הנה לך קושייה מעניינת: אילו היית מתבקשת לארח את נשיא רוסיה לארוחה חגיגית בארמונך בפריז, מה היית לובשת? 1. חליפת מכנסיים חגיגית. ב. שמלה אלגנטית. 3. לא משנה מה, הייתי משקיעה בחזייה הגונה. 4. ארמון? נשיא? ארוחת ערב? האם מתתי ונחתתי בפריז על קרואסון שוקולד?
ובכן, בזמן שעבורך מדובר בתסריט לא מציאותי בעליל, הרי שבשגרת היומיום של קרלה ברוני, אשתו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, מדובר בעוד החלטה סתמית שהיא לוקחת בהינף של רגע. היפהפייה שבדרך כלל עוברת את מבחן האופנה בהצטיינות החליטה כנראה לענות על השאלה ב"אף אחת מהתשובות" ובמקום כל אלה, העדיפה ללכת על שמלה ללא חזייה. ואם לרגע היא חשבה שהתקשורת תהיה סלחנית כלפיה, נכונה לה הפתעה גמורה.
עזבו את השמלה, תראו את הפטמות
הדוגמנית הצרפתייה בת ה-42 לבשה שמלה ארוכה ומרהיבה של המעצב רולנד מורט. אלא שבמקום לדבר על המעצב, הצבע או הגזרה, כל העולם גועש ורועש בגלל סיבה אחת פשוטה. למעשה שתיים. השמלה הייתה כה צמודה לגופה הדקיק של העלמה עד כדי שהבליטה את כל מה שאישה לא תמיד מעוניינת להבליט: פטמות זקורות ולא נעים להודות, אך גם חזה נפול נטול תמיכה.
אבל כל אלה חדשות ישנות. העובדה שהבחורה החליטה לבוא נטורל היא כבר פאסה. מה גם שקשה לומר באופן נחרץ שאכן כך הדבר. ייתכן שברוני פשוט הסתפקה בחזייה מאוד רופפת או נקלטה בזווית אומללה. השאלה שמעסיקה היום את מגזין "טיימס" הבריטי היא האם עליה להיות מואשמת בהתנהגות פרובוקטיבית בגין מחסור בחזייה? כותבות העיתון מתייחסות למקרה כאירוע מכוון שדורש ניתוח עומק. אחת הכותבות, האנה בטס, כותבת למשל שהחברה שלנו כל כך רוויה ועמוסה במחשופים, כך שבמקום ללכת על המובן מאליו, ברוני החליטה לחשוף את הפטמה. לדברי בטס, "הפטמה הזקורה מעוררת הרבה יותר עניין מעוד מחשוף כבד ועמוס. הגדולה של הפטמה טמונה בכך שהיא נעה בין החצופה והנועזת למסתורית והשאננה".
חזייה או פטמה? זאת השאלה
ובין השורות, נדמה כי בטס נותנת הרבה מאוד קרדיט לברוני. אם נסתמך על מילותיה, נדמה שברוני ישבה לה בחדר הארונות העצום שלה ותהתה בקול רם: "האם עליי ללכת על החזייה שמדגישה את דדיי וחושפת חריץ לאומה או שמא אעשה צעד מהפכני ואפיץ את תורת הפטמות בפני נשיא רוסיה והעולם כולו?". בינינו, אם רק היו נותנים לברוני עוד רגע של מחשבה ואמפתיה, נדמה שכל הסיפור המגוחך הזה היה לא יותר מעוד תאונה. בדיוק כמו החולצה השקופה של רוני דואני. תאונה. קורה.
מכל מקום, בין אם את אישה של חזיות או אחת שאוהבות להתהלך בחופשיות שאלוהים ברא, השאלה האם ברוני לבשה או לא, היא כל כך לא משמעותית או מצדיקה כותרות בעמוד הראשון של העיתונים. זה אפילו לא משנה אם המראה החמיא לה או בעיקר גרם לנו להבין שגם ציצי קטן סובל ממשקעים עם השנים. יותר מכל, מדובר בצביעות טהורה. מצד אחד, מצפים מנשים חזקות וממסדיות שיציגו פרסונה נשית מספיק ויפסיקו להתעטף בחליפות גברים משמימות, אך ברגע שאחת כזאת, נתפסת במראה קלאסי ואולטרה נשי (שמלת ערב כחולה ארוכה בעלת צווארון גבוה) בזווית לא מחמיאה או תחת תאורה מבלבלת – היא מיד מוגדרת כפרוצה שרוצה לפתות את כולנו בעזרת זוג פטמות מסכנות. כך שכל שנותר לנו לעשות הוא ככל הנראה להתעלם ולעמוד בזווית הנכונה מול המצלמות.