מקובל לטעון כי יופי האישה נמדד על ידי סימטריה, וכי הפרצוף הסימטרי ביותר נחשב גם ליפה ביותר. אם תשאלו אותנו, זה לא בהכרח נכון: לכולנו יצא להכיר נשים יוצאות מן הכלל, כאלה שדווקא אף בלתי שגרתי או נקודת חן בולטת הם מה שמייחדים אותן. פגשנו שלוש בנות כאלה, שסיפרו לנו איך הפכו ה"פגמים" שלהן מאויבים – לחברים הכי טובים.
תגידי מאמי, חשבת פעם על ניתוח אף?
איילת ובר, בת 26 מירושלים, לא חשבה שיש בעיה עם האף שלה - עד שהגיע החבר שעדכן אותה. "כמו כל נערה מתבגרת, חשבתי הרבה על מה הייתי מורידה, מוסיפה או מגדילה, אבל מעולם לא חשבתי שארצה אף אחר. יום אחד, בגיל 25 המופלג, בן זוגי, האדם הקרוב אליי בעולם, שאל אותי כבדרך אגב אם לא חשבתי אף פעם לעשות ניתוח אף. הסתכלתי עליו בתמיהה. הייתי כל כך בהלם מהשאלה המוזרה שלא טרחתי אפילו להיעלב. הוא נבהל ואמר מיד "כאילו, את ממש יפה, פשוט האף שלך קצת גדול...לא?" מאז התחלתי לבחון את האף שלי במראה ובתמונות וקלטתי: הוא אכן גדול! זה לא באמת מפריע לי כי אני שלמה עם המראה שלי, זה פשוט קצת מוזר שלא עליתי על זה לפני כן. אז לשאלת בן זוגי: לא, אני ממש לא הולכת לעשות ניתוח אף".
גם אצל רונה פלך, בת 24 מתל אביב, היה זה גבר שהאיר את עינייה ל"בעיית" האף שלה. "הייתי בת 19, בטיול במזרח הרחוק. ישבתי עם כמה חבר'ה סביב שולחן ואכלנו צהריים. פתאום איזה בחור שישב מולי - דווקא חתיך - אמר בקול רם וצלול "מה זה? האף שלך אחושרמוטה נוטה!". קצת רציתי לרצוח אותו באותו רגע. בתקופה שלאחר מכן היו לי מחשבות על ניתוח פלסטי, אבל מהר מאוד לקחתי הכל בפרופורציות והבנתי שאם לא שמתי לב לזה כמעט 20 שנה, למה שאתחיל עכשיו?".
הנקודה שלי ואני
לצמד המילים "נקודת חן" תמיד מחוברת תמונתה של סינדי קרופורד. אך מה שהפך ברבות השנים לסימן ההיכר שלה, לא תמיד היה כה חינני בעיני החברה. כשהייתה צעירה, חבריה של קרופורד היו לועגים למראה השומה שלה. גם עולם האופנה לא היה מוכן לנקודה האייקונית בתחילת דרכה - בראיון למגזין "ווג" לפני כחודש סיפרה קרופורד כי בגליון "ווג" הראשון בו הופיעה מחקו כליל את נקודת החן שלה. "כשראיתי את עצמי ללא הנקודה, הזדעזעתי", אמרה. לא עבר זמן רב, והתותחים הגדולים בעולם האופנה הבינו שהנקודה הזו יכולה להטיל ביצי זהב - בגיליונות הבאים החלו לחשוף אותה לעיני הציבור.
שני בר עמי, בת 24 מירושלים, מספרת כי נקודת החן שלה היה נושא שהעסיק אותה שנים. "זה לא ממש טבעי שתקוע לך משהו באמצע הפרצוף. עשרות פעמים חשבתי להסיר את הנקודה, בעיקר בגלל תגובות הסביבה. ילדים אהבו להקניט אותי בנוגע לזה. אבל עם הזמן, כשגדלתי, התרגלתי והבנתי שזה כבר חלק ממי שאני, וגם התגובות הפכו ליותר נעימות ומחמיאות. אני אפילו די אוהבת אותה, והיום אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיה".