עם יד על הלב, אף אחד לא ממש התעניין במוזיקה או בסגנונו הייחודי של מייקל ג'קסון בעשור האחרון. הנער שהיה לאליל פופ בשנות השמונים ומיתג את עצמו כאייקון תרבות בשנות התשעים, הפך בגלגול הנוכחי לקרקס ביזאר של איש אחד, דמות שהזינה את יצר המציצנות האנושי יותר מכל סלבריטאי אחר בן זמננו. כולנו פערנו עיניים משתאות למראה עורו המחוויר ואפו המצטמק, הרמנו גבה חשדנית כשעטה על עצמו גלימה מוסלמית, עצרנו את נשימתנו כשנפנף בבנו הפעוט מעל מעקה המרפסת והתבדחנו בקלילות דעת על מסיבות הפיג'מה הידועות לשמצה באחוזת נוורלנד. עכשיו, כשהוא איננו, הסרקזם והסקרנות מפנים את מקומם לנוסטלגיה.
גם מי שלא בילה את נעוריו בחברת פוסטרים של ג'קסון, מתקשה לעכל את המוות בטרם עת של האיש המוזר. למרות ההתנהגויות המשונות, הניתוחים והבוטוקס, חוסר הביטחון המשווע והביקורים התכופים בבתי משפט – על הבמה ובקליפים המושקעים שלו, היה מייקל ג'קסון גדול מהחיים: מוקפד, מתוכנן עד לפרט האחרון, תמיד דבק בז'קטים רחבי הכתפיים שלו ובסילואט החתוך במותן, ולעולם ציפור בנוף.
בעוד שאת הילת האניגמטיות שלו הוא לקח לקבר, פריטים כמו הכפפה הלבנה, נעלי הג'אז והפייאטים הנוצצים יישארו איתנו לעד. אז לפני שהם יכבשו את מסלולי התצוגות ואת קולקציות המעצבים לעונות הקרובות, בואו ניזכר מאיפה הכל התחיל (ולמי שלא הייתה פה בשבוע האחרון: מייקל ג'קסון מת, סיקור מיוחד).
מייקל ג'קסון החל את הקריירה המוזיקלית שלו כזאטוט בן 5, כשהצטרף לחמישיית הג'קסונים בהנהלת אביו. למרות כישרונו חסר התקדים, ג'קסון סבל מהתעללות פיזית ונפשית מצד אביו, שהותירה בו צלקת אשר תביא אותו פעם אחר פעם לשולחן הניתוחים בחייו הבוגרים, ותשנה את מראהו ללא הכר. אבל בשלהי הסבנטיז, מייקל היה ילד שמנמן לחיים וחייכן שנחרט בתודעה לא מעט בזכות הופעתו שובת הלב בקליפ "תאשימו את הבוגי" כשלראשו עננת אפרו נפוחה ואותנטית.
נעלי הג'אז: Billie Jean, 1983
"בילי ג'ין" היה הראשון בסדרת קליפים מתוך האלבום הנמכר בכל הזמנים, "מותחן", וקשה לשכוח את זוג נעלי הג'אז הלבנות עם חרטום הלקה השחור, אשר צועדות ברחוב האפלולי בסצנת הפתיחה של הקליפ. מאז הפכו הנעליים לאחד מסימני ההיכר של מייקל, באותה נשימה עם המון ווק המהפנט. נעלי הג'אז היוו גם אבן דרך במעבר ללוק החדש שלו: מילד במכנסי הפעמון והאפרו לצעיר מוחשב, חלקלק ומתוחכם.
ז'קט העור האדום: Thriller, 1983
"מותחן", סינגל הנושא של האלבום הנמכר בעולם, הפך בשנות השמונים לקליפ ששינה את פני סרטוני המוזיקה לנצח. הקליפ הוא למעשה מותחן קולנועי קצר, שהושקעו בו כ- 1.4 מיליון דולר ואורכו המלא נושק לרבע שעה. בקליפ הופך ג'קסון מעלם חמודות לאיש זאב מצמרר, ואיכשהו מצליח להשפריץ גלאם גם עם ניצוץ שטני בעיניים ושיניי זאב כעורות. סוד הקסם טמון בז'קט העור האדום והפולחני, שעיצבה עבורו אשתו של ג'ון לנדיס, במאי הקליפ, ואף השכילה לקשט ברוכסנים גסים וכסופים שמתכתבים עם רוח התקופה הפנקיסטית. קלאסיקה.
הכפפה הגזורה והניטים: Bad, 1987
בקליפ לסינגל "רע", מתוך האלבום "רע", מפזז ג'קסון בז'קט ומכנסי עור שחורים, כשאת מחלצותיו מעטרים ניטים ורוכסנים למכביר. ידיו נתונות בכפפות שחורות, גזורות אצבע, שהיו ללהיט בשנות השמונים לא מעט הודות לקליפ הזה. הסגנון כולו נשען על יסודות של פאנק ואנרכיזם, מראה אייטיזי מובהק המשדר קשיחות וחלקלקות (השימוש בעור מבריק, מגפי הברך המבריקים והג'ל בשיער).
כפפת הקריסטלים הלבנה של מייקל אמנם נתנה את הופעת הבכורה שלה בקליפ של "בילי ג'ין", אולם התמקמה היטב בתודעה רק שמונה שנים מאוחר יותר, בקליפ הממכר "שחור או לבן". כנראה שבשלב מסוים הפנים הסופרסטאר חובב הנצנצים שלפעמים פחות זה יותר, וכך קיבלנו מייקל מינימליסטי מתמיד במכנסיים שחורים, טישרט לבנה וכפפה לבנה בודדת על ימין (חשופת אצבעות, כמיטב המסורת הפאנק ג'קסונית). האפיל של הכפפה הבודדת פשוט פרץ מכל פריים, ואין פלא שמדונה, ביונסה ואפילו נינט שלנו אימצו את הקונספט.
על הבמה: משקפי טייסים, פאייטים ומקטורן צבאי
גם מחוץ לעדשת המצלמה בסטודיו, מייקל ג'קסון היה נועז בבחירותיו האופנתיות. בתמונות הפפראצי מהשנים האחרונות הוא חמוש דרך קבע במשקפי טייסים, דגם יוניסקסי המכסה חצי פרצוף ויוצר ריחוק וזוויתיות. על הבמה הוא הרבה להופיע בפריט שהפך לתמצית הסגנון שלו – ז'קט צבאי רחב כתפיים ברוח סרג'נט פפר, מעוטר דרגות וכפתורי זהב ובעל פרופורציות קבועות. מייקל מעולם לא מאס בגזרה המשולשת, אשר מדגישה את המותן הדקה שלו ויוצרת צללית ארוכה וחטובה. בקולקציית הסתיו- חורף של ג'יבנשי צעדו על המסלולים דגמים בהשראת הז'קט הזה, והוא מככב בווריאציות כאלה ואחרות גם במתלחות של ביונסה וריהאנה. בשנים האחרונות לחייו הפך ג'קסון חובב מושבע של אבני קריסטל, סברובסקי ופייאטים – ולא ויתר עליהם בעיצוב הז'קטים הצבאיים שכה אפיינו אותו.