כמו במהלך מסע כומתה בסיירת מטכ"ל שחייבים להשלים ויהי מה, לא משנה אם בדרך נשברה הרגל או נשבר הלב, שעט חבר הכנסת של קדימה יוחנן פלסנר לעבר רביעי בבוקר. כל הלילה היה ער. ב-24 השעות האחרונות לפני פרסום דוח ועדת קש"ב, וכשהוא כבר יודע שהוuעדה בראשותה עמד פורקה ופוזרה בהודעה חד צדדית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נכנס פלסנר לתזזית האחרונה. לבסוף הגיעה השעה, והוא התיישב בחדר הוועדה בכנסת, כמעט לבדו, והחל להקריא את הדוח.
למי שהאזין לאירוע ברדיו היה נשמע שפלסנר, רהוט מתמיד, בטוח בעצמו בקולו המחוספס, מוביל מהלך היסטורי חסר תקדים – גיוס של 80 אחוז מהחרדים ורישום פלילי למשתמטים. שיאו של תהליך שהתחיל בתור חבר כנסת צעיר מן הספסלים האחוריים של קדימה. הכוח הפוליטי שאגר לכאורה במהלך החודשים האחרונים נראה חסר פרופורציות. מנגד, למי שנכח בחדר עצמו היה ברור שפלסנר לבדו, חסר מיומנות פוליטית. אדם אדיב אך עקשן, שנכנס עם הראש בקיר.
"כשהוא נאם, אני בכלל צפיתי בנאום של ציפי לבני בוועידת החינוך", אמר השבוע אחד מאנשי קדימה. “זה היה יותר מרשים מהדברים של פלסנר. זו ועדה שכולם מסמסו אותה. בסיעה כבר הבינו שזה לא יצא לפועל".
פלסנר, ומופז מאחוריו, הקשיחו עמדות ביממה האחרונה בגלל ההודעה של נתניהו על פיזור הוועדה?
"לא. לא. הכל כבר היה מוכן, ופלסנר אינו אחד שמשנה עמדות ככה ברגע האחרון. זה נכון שהפכו אותו השבוע לכוכב והוא גם חטף קצת אש, בעיקר בגלל שהוא איש תמים. אבל הדבר הכי גרוע שאמרו עליו השבוע זה שהוא נאיבי".
איש פוליטי אחר, גם הוא חבר קדימה, הוסיף: "יוחנן עשה משהו מאוד לא שכיח עבור פוליטיקאים. הוא כתב דוח מאוד רציני, עם יעדים כמותיים ולוחות זמנים ברורים. הפוליטיקאים מסביב, כולל ראש הממשלה, היו בטוחים שקדימה תמסמס את זה. קיוו שאולי מינו טירון. אבל מופז המשיך לתת לו גיבוי כל הדרך והוא יקבל מיוחנן את הלויאליות עד הסוף".
"הניסיונות לבלום אותו ואת מסקנות הuועדה רק נותנות לו עוד כוח ועוד מוטיבציה להמשיך", מאשרת אשתו, שמרית. "הוא כל הזמן יתאמץ להגיע למקום הזה, ליעד שבו מסקנות הוועדה שלו יחוללו שינוי. זה יוחנן. עד שהוא לא מסיים, עד שהוא לא מגיע ליעד, הוא לא נרגע. זה מאפיין את הערכים שלו וזה הסגנון שלו בכל דבר שהוא עושה".
למד איך לעבוד מלמטה
למתבונן מהצד, דרכו הפוליטית של פלסנר נראית סוגה בשושנים. ילד טוב ירושלים שגדל במושבה הגרמנית, בן לאב ממוצא דני, הארכיטקט המפורסם עטור הפרסים אולריק פלסנר ולפרופ' תמר ליבס, חוקרת תקשורת ידועה. הוא למד בבתי הספר הנכונים - התיכון הניסויי בירושלים, תuכנית אמירים למצטיינים באוניברסיטה העברית ותואר שני בהרווארד. הוא בוגר של שירות צבאי קשה ומאתגר בסיירת מטכ"ל, שם שירת גם כקצין. בין 1998 ל-2000 חי בלונדון ועבד שם בחברת ייעוץ. בין השנים 2000 ל-2002 ניהל חברה בסן פרנסיסקו וב-2002 עבר לבוסטון כדי לעשות תואר שני. ב-2004 חזר סופית לישראל.
אל מסדרונות הכנסת נכנס כחבר מן המניין ב-2007 אחרי שחבר הכנסת שלמה ברנזיץ התפטר. בבחירות לכנסת ה-18 שנערכו בראשית 2009 הוא כבר הוצב במקום ה-18 הריאלי ונכנס. שלוש שנים קודם לכן, בבחירות 2006, ואחרי שדורג במקום ה-32 ברשימת קדימה ולא נכנס לכנסת, מונה פלסנר למנכ"ל קדימה -תפקיד שחלק ממקורביו מגדירים עד היום כתפקיד הפוליטי המכונן שלו.
"הוא היה אז בן 37, והעובדה שלא נבחר לחבר כנסת והלך להיות מנכ"ל קדימה, עשתה לו טוב. הוא למד את המנגנון הפוליטי, הבין מה זה עסקנים, מה זה פריימריז", אמר השבוע מקורב לפלסנר. “זה לא כמו יאיר לפיד או להבדיל כל מיני אנשי צבא, שבאים כמטאורים, נכנסים פנימה ולא מבינים את המציאות הפוליטית. עבודתו בתור מנכ"ל קדימה חשפה אותו למציאות, לימדה אותו איך לעבוד מלמטה".
במהלך שנותיו בסן פרנסיסקו הכיר את מתת, עורכת דין, בהתחלה באמצעות הטלפון ואחר כך פנים אל פנים. השניים החליטו להמר על הקשר החזק שנוצר ביניהם, ומתת הצטרפה אליו בארצות הברית. ב-2003 נולדה בבוסטון בתם הגדולה, מיכאלה. ב-2005, לאחר שחזרו לישראל, נולדה בתם השנייה אילה. עם הצטרפותו של פלסנר לפוליטיקה, וכשמתת חזרה לטפח את קריירת עריכת הדין שלה, עלו נישואיהם על שרטון והשניים התגרשו. פלסנר מצא דירה בהוד השרון, במרחק של שני רחובות מבנותיו. מאז, באופן קבוע, הבנות נמצאות אצלו פעמיים בשבוע משעות אחר הצהריים ועד הבוקר שלמחרת ובכל סופשבוע שני. אם יש דבר אחד שפלסנר אינו מפספס בלוח הזמנים העמוס שלו, כולל בחודש האחרון, הם אחרי הצהריים עם הבנות הגדולות. בשנת 2010 התחתן בשנית עם שמרית אלוש. לזוג נולדה בת לפני מספר חודשים.
בשיחות השבוע עם מספר גורמים פוליטיים, מימין ומשמאל, קשה היה למצוא אדם אחד שמוצא דופי בפלסנר. הוא חד, קשוב, ענייני וממוקד, חזרו ואמרו לי אנשים רבים. אדם אחד המכיר אותו מקרוב, הן ממנגנון קדימה והן מן העבודה בכנסת מבקש בכל זאת לצנן את ההתלהבות: "הוא איש קר. ציפי לבני היא מרוקאית חמה על ידו. זו פעם ראשונה שהוא מקבל ועדה כל כך גדולה והוא אדם חסר ניסיון. יכול להיות שבאופן אישי הוא תותח ואדם איכותי, אבל אסור היה לשים לו בידיים ועדה כזו, שאמורה לשנות את המציאות שמלווה אותנו 60 שנה. צריך היה לשים שם מישהו שיודע איך להתנהל, מישהו כמו צחי הנגבי, עם משקל ציבורי. פלסנר נפל חזק על הקטע של המשא ומתן. הוא חי בסרט, כי הוא חשב שמה שהוא יכתוב זה מה שיקבע".
ואיך הוא היה השבוע בסיעה, ביום בו פורקה הוועדה?
"נכנס לישיבת הסיעה כאילו הוא מינימום ראש הממשלה. בסופו של יום, הוא הותיר את קדימה בבעיה. ברגע שקדימה תסטה מהדוח הזה, יאכלו את המפלגה חיים. כל הסיעה הבינה שהדוח הפך למצע ולאג'נדה של קדימה, מפורטת סעיף סעיף. למעשה כל הוועדה הזו נפלה כי ביבי הבין שהעסק תחת פלסנר יצא משליטה. זה הכניס את מופז לבעיה, כי הוא נותן לו גיבוי עד הסוף. ואגב, גם פלסנר, יש להניח, יישאר מאוד לויאלי למופז".
אז מה פלסנר השיג כאן?
"הוא את שלו עשה. הסיפור הזה הקפיץ אותו למעלה למעלה, על חשבון המפלגה. קדימה שוב נחבטת מימין ומשמאל, אבל עכשיו כולם יודעים מי זה פלסנר".
עוד יהיה ראש ממשלה
נעם ברדין, מנכ"ל יצרנית תוכנת הניווט waze, הוא אחד מחבריו הקרובים של פלסנר מילדותו בירושלים, מאז כיתה ד', בבית הספר הניסויי. אבל את ברדין לא מעניינים זיכרונות הילדות, הוא יודע בדיוק איפה חברו יהיה בעוד מספר שנים.
"יוחנן הולך להיות ראש הממשלה" הוא מצהיר. "זאת עובדה. זה היה ברור לי מאז כיתה ד' כי הוא תמיד התעניין בפוליטיקה, בהיסטוריה, בכלכלה, במדעים. ידע מגיל צעיר שיהיה קצין בסיירת מטכ"ל".
איך אדם בכיתה ד' יכול לדעת מה יצמח מן החבר שלו ולחלופין, לאן הוא עצמו חותר?
"זה היה איתו כל הזמן. קרא כל ספר, וכל פיסת מידע על פוליטיקאים ומדינאים. צ'רצ'יל ובן גוריון היו דמויות אגדתיות עבורו. הוא מנהיג מגיל צעיר. יש פשוט ילדים כאלה, ילדים פוליטיים".
אבל השבוע, עם כל האירועים הפוליטיים, אפשר לחשוב שאולי ימאס לו?
“לא חושב. יש לו כוח התמדה. אנחנו למדנו ביחד בהרווארד, בתואר של מנהל ציבורי ושנינו דיברנו אז על לפעול בספירה הציבורית. כשחזרנו לארץ, אני נשברתי תוך כמה חודשים. יוחנן נכנס לעובי הקורה".
הייתם בקשר גם בתקופת הצבא?
"כן. שנינו היינו ביחידות מובחרות. אני זוכר שבערך באותה התקופה, היה להם מסע רגלי של 120 קילומטר והוא יצא למסע הזה עם רגל שבורה. הוא לא ויתר והלך את כל המסע ובסיום המסע, נלקח לבית חולים ושמו לו גבס לחודש וחצי. הוא לא מכיר את המושג של להפסיד או להפסיק באמצע".
מההיכרות האישית שלך איתו, מה הוא יעשה אם קדימה תתפרק?
"יש לו לויאליות מאוד עמוקה. גם במצבים קשים. המעבר שלו מלבני למופז היה לו קשה מאוד. אני מאמין שימשיך להיות לויאלי למופז כי הוא עבר אליו כשהאמין שזה הדבר הנכון. כל ההחלטות שלו יתקבלו לפי הנושא הזה של גיוס תלמידי ישיבה".
נפתלי בנט, לשעבר ראש לשכתו של בנימין נתניהו וכיום מועמד לראשות הבית היהודי, מכיר היטב את פלסנר עוד מן הצבא. השניים שמרו על קשר, למרות המחלוקות הפוליטיות ביניהם.
הוא טיפוס של ראש בקיר?
"הוא לא אדם נאיבי, אלא איש מאוד מפוכח. אני לא מסכים עם כל המסקנות של הוועדה שלו, אבל אין לי ספק שהוא מתנהל מתוך תחושת שליחות. הוא מסוגל לקבל משימה ענקית ותוך זמן קצר להסתדר ולבצע. זה מה שהיה ביחידה שלנו בצבא, תיקים גדולים ומסובכים הוא הרים מהר. הוא מתפקד טוב תחת לחץ".
השחקן ליאור רז ("מתי נתנשק", "ילדי ראש הממשלה"), הוא חבר ילדות נוסף השומר על קשר הדוק עם פלסנר עד היום. “כל חוויות החיים שלי שזורות עם יוחא", הוא נזכר. "עברתי איתו הכל. האהבות הראשונות, הצבא. ההורים שלו והבית שלו זה אחד הדברים שעיצבו אותי. תמיד שיחות על פוליטיקה, על החיים במדינה. בתור נערים היינו מאוד פעילים פוליטית. הלכנו להפגנות ועצרות".
אתם רואים את עצמכם כירושלמים עד היום?
“כן, תמיד ירושלמים, למרות שכולנו כבר לא גרים שם שנים. מי שגודל בירושלים גודל באופן פוליטי. היתה לנו חברה בתיכון, חילונית, שגרה בתוך הרובע היהודי ואפילו רק הדרך אליה הביתה, דרך מאה שערים, והרובע, כל זה היה כל כך פוליטי. ראינו מסביב את כל החרדים והכרנו אז כבר את כל הבעיות".
בעצם, מה הדעות הפוליטיות שלו?
“יוחא הוא פרגמט. הוא מוציא את האמוציות מתהליך החשיבה ומנתח את הדברים לפי מה שנכון. משם הוא גוזר את ההחלטות שלו".
"שום דבר לא מתיש אותו"
בימים שבהם הוא אינו מנסה לשנות את הסטטוס קוו עם החרדים, פלסנר משקיע זמן רב באימוני שחייה. הוא שוחה בין שלוש לארבע פעמים בשבוע בסגנון פרפר או שליחים. כל אימון נמשך כשעתיים ושעות השחייה של חבר הכנסת העסוק הן בין תשע לאחת עשרה בלילה. “בחודש האחרון, אפילו את אימוני השחייה הוא נאלץ להפסיד", אמר לנו אחד ממקורביו. "והדבר הכי כואב לו ברמה האישית, זה שהוא לא יצא לתחרות השחייה אליה היה רשום בסוף החודש הזה, כי לא הספיק להתאמן".
בחודש האחרון של עבודתה של הוועדה, כל לוח הזמנים של פלסנר השתבש. בתו הקטנה, בת שלושה חודשים בקושי, הייתה בבית. בלעדיו. בכל הזמן הזה הפגישות עם ראש הממשלה, עם מופז ועם ראשי המפלגות הדתיות לא פוסקות. ישיבות הוועדה ממשיכות וממשיכות, לעיתים עשר שעות ביום.
"הוא בקושי היה בבית וישן בין שעתיים לשלוש בלילה", מספרת אשתו." אבל זה הכל למטרה לטובה. זה גם מה שנותן לי ולו את הכוח".
לא היה לכם רגעים שנמאס, שרציתם להרים ידיים?
"אני בעייפות כבדה, כי גם יש לי תינוקת קטנה, אבל אני מאמינה בצדקת הדרך הזו, ומאמינה שיוחנן לוחם למען ערכים חשובים ואני אתן לו גיבוי ותמיכה. מבחינת יוחנן, אין שום דבר שמתיש אותו. זה רק מאתגר אותו ונותן לו מוטיבציה להמשיך ולא להרים ידיים".
הוא הולך להשתתף בהפגנה ביום שבת הקרוב?
"אני לא יודעת. כשלעצמי, אני רוצה ללכת להפגנה הזו, אני מוכנה להיות שם. אני מניחה שזה מאוד חשוב לו ויתכן שהלחץ הציבורי פה גם יוביל לשינוי".
“צריך להבין", אומר איש פוליטי שליווה את עבודת הוועדה בכנסת מקרוב. "פלסנר הגיע לוועדה הזו מוכן, מכיר את החומר, נעול על מה שהוא רוצה להשיג. אפשר היה לכתוב את הדוח מראש לפי המתווה שלו - הענשת סרבנים. בשורה התחתונה הוא פשוט אדם תמים, פוליטיקאי שעוד לא התלכלך. אחד כזה שכל אחד היה רוצה שהבת שלו תביא הביתה בתור חתן. כל הוועדה הזו התנהלה כמו סמינר. משהו שיכול להיות נחמד, אבל מוכן לגמרי מראש".
אחד מן האנשים שליווה את פלסנר בחודשים האחרונים אומר שעל אף כל הכשלים הפוליטיים, הוא לא נשבר. דווקא ביום שני האחרון, אחרי הודעת ראש הממשלה והסמס שפלסנר קיבל לתוך ישיבת הסיעה, הוא היה מאוד קר רוח. "הוא לא לוקח דברים באופן אישי."
אבל הוא בן אדם, הוא לא מתעצבן לפעמים?
"היו כמה רגעים שהוא התעצבן. לדוגמה, כשהוא הבין שראש הממשלה נתן הוראה למשרדי הממשלה לא לשתף פעולה עם הוועדה. זה הרגיז. הוא ידע שיש הוראה כזו כי משרד האוצר לדוגמה, אמרו לו מפורשות 'קיבלנו הוראה לא לשתף איתך פעולה'. אלה הם הרגעים שהוא צריך היה לשלוט בעצמו ולא להתעצבן".
ומה באמת גרם לו להמשיך?
"הוא קצין והוא קורץ מחומר אחר".
חומר אחר, מן הסוג הנאיבי?
"אם זה אדם שאומר משהו ומתכוון אליו, אז כן. אני קורא לזה אדם ישר. אבל אני לא דואג לו, הוא לא ימצא עצמו מחוץ למערכה, כי הפרופיל הציבורי שלו חזק מאוד והוא שידר הרבה יושרה בכל התהליך".
משיחות עם גורמיים פוליטיים במפלגות דתיות עולה תמונה דומה. “הוא איש מאוד טוב וענייני, והשאלה היא לא פלסנר, כי איתו אנחנו מסתדרים, אלא ההחלטות עצמן. אני יודע שהוא איש ערכי, ציוני ואין לי שמץ של ביקורת אישית אליו. הוא נפגש עם כל ראשי המפלגות הדתיות פעמים רבות במהלך התהליך, אבל לא הגיע לפגישות עם הרבנים המובילים".
מאמין בפינוי התנחלויות
בסופו של דבר, אחרי כל המהומה, הדוח המסעיר של פלסנר יישאר לא יותר מזה – דוח. עם זאת, מקורביו לא דואגים לתדמיתו כתוצאה מההשלכות הפוליטיות של אירועי השבוע האחרון. הם גם לא מודאגים מדי מההיצמדות למופז, שכישלון הוועדה עלול להיות כישלונו הפוליטי. "פלסנר לא חושב על זה", אומר אחד המקורבים. "יש לו שיתוף פעולה טוב עם מופז".
"הוא יותר מפא"יניק מליכודניק, אבל העמדות הסוציאל-דמוקרטיות של יחימוביץ' לא מתאימות לו. בעניין המדיני, הוא אמר פעמים רבות, שהעדרו של משא ומתן מול הפלסטינים הורס את ישראל. הוא מאמין בתוכנית המדינית של הכרה במדינה פלסטינית, בפינוי התנחלויות. שמאל מרכז, אפשר להגדיר אותו. הלב שלו נמצא בפתרון עם הפלסטינים והוא היה מתנגד עיקש לכל החקיקה האנטי דמוקרטית במושב האחרון בכנסת".
הוא מקבל כיום פניות ממפלגות אחרות?
"לא. עדיין לא".
הוא בקשר עם ציפי לבני?
"לא".
עם יאיר לפיד?
"לא, אבל במקרה הזה אפשר להסכים, שיש משהו בין השניים האלה שמתאים. הרצון להביא משהו נקי לפוליטיקה".