנשים הישראליות לא ממש אוהבות את הדיאפרגמה, בגלל שהיא דורשת הכנה מראש, הורסת את הספונטאניות והרומנטיקה ובאופן כללי לא ממש מתאימה לטמפרמנט הישראלי.

אמצעי מניעה - דיאפרגמה, גלולות וקונדום (צילום: istockphoto)
אמצעי מניעה - דיאפרגמה, גלולות וקונדום |צילום: istockphoto

 זריקה

אופן השימוש: זריקת פרוגסטרון ניתנת במרשם רופא והיא מספיקה לשלושה חודשים. החומר מוזרק לתוך השריר ומשתחרר באיטיות לאורך הזמן, כאשר במהלך התקופה הזאת לא מקבלים מחזור כלל.

אפקטיביות: 99.7 אחוז.

תופעות לוואי וסיכונים: בניגוד לגלולות שאפשר להפסיק לקחת מיידית, למדבקה שאפשר להסיר או להתקן שאפשר להוציא, במקרה של הזריקה זה דין "נגעת נסעת". אם מסיבה מסוימת לא מעוניינים במהלך התקופה להמשיך לקבל את ההורמון, אין אפשרות להפוך את התהליך, ואי אפשר להוציא את החומר שהוזרק לגופך. כמו כן, בשימוש ממושך (בין שנתיים לחמש) היא יכולה לגרום לדלדול עצמות.

שלא תגידי שלא ידעת: רופאי נשים לא מתים על הזריקה, וממליצים עליה בעיקר לנשים שלא יכולות לקבל אסטרוגן או לנשים שצריכות אמצעי מניעה יעיל לטווח קצר יחסית.

 עוד דברים שחשוב לדעת

- בעיקרון, אפשר להשתמש בקוטלי זרע שלא בשילוב עם אמצעי מניעה אחרים, אך היעילות שלהם בפני עצמם היא נמוכה יותר – 94 אחוז, ובאופן כללי מומלץ לשלב אותם עם דיאפרגמה או קונדום.

- בעולם קיימים אמצעי מניעה נוספים כמו הקונדום הנשי שאינו בשימוש בארץ ויעילותו נמוכה מאוד – 85 אחוז בלבד – או ההתקן התת-עורי, שדומה בתכונותיו לזריקה, מלבד העובדה שהוא מוחדר לזרוע ונשאר שם כ-3-5 שנים. ההתקן הזה היה בשימוש בארץ אבל לא ממש תפס, והלך ונעלם מן המדפים.

 >> הבדיקות שיכולות להציל לך את החיים