את לעולם לא תלבשי לפחות 20% מהבגדים שיש לך בארון

מחר תראי הרבה תויות של בגדים: נשים יסתובבו עם חולצות הפוכות, האינסטגרם יתמלא בתמונות של הבפנים של הבגדים וההאשטג whomademyclotes# יציף את הרשת. הסיבה לכל אלו היא אירוע שחשוב שתכירי: יום מהפכת האופנה העולמי.

ב-24.04.2013 קרס מפעל הטקסטיל "רנה פלאזה" על אלפי ייצרני הבגדים שבו, והוביל לפציעתם של כ-3,000 עובדים ולמותם של 1,135 עובדות ובהם עשרות רבות של ילדים, אשר נהגו להתלוות דרך קבע עם אימותיהם למפעל. מפעל רנה פלאזה ייצר בגדים עבור כל מותגי האופנה המהירה שאנו מכירות מהאינטרנט והקניון הקרוב: זארה, אייץ' אנד אם, מנגו, פרימארק, בנטון ועוד, כולם ניצלו את כוח האדם הזול בבנגלדש תוך העלמת עין מהעלות האמתית.

למעשה עובדות המפעל התריעו במשך חודשים רבים לפני הקריסה על הסדקים בקירות ורעידות הרצפה. בבוקר הקריסה העובדות סירבו להיכנס למפעל המסוכן ולאחר דין ודברים בו אוימו בפיטורים, אולצו לחזור לעבוד ואף בקצב מהיר יותר ע"מ להשלים את הפער. שעות ספרות לאחר מכן קירות המפעל וגלילי הבדים מחצו אותם למוות. האסון הקטלני עורר בעולם גל של מחאות וביקורת ציבורית ומאז מציינים בעולם ובישראל את יום מהפכת האופנה.

ענף האופנה הישראלי נקלע בשנים האחרונות לקשיים גדולים, שורה של בתי אופנה וותיקים ומוערכים נסגרו בזה אחר זה, החל מ'מדוזה' האקולוגית שנוהלה ע"י שתים מהנשים הבולטות בתעשיית האופנה הישראלית ועד להוניגמן הגדולה, שנאלצה לפטר אלפי עובדים. מרבית המפוטרים הן מפוטרות אשר עבדו כגזרניות, תופרות וברגים אחרים בשרשרת היצור ההמונית. רובן המכריע עבדו במשך עשרות שנים וכעת נפלטות לשוק העבודה ללא שום השכלה או ניסיון רלוונטיים ועם יכולת השתכרות נמוכה במיוחד.    

הסיבה לשרשרת הכואבת היא אנחנו, אלו שקונות את הבגדים שיוצרו בסדנאות היזע מבלי לעצור ולשאול מי ייצר את הבגדים שלנו ובאיזה תנאים, תוך שאנחנו מתעקשות על מחיר זול ככל האפשר בשביל שנוכל לקנות כמה שיותר בגדים שאנחנו לא באמת צריכות.

אנו מחזיקות היום בממוצע פי ארבע יותר בגדים ממה שהיה לנו בשנות ה-80. ישראל נמצאת באחד המקומות הגבוהים ביותר בייצור פסולת לנפש, כאשר 5% מנפח הפסולת שלנו הוא טקסטיל וזה מבלי להתייחס להררי הבגדים שאנחנו שומרות ולא לובשות ולכן לא נספרים כפסולת. למעשה, ב80% מהזמן אנחנו לובשות 20% מהבגדים שלנו וחמישית מהמלתחה שלנו לא תזכה לראות אור יום לעולם. 

תעשיית האופנה מכוונות בעיקר לנשים - קהל היעד הוא הארנקים שלנו והאסטרטגיה היא לגרום לנו להרגיש רע עם עצמנו ואז לחשוב שאם רק נקנה עוד בגד אחד (או חמישה), הארון שלנו יהיה שלם יותר ובהתאמה גם אנחנו.

אבל הסיפור הזה הוא סיפור אופטימי שמלמד אותנו שלפעמים אפשר לשנות את העולם גם מבלי לקום מהספה, לפעמים כל מה שצריך זה האשטג פשוט. נשות תנועת Fashion Revolution העומדות מאחורי ההאשטג whomademyclothes# החלו כתנועה שולית שכמעט ולא זכתה ליחס.

אך בזכות כל אותן נשים ששיתפו פעולה תרתי משמע, והצטלמו עם חולצות הפוכות בתוספת הקריאה לאחראיות צרכנית, רשתות האופנה הגיבו בצילומים של העובדים בתוספת ההאשטג imadeyourclothes# והתחייבות לתנאי העסקה הוגנים ובטוחים יותר, 220 מפעלים מסוכנים בבנגלדש נסגרו, עשרות בכירים בתעשיית האופנה הועמדו לדין ועולם האופנה כולו התכנס לחשבון נפש.

חשוב שנזכור, לנו כצרכניות יש השפעה אדירה ולפעמים כל מה שצריך זה לעצור רגע ולשאול שאלות שלא שאלנו קודם, כמו האם אני באמת צריכה את השמלה הזאת? הם מה שאני רוצה זה עוד זוג נעליים או אולי בכלל חופש ואם כבר בחרתי לקנות עוד חולצה זולה במבצע מה המחיר האמיתי שלה ומי תשלם אותו.

הכותבת חובבת אופנה מושבעת ומרצה אודות צדק אקלימי.