בכל פעם שיש הפגנות נגד אלימות כלפי נשים אני מתכווצת. לא בגלל שאני לא מבינה את החשיבות, אני חושבת שצריך לספר ולהסביר לילדים כבר מגיל בית הספר. צריך שהם ידעו כבר מהגיל הזה שיש קו חם ואנונימי שיכול להציל אותם.
פעם חברה התקשרה בשבילי לקו חירום לאלימות כלפי נשים. הייתה הקלטה שאמרה: "חלק מהשיחות מוקלטות". אם זו הייתי אני, באותו הרגע הייתי מנתקת. מוקלטת? הוא יהרוג אותי. יותר מזה - המספר צריך להיות כזה שהוא לא יוכל לראות בחשבון הטלפון.
לא היה לי חשבון בנק. הוא פיקח על הכל. הוא לא סתם איים לרצוח אותי, הוא לא סתם פירק אותי במכות ואנס אותי עד שלא יכולתי לזוז - אלא שהוא עשה לי את זה מדי שבוע ושבוע. לא הייתה לי שניה בלי פחד ממנו. בכל פעם שהייתה כתבה בחדשות על גבר שרצח את אשתו הוא היה אומר לי: זה מה שאני אעשה לך אם תנסי ללכת, או אפילו לעשות משהו - אפילו אם רק תפתחי את הפה שלך.
המחשבה שמישהי תנאם היום על הכוח שלה ועל איך שהיא יצאה מזה גורמת לי לרעוד. אני יודעת שהוא יצפה בזה מהבית שלו ויכעס ויחשוב על כמה הוא היה רוצה, עדיין, להרוג אותי. אני יודעת שאם הוא היה צופה בזה אז, כשעוד הייתי תחת אחיזתו, הוא היה לוקח כל פרט לתשומת ליבו: מקשיב לסימני האזהרה שמבקשים מהציבור להיות עירניים כלפיהם - ומוצא דרכים להסתיר את הדברים אפילו יותר. אני נחרדת לחשוב על כל הנשים שנמצאות תחת אלימות כזאת ושיהיו במצב הזה היום בערב, שהמילים שינשאו מעל במת הר הרצל רק יגרמו לערב שלהן להיות מפחיד יותר. והן חיות בפחד כל יום, כל שעה, גם ככה.
וזה לא שאני לא מבינה את החשיבות של מודעות. אני פשוט לא מצליחה שלא לחשוב על הסכנה שמגיעה איתה עבור מישהי שאין לה איך לבקש עזרה כרגע. שכל האופציות שלכאורה קיימות פשוט מסוכנות לה מדי, והיא משותקת לחלוטין.
אין דרך אמיתית לפנות לעזרה. צריך כל כך הרבה מזל וכל כך הרבה עזרה כדי להצליח לברוח. אם ידעתי שיש כפתור שאוכל ללחוץ עליו ומישהו פשוט יבוא לאסוף אותי ואת הילדות ברכב עם חלונות מוחשכים, הייתי לוחצת עליו כל כך הרבה שנים קודם.
אני חושבת שעכשיו, כשסוף סוף המודעות לאלימות במשפחה גדלה, צריך לדבר גם איתנו. בעיקר איתנו. עם נשים שעברו את זה ליותר משנה או שנתיים, שממש חיו ככה, לפעמים אפילו במשך עשורים, והצליחו, בדרך לא דרך, להינצל מהמוות שנדמה שהיה כל כך בלתי נמנע. אולי יהיה לנו משהו לספר על מה שאנחנו באמת צריכות כדי להיחלץ מהמצב הבלתי אפשרי הזה.