"שקט, בבקשה," אמר מארק ג'ייקובס ונופף בתיק הבירקין שלו לכל הכיוונים, "פשוט תשתקו!"
זאת הייתה הישיבה השנתית של הפרוטוקולים של מעצבי הנעליים, וג'ייקובס היה מאוכזב, ממש ממש מאוכזב. "עברו כבר שנתיים מאז שאנתוניו בררדי ואני הוצאנו נעליים בלי עקב בכלל, והפעם היינו בטוחים שהמטומטמות האלה יבינו סוף סוף שאנחנו צוחקים עליהן, אבל לא!" הוא נפנף בכמה דפים שהדפיס, "תקראו את התגובות בבלוגים, גועל נפש! הן אשכרה שואלות איפה אפשר לקנות את הנעליים האלה!"
בררדי העגמומי מחה זיעה ונאנח, "ואני חשבתי לעצמי, בסדר, הן חושבות שבתור סנדלים זה מגניב, אז עשיתי כאלה מלייטקס, עד הירכיים, ובתור בדיחה שלחתי את זה לוויקטוריה בקהאם, אבל האהבלה הזאת לא מבינה בדיחות, היא נעלה אותן, ממש נעלה, אתם יודעים איך מזיעים בתוך הנעליים האלה? מסכן בהקאם, אני מקווה שהוא לא היה בסביבה כשהיא חלצה אותן, איכס!"
"אוי, ויקטוריה בקהאם," גנח גילס דיקון, "אין לה גבולות. הייתי בטוח שאישה עם ילדים קטנים בחיים לא תסכים לנעול נעליים כאלה, אתם יודעים מה עלול לקרות אם ברוקלין הקטן ייפול עליה וימעד? זה עלול להוציא לו עין. אבל הנה, נעלה אותן. פשוט לא האמנתי."
"טוב, אתם מוכנים להפסיק להתבכיין כמו חבורת זקנות?" שאל ג'ייקובס הזועם. "מאז שבררדי ואני הוצאנו את הנעליים ההן, לא ראיתי שום פריצת דרך בתחום ההתעללות בנשים בעזרת נעליים. נכון, אני ואיב סן לורן הוצאנו נעליים שהולכים בהן רק על רצועת מתכת דקה, אבל כרגיל..." "ויקטוריה בקהאם נעלה אותן?" שאל סטפנו פילטי המעצב של איב סן לורן. "ויקטוריה בקהאם נעלה אותן, כמובן."
"טוב, אבל אני מקווה ששמתם לב למסר החתרני בנעליים," אמר ג'ון גליאנו בשביעות רצון. "איזה מסר חתרני?" ענה לו אלכסנדר מקווין. "נו, הצלמיות האלה בעקב של הנעל, אלה נשים שמנות עם שדיים נפולים." "ואללה, שיחקת אותה, אחי," אמר ג'ימי צ'ו.
"אולי הוא שיחק אותה, אבל אנחנו בבעיה," אמר ג'ייקובס. "נראה לי שהגענו לגבול כבר. מקווין, מה קורה אתך? אתה תמיד היית מאוד מקורי." "תראה," אמר מקווין, "ניסיתי, אבל בחייך, כואב לי הלב עליהן."
"וכל הסיפור עם הדוגמניות שפשוט נמרחו על המסלולים לא הבהיר להן שפשוט אי אפשר לנעול את הנעליים האלה?" שאל סטיוארט וייצמן, שהזמינו אותו רק בשביל הנימוס, כי הוא תמיד מתגאה בזה שהנעליים שלו נוחות.
"תעשה לי טובה," אמר לו כריסטיאן לובוטין, "את הדגמים האלה הן הכי רוצות לקנות. אתה קולט? הן לא מבינות שאם נשים שכל התפקיד שלהן בחיים זה ללכת על עקבים לא מצליחות ללכת על עקבים כאלה, אז אולי הבעיה היא בנעליים, לא, הן משוכנעות שהבעיה בהן".
"טוב, חבר'ה, אתם יודעים מה?" אמרה האנה מק'גיבון מקלואי, "די, נמאס לי. אם נשים מסוגלות לקנות נעליים מגעילות כאלה, אני חושבת שהדאחקה מתחילה להיות קצת על חשבוננו, אז מה אתם אומרים, שנלך לקנות קרוקס ושכולן ילכו לחפש מי ינענע אותן? כי הרגליים ממש הורגות אותי."
שיחות ברומו של עקב
סנדלים מלטקס עד הברכיים, סטילטו נטולי עקב, רצועות מתכת ו"נוחות" בגובה 25 ס"מ – מעצבי הנעליים הגדולים לא מפסיקים להפתיע ולהתעלל. השאלה היא מי כאן המשוגע: הם או אנחנו שמוכנות להשתתף בניסוי האכזרי? אכן תמונות קשות
אריאלה רביב
|
mako |
פורסם 15:09 29.03.09