שאיבה, מתיחה, קילוף, הזרקה, צריבה, ניסור, השתלה. נשמע לא כיף בכלל, נכון? לעבור ניתוח פלסטי זה לא פיקניק; לכן, אפשר להניח שאישה שמחליטה, למרות הכל, להתערב במה שנתן לה הטבע ולשנות את הגוף שלה - עוברת תהליך ארוך של התלבטות והתיעצות, עם הסביבה ועם עצמה.
את הנשים שמשתדרגות תחת סכין המנתחים מאשימים לא אחת בעבדות ובשעבוד לפולחן היופי, אבל יש שיאמרו דווקא שהשימוש בפלסטיקה משרת גם את שחרור האישה - החופשיה לבחור לעצמה איך היא רוצה להיראות. כך או כך, דבר אחד בטוח: הניתוחים הללו משנים משהו גם בפנים, בתוך הגוף, ולא רק במראה החיצוני.
את שווה הרבה יותר מזוג ציצים גדול
יעל (24), סטודנטית מתל אביב, החליטה לעבור ניתוח להגדלת החזה לפני כשנתיים. "הרגשתי שחסר לי משהו בנשיות. זה משהו שהתבשל אצלי כבר הרבה זמן, ובסוף החלטתי לעשות את זה. הסביבה הקרובה שלי הביעה התנגדות, כולם טענו שאין לי צורך בחזה גדול יותר. הם אמרו שאני בחורה יפה, ושהאישיות שלי שווה יותר מזוג ציצים גדול".
את התגובות שקיבלה אחרי הניתוח יעל יכולה לסכם ב"וואו": "אחרי ההחלמה מהניתוח ירדתי בפעם הראשונה לסופר מתחת הבית, ולא היה אדם ברחוב שלא הסתכל עלי. הסביבה שלי אהבה את התוצאה ואפילו החמיאו לי שזה 'יושב עלי בול' ונראה ממש טבעי. זה היה כמו להיוולד מחדש. פתאום התחלתי להרגיש מה זה להיות אישה. זה אולי נשמע טיפשי, כי גודל החזייה הוא לא מה שקובע, אבל זה בהחלט מוסיף. אני מרשה לעצמי הרבה יותר, אני מעזה דברים, אני מרגישה שעם מידת החזיה עלה גם הביטחון העצמי והתעוזה שלי".
"מאז ומתמיד הייתי בעלת חזה קטן וקינאתי בנשים שופעות", מספרת אילנה (54), אמנית מראשון לציון. "לפני עשר שנים החלטתי לעשות את הצעד הזה. הייתי אחרי הריון, והיה לי כסף לביצוע הניתוח. אימי לא עודדה אותי, כנראה בגלל שהיא מדור אחר וניתוחים פלסטיים רחוקים ממנה שנות אור, אבל שאר הסביבה פרגנה".
אילנה החליטה להגדיל את החזה במעט, באופן פרופרציונלי לגוף שלה - שינוי חיצוני קטן, שינוי פנימי עצום: "הרגשתי בעוצמה מאוד גדולה שבגיל 44 הפכתי לבן אדם הרבה יותר שלם. הביטחון העצמי שלי עלה ואיתו מצב הרוח והפתיחות שלי. הצעד הזה המחיש לי שאני לא נכנעת לפחדים שלי, והסבתי לעצמי גאווה על כך שבאמת הגעתי להחלטה ויישמתי אותה".
לא הטריד אותך שהפתרון לבעיה שלך הוא חיצוני ושטחי?
"מה רע בניתוח, אם זה יכול לעזור? במקרה שלי, הייתי זקוקה ל'פוש' קטן שיסדר אותי. בסך הכל רציתי להחזיר עטרה ליושנה אחרי ההריון".
"שיחות על קבלת המראה שלי לא עזרו. ניתוח כן"
"בחיים לא הסכמתי שיצלמו לי את הפרופיל", מספרת סיון (25), צלמת מראשון לציון. "היה לי אף נשרי ולא נשי בעליל, ובמעבר בין התיכון לצבא החלטתי לקבוע תאריך לניתוח פלסטי ו'לגמור עם זה'. אמא שלי עבדה באותה תקופה במרכז רפואי קוסמטי, כשאמרתי לה שאני מעוניינת בניתוח היא כמובן תמכה וקיבלה המלצות לגבי רופאים. התגובה של אבא שלי היתה מפתיעה במיוחד. הוא הבין שאת האף הנשרי קיבלתי ממנו, ושבתור בחורה זה אישיו רציני, אז הוא זרם איתי לגמרי ונתן לי כמתנה לגיל 18 את הניתוח הפלסטי".
"האמת היא שרוב החברים שלי בכלל לא שמו לב לשינוי, הם לא חשבו שהאף שלי היה בעייתי בגרסה הקודמת. זה היה עניין שלי עם עצמי", מודה סיון. "רציתי להסתכל במראה ולראות בבואה אסתטית, נשית ומעודנת- וזה בדיוק מה שקיבלתי".
את מאמינה ששינוי חיצוני יכול להיות הפתרון המלא לבעיית בטחון עצמי?
"אני לא חושבת שתיקון חיצוני יכול לפתור לכל אחד בעיות של ביטחון עצמי, אבל אצלי זה עשה את העבודה. אני חושבת שהניתוח נתן בוסט לביטחון העצמי שלי, ולו במעט: עובדה, שיחות על קבלה של המראה שלי לא ממש עזרו, אבל אף מתוקן שכיף להסתכל עליו גרם לי להרגיש הרבה יותר בנוח עם עצמי".
אורית (28), מזכירה מתל אביב, עברה ניתוח פלסטי לא סטנדרטי: הלסת התחתונה שלה הייתה מאוד בולטת, וכשהייתה בת 17 היא סידרה אותה באמצעות ניתוח. "כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שאעשה את הניתוח. פשוט חיכיתי שייפסק תהליך הגדילה".
מראה הפנים של אורית כל כך השתנה אחרי הניתוח, שחבריה בתיכון חשבו שהיא תלמידה חדשה. "אחרי שנים שהמראה החיצוני בכלל לא שיחק אצלי תפקיד, פתאום התחלתי להסתכל על עצמי אחרת. מעולם לא השקעתי בלבוש שלי ובשיער, ואחרי שעשיתי את השינוי הסתכלתי במראה והבנתי שיש לי מה להציע לעולם. לא חשבתי שאני מלכת היופי, אבל כן הרגשתי יפה".
ניתוח לא יוכל לתקן בעיית בטחון עצמי רצינית
"תמיד ידעתי שאם יהיה לי אף קטן ארגיש הרבה יותר טוב עם עצמי", מספרת מיכל (30), מנהלת מרכז חוגים מהצפון. "מגיל תשע רציתי אף קטן ומתוק, במקום האף הגדול שהרס לי את הפנים. למה לא, בעצם? הרפואה כל כך מתקדמת היום, ואנחנו יכולים לתקן ולסדר כל דבר שמפריע לנו. אם, נניח, אחרי שלוש לידות יפול לי הציצי - לא תהיה לי שום בעיה לעשות גם ניתוח להרמת חזה".
מיכל לא מאמינה שניתוח פלסטי היה פתרון שטחי עבורה. "אף פעם לא היו לי אישיוז אמיתיים עם הדימוי העצמי שלי. אני חושבת שאם למישהי יש בעיית בטחון עצמי רצינית, ניתוח פלסטי לא יספיק כדי לתקן את זה".