בשבוע שעבר התארגנו בנות המערכת למסיבת חילופי בגדים. שיטה נפלאה לכל הפשוניסטות שנתונות תחת מצור המיתון אך עדיין זקוקות למלתחה צבעונית ומרעננת. הרעיון הוא פשוט: כל אחת עושה סדר בארונה שלה, עורמת את הבגדים מקופלים היטב בשקיות גדולות ומעבירה אותם אחר כבוד למקום שנקבע מראש. אנחנו סגרנו על הלאונג' המרכזי במערכת. התגליות היו מרתקות: ראשית גילינו שלאף אחת לא היה כוח לקפל, או שהיא לא יודעת לעשות זאת (איפה המקפלות כשצריך אותן?), מה שהביא לאנדרלמוסיה רצינית. שנית, הבנו שזה ממש לא מפריע לנו, שכן בגדים אפשר לבחור בכל מצב נתון, גם כשאנחנו תלויות מהתקרה. שלישית, קיבלנו אסמכתא ברורה למה שידוע לנו עוד משחר ילדותנו: כשאישה רואה בגדים, בין אם הם דהויים וקרועים או חדשים ומגוהצים, היא נוהגת כלביאה המשחרת לטרף. עכשיו תכפילו את הלביאה ב-30 בערך - ותקבלו ערימה של קצ'קעס על ערימה של בגדים וים של פטפוטים: "וואי, זה הורס? של מי זה????", "זה יישב עלייך בול! קניתי את זה ב-H&M אבל הצבע פשוט לא עושה לי את זה כבר". וכמובן שתמיד תהיה את זאת שתתחרט ברגע האחרון ותיקח כמה בגדים של עצמה בשקט תעשייתי.
c.jpg)
אין ספק: המסיבה נחלה הצלחה גדולה. ביום למחרת חבורה של בנות לבשה פריטים של החברות של החברות, וכולן היו מסופקות, מאושרות ובעיקר צרכניות חכמות. עם זאת, כל ההרפתקה הזאת גרמה לנו להבין שלמרות הנדיבות, כשכל אחת עשתה חשבון נפש עם ארונה היא בכל זאת שמרה לעצמה לא מעט פריטי לבוש מיותרים, כאלה שהיא לעולם לא תלבש אבל בכל זאת הצליחה למכור לעצמה שחבל להיפטר מהם. אנחנו כאן כדי לעשות מעשה ולהראות שמכל דבר שאינו בר לבוש ניתן ורצוי להיפטר. למען הקארמה, למען הסדר ולמען האנושות. פנינו לרונית גור, הידועה בתור "דוקטור סדר", שנאלצת להתמודד עם הנפצות כאלה על בסיס יומי. לשמחתנו, יש לה ארסנל של תשובות מפורטות לכל אותם תירוצים מקוריים, שהגיעה העת להיפרד מהם ומהר.
אני הרי בטוח עוד אשמין/ארזה
דוקטור סדר: כולנו תקווה שתרזי כמו שאת מצפה, וזה יהיה נהדר. אבל כשזה יקרה, תהיי ראויה למשהו חדש. למה לך ללבוש משהו ישן ולא אופנתי? ואם המקרה הוא הפוך ואת כבר יודעת שתשמיני חזרה, עצם זה שאת משאירה בגדים בארון, זה רק סימן שאת לא באמת סומכת על עצמך שלעולם לא תחזרי למקום הקודם. זכרי: גם הארון שלך רוצה לעשות דיאטה.
אין לי לב להיפטר מהבגד הזה כי זה משהו שסבא קנה/סבתא לבשה/מה שלבשתי בפעם הראשונה/תחתוני מזל
דוקטור סדר: את הזיכרון אף אחד לא ייקח ממך. המזל הוא בידייך ובהחלטה ולא בחפץ.
לרוב אני מציעה להכין קופסת נוסטלגיה בעלת גודל מוגדר ולמלא אותה בפריטים הכי שווים, חשובים ורגישים. מה שלא נכנס לקופסה, את מוזמנת לצלם. כמו כן, אני מציעה לחשב את המחיר - כמה עולה שטח מדף. האם שווה להוציא כל כך הרבה כסף על שמירת החפץ הזה? הרי למטר נדלן יש עלות. עדיף לנצל את השטח המבוזבז למשהו שהמשפחה תיהנה ממנו יותר.
דוקטור סדר: למה? לא תרגישי ממש טוב לדעת שמישהי שלא יכולה להרשות לעצמה תזכה לבגד או חפץ שככה לעולם לא היה לה? תחשבי כמה היא תשמח.
חולצות בטן (או כל טרנד אחר)? זה בטח עוד יחזור לאופנה
דוקטור סדר: נכון. זה יחזור, ואני מוכנה לחתום על זה אפילו. אז מה?האם תיראי כמו היום? האם הטעם שלך לא ישתנה? וכשהטרנד הזה יחזור, הוא הרי לא יחזור אחד לאחד. מה, לא תרצי לקנות אז את הטרנד החדש והמדויק ולא להיראות כאילו יצאת ממחסני מוזיאון האופנה? חוץ מזה, לגומי יש נטייה להפוך רפוי, לבגד יש נטייה להוליד כתמים חומים של יושן ובינינו, את אפילו לא תזכרי איפה זה מונח, שלא לומר שהוא בכלל קיים.
דוקטור סדר: בואי נתחיל מזה שיש סיכוי יותר מסביר שבתך תהיה גבוהה יותר, או נמוכה יותר. נמשיך עם זה שמי מבטיח לך שרטרו בכלל ידבר אליה? הרי אי אפשר לשמור הכל, ומי כמוך יודעת שלא כל חולצה עם הדפס מגניב היום תקבל ערך וינטג'י טהור. מה גם, שרוב הנוער מעדיף חדש וממותג.
זה אחלה פריט, אני רק צריכה לשדרג אותו אצל התופר. לא חבל?
דוקטור סדר: ברור שאת יכולה. אז ברשותך, רק תעני לעצמך על השאלה הבאה: כמה פעמים בשנתיים האחרונות אמרת שתיקחי משהו לתופר, וממש עשית את זה?
יש לי מספיק מקום בארון. ממש לא חייבים להחליט עכשיו
דוקטור סדר: זה שיש מקום - זו לא סיבה להשאיר את הבגד. השאלה הנכונה היא האם את משתמשת בו? הוא הולם אותך? האם יש לך כוונות להשתמש בו בעת קרובה הנראית לעין? אם התשובה היא כן – השאירי אותו. אם לא - אחלי לבגד בהצלחה בדרכו החדשה והמשומשת.
רק לפני שבוע לבשתי את זה!
דוקטור סדר: ברשותך - בואי נפשפש רגע בזיכרון. באמת לבשת את זה? או שפשוט קשה לך להיפרד? האם ייתכן שהאבק שמקשט כל כך יפה את הבגד נוצר רק בשבוע האחרון? זה נכון שתמיד טוב שיש 345 חולצות כתומות עם כפתור ורוד, את הרי אף פעם לא יודעת מתי תצטרכי כזאת. אנחנו ממש מקוות שזה לא נשמע לך הגיוני.
c.jpg)
זה פריט אספנות. לא תופרים היום באיכות כזו. יום אחד זה יהיה שווה הרבה לירושה של הילדים
דוקטור סדר: אני מאחלת לילדייך שתורישי להם המון זיכרונות והיסטוריה של משפחה וכיף, וגם רכוש וממון. אבל אלא אם כן זה פריט באמת נדיר ואספני - לרוב מדובר באשליה ולכולנו נדמה שיש לנו את הפריט הכי נדיר בעולם. כשבודקים מגלים שערך כספי גדול אין לזה. אם את ממש בטוחה – לכי לבדוק כמה הוא שווה. עכשיו.
זה לא יפה אבל זה חם
דוקטור סדר: לא ראוי להסתובב עם בגד שלא מכבד אותך כאדם. אם זה לא יפה, העבירי הלאה. זכרי שמגיע לך הטוב ביותר, וחשוב מזה – נולדת להיראות מצוין בכל סיטואציה. גם כשקר. עדיף שתשתמשי בסוודר או במעיל או בסווטשרט שהולם אותך, גם אם יש רק אחד כזה.
הבית שלי קטן מדי לדברים שאני זקוקה להם... יום אחד אעבור דירה
דוקטור סדר: באמת? מתי בדיוק עוברים דירה? גם את יודעת שלא עוברים דירה כי אין מקום בארון. וגם אז, זה לא שתקני ארון נוסף, אלא תדללי ותתאימי את כמות הבגדים למפרט הקיים. ארון עמוס לא מזמין אותך להתלבש. מה גם שבסופו של יום, את לא רואה כלום מרוב העומס ושולפת את הדבר הראשון שנראה לעין.
איך שאזרוק ארצה דווקא את זה
דוקטור סדר: נכון. ככה זה. את מה שאין לנו תמיד נרצה יותר, ומדובר בחוק שחוק לא רק בתחום הגרדרובה. אבל אחרי הדילול והפרידה מהבגדים המיותרים תרגישי לאט לאט הקלה ורווחה, ותיהני הרבה יותר ממה שיש.