אנטי דוגמנית: מי את לארה סטון?

בתוך ים המגמות השוטף את עולם האופנה בשנים האחרונות, מצליחה לארה סטון להזדקר גבוה מעל הזרם. לא בכדי הפכה האמזונה ההולנדית בת ה-26 לאחד השמות הלוהטים בתעשייה ההפכפכה הזאת; במידותיה הלא שגרתיות (178 סנטימטר ומידה 38 במכנסיים), עורה החיוור, שפתיה הבשרניות וצמד סימני ההיכר שלה – הגבות המחומצנות והרווח בשיניים – מייצגת סטון שילוב מהפנט של ההפרעות הכי מקסימות שיש ליופי הנשי להציע.

עם השוואות סותרות לבריז'יט בורדו השופעת ולקייט מוס הנערית, לארה סטון היא התגלמות הבין-לבין, התנגשות המיינסטרים בשוליים ובעיקר סמל חוסר השלמות - תואר שהפך אותה לדוגמנית המעניינת ביותר בעשור הפוטושופ החולף.

ההתחלה: הרכבת התחתית בדרך לאודישנים

לארה קטרינה סטון נולדה בדצמבר 1983 בעיירה מירלו שבדרום הולנד, כשהיא נושאת תערובת גנטית של אמא הולנדית ואבא בריטי. היא נוהגת לספר שבילדותה חלמה להיכנס לנעליה של קייט מוס, אך בגלל הרזון הקיצוני והשיניים המוזרות שלה האמינה שהיא "נראית כמו בן". התפיסה הזו לא הפריעה לציידת כישרונות לגלות את לארה עוד בהיותה בת 12, ועל חוזה הדוגמנות הראשון שלה בסוכנות Elite חתמה כשהייתה בת 15 בלבד.

היעדרויותיה הרבות מספסל הלימודים עלו לה בהרחקה לצמיתות, מחיר שלארה הצעירה הייתה מוכנה לשלם ברצון כדי לעבור לפריז ולהפוך לדוגמנית מן המניין. היא לא תיארה לעצמה שעד גיל 23 היא תבלה את רוב זמנה ברכבת התחתית בדרך לאודישנים, או בדירת הדוגמניות הקטנה והעלובה שמימנה לה הסוכנות. אבל כמו בכל סיפורי הסינדרלה, ההבטחה לאושר ועושר התגשמה בסוף: שבע השנים הרעות באו אל קיצן ב-2006, עם המעבר לסוכנות IMG שסימל את הפריצה הגדולה.

התפנית: כשטישי פגש את לארה

המעבר לסוכנות IMG הוליד מפגש גורלי בין לארה לריקרדו טישי, המנהל האומנותי של בית האופנה היוקרתי ז'יבנשי, הידוע בבחירותיו הנועזות (כזכור, זה הבחור שבחר בפרזנטורית טראנסקסואלית לפנים של קמפיין החורף של ז'יבנשי).

התרשמותו של טישי הייתה כה עזה ומיידית, שתוך זמן קצר הפכה לארה סטון לשם נרדף לתצוגות ההוט קוטור שלו. בין השאר, אחראי טישי גם לשידוך המוצלח בין לארה לקארין רויטפלד, עורכת ווג פריז ואחת הנשים החזקות בעולם האופנה. רויטפלד החליטה להפוך את הדוגמנית האנונימית והחריגה בנוף לחריגה עוד יותר, ויעצה לה לחמצן את גבותיה, סממן שהפך למאפיין המיוחד והבולט ביותר של לארה, ולטרנד עולמי שנוי במחלוקת.

עד סוף 2006 הספיקה לארה לצעוד בלמעלה מ-60 תצוגות, והוכיחה הלכה למעשה את "חוסר השלמות" המפורסם שלה בכמה וכמה מעידות מביכות על המסלול. נראה כי הצעידה המגושמת רק הוסיפה לה נקודות זכות; מבקרת האופנה של הניו יורק טיימס מיהרה להכתיר אותה בחיבה "כאנטי דוגמנית" החביבה עליה והביקוש להשתתפותה בתצוגות רק עלה.

צ'ק ליסט: אז איפה ראינו אותה?

מאז 2006 סטון צועדת באופן קבוע בתצוגות של ז'יבנשי, מיו מיו, קארל לאגרפלד, מארקס ג'ייקובס, פנדי, סטלה מקרטני, ז'אן פול גוטייה, דולצ'ה וגבאנה, מייקל קורס, פראדה, לואי ויטון, שאנל ועוד. קארין רויטפלד הפכה אותה לפייבורית המוצהרת של ווג ודאגה להעביר אותה תחת עדשתם של מיטב הצלמים, לרבות פיטר לינדברג, סטיבן קליין, טרי ריצ'רדסון ואפילו נאל גלאדין, אמנית הצילום האמריקאית המוערכת, שכמעט אף פעם לא מצלמת אופנה.

בין הקמפיינים הבולטים של סטון בשנים האחרונות ניתן להצביע על צילומיה הקבועים לרשת H&M (שבהם היא מציגה לראווה גזרת ביקיני שפויה ומפוארת), ז'יבנשי, לואי ויטון, הוגו בוס, דונה קארן (סטון היא הפנים של בושם בוטילישס), והבולט מכולם – קלווין קליין, מותג שאחראי על כמה מהתמונות החזקות והמרשימות ביותר שלה, ממש כמו קייט מוס בשעתה. בפברואר 2009 הקדיש ווג הצרפתי גיליון שלם ללארה סטון תחת הכותרת "אנטי דוגמנית", מה שמיצב אותה רשמית כדוגמנית הרלוונטית והמובילה של זמננו.

לסיכום: למה אנחנו אוהבות אותה?

כי היא ההוכחה רשמית לזה שהמראה המדושן לא סתם מדשדש את דרכו חזרה לאופנה, אלא פרוס במלוא חמוקיו על השער של ווג; כי למרות הבלונד הגולש, אין בה שום דבר מתקתק או צפוי; כי איך אפשר לא לאהוב דוגמניות שלא יודעת ללכת על עקבים?

>> תאווה לעיניים: הקמפיינים של מעצבי העל לחורף 2011