קרב הערים הגדול - איפה באמת הכי כדאי לגור?

כל ישראל חברים, אבל אנחנו טובים מאוד בלשנוא. כלומר, זו לא בדיוק שנאה, יותר גאוות יחידה, אבל העובדה היא שמגיל צעיר ברור לנו שזה בסדר גמור לפרגן לשכנים, כל עוד הם לא עוקפים אותך בסיבוב. על הרקע הזה נוצרו במהלך 65 שנות המדינה לא מעט מאבקים רגשיים חריפים בין יישובים סמוכים וערים שכנות, שרצו להבהיר שגם אם הדשא של השכן נראה יותר ירוק, אצלם מקבלים הטבות בארנונה. לרגל יום העצמאות, ובאווירת החג העולצת שמסביב, החלטנו לגרד את הפצעים האלה ולהעמיד את היריבויות העירוניות הוותיקות במבחן.

תוצאות הקרבות מייצגות שקלול של הנתונים הספציפיים שנבדקו, נכון להיום. אין בהן כמובן כדי לגרום לתושבי העיר "המפסידה" לזנוח באחת את הרחובות – אבל אם הן יעודדו תחרות בריאה שתיטיב עם התושב, ראו זאת כמתנה הקטנה שלנו אליכם ליום העצמאות הזה.

רגע לפני שאתם צוללים לקרב – בואו לגלות עד כמה אתם מרוצים בכלל מהעיר שלכם. סקר שנערך על ידי מכון הסקרים פאנלס עבור מרכז השלטון המקומי ו-mako, מגלה שמחצית מכם די מרוצים, וגם חושף באיזו עיר הישראלים הכי היום רוצים לגור (לתוצאות הסקר המלאות). 

מוכנים? הנה זה בא.  

היריבות הנצחית בין תל אביב וירושלים היא כל כך עתיקה, עד שלפעמים נדמה שבכלל אין טעם להשוות. זו בירתו הרשמית של עם ישראל וזו בירת האופנה, התקשורת והעסקים. זו עיר הקודש והקונפליקטים וזו עיר השעשועים והבועה. אלא שבדיוק כשהיה נדמה שהפערים כל כך גדולים, החלה ירושלים לפזול אל עבר תל אביב והיא מנסה להציע בשנים האחרונות אלטרנטיבה תרבותית משמעותית, במרדף אחר הצעירים הנוטשים אותה בהמוניהם. אז נכון, הן עדיין שונות בתכלית, ועל טעם ריח לא מתווכחים. אבל למה שלא ננסה?

מספרים:
תל אביב: 404,800 תושבים, 7,504 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 9,128 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 3,950,000 שקל.
ירושלים: 804,400 תושבים,  6,445 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 6,254 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 2,300,000 שקל.

מדד העיר הגדולה: כאמור, קשה להשוות בין האופי התזזיתי של תל אביב להלך הרוח הירושלמי, עם מ-אתיים טונות של אופי ונינוחות. ובכל זאת, שתי הערים הללו משחקות משחק שאף עיר בארץ לא משתתפת בו: הן הפנים הבינלאומיות של ישראל, ונדרשות להשקיע בפרויקטים גדולים וחדשניים שיעניקו לתושבים איכות חיים על פי כל המדדים המקובלים בעולם.

על הנייר, ירושלים לא יוצאת פראיירית: לא רק שהיא מקדמת בימים אלה פרויקט ענק להשכרת אופניים ממונעים (כמו תל אופן, רק יכול לשרוד את העליות), היא גם מתגאה ברכבת קלה ובשורת אירועים שאמורים לספק את המגוון הרב של התושבים: החל מצעדת ירושלים והמכבייה ועד "שאון חורף", שכולל מיצגי וידיאו, כיתות אמן בפאבים וג'ם סשן בחנות מוזיקה. הבירה גם נותנת פייט לא רע בכלל בתחום הפסטיבלים ואירועי התרבות, אבל עדיין לא מדביקה את הפער מול תל אביב.  

בירת הבילויים והחופש מראה איך עושים את זה באמת מקורי. בתל אביב מרחיבים כעת את התל אופן ובוחנים גם מערך עירוני לשיתוף כלי רכב, שעשוי לשים סוף לחיפושי החנייה. העיר מרושתת בשבילי אופניים, לטובת מעדיפי הירוק והיא גם חזק בעתידנות - בימים אלה היא מוציאה לדרך את "דיגיתל", פרויקט שבמסגרתו כל השירותים העירוניים עוברים לפורמט דיגיטלי ומותאם אישית, והיא גם תשיק כרטיס תושב חדש שיספק הטבות, כולל אפליקציה סלולארית. העיר תספק גם WiFi חופשי יחד עם מערכת מידע גיאוגרפי פתוחה לציבור. וזה, תודו, כבר ממש שווה.

מדד הדיור: כשמדברים על מרכז הערים, מדובר בשני המקרים בסיוט די מתמשך. אבל למה להלאות בהסברים, פשוט תכינו את הממחטות ותנו למספרים לדבר: דירת 4 החדרים הכי זולה בתל אביב נמצאת בשכונת התקווה בדרום העיר במחיר של 955,000 שקל. 4 חדרים במרכז העיר יעלו 3,950,000 שקל, ודירה חדשה במגדלי נאמן עולה 4,000,000 שקל (אבל אם כבר קניתם, תוכלו לומר שלום לשכן החדש שלכם: הנשיא פרס).

הגברת שרה מידה מחברת לוי יצחק מעבירה אותנו לירושלים, שם דירת יוקרה ברחביה (ממש ליד בית רוה"מ) נמכרה לאחרונה ב-4,450,000 שקל. אם תרצו דירה חדשה בשכונה היוקרתית, כבר תצטרכו לשלם הרבה יותר: 7,000,000 שקל. ומה קורה במרכז? תשמחו לדעת שהמחירים נמוכים יותר: דירת 4 חדשים יד שנייה בבית הכרם, המערבית מעט מהמרכז, נמכרה ב-2,300,000 שקל ודירה חדשה בשכונה, ב-2,650,000 שקל. איפה דפני ליף כשצריך אותה?

מדד הפשיעה: ערים גדולות, כמו ערים גדולות, סובלות מפשיעה מכל הסוגים – וירושלים ותל אביב לא שונות מכך. אפשר למצוא בהן ארגוני פשע, פריצות, שוד, אלימות, אונס, סחיטה באיומים, רציחות ויתר דברים שיגרמו לכם לרצות לחזור לקיבוץ ממנו באתם.

בירושלים, מספר לנו כתב הפלילים של חדשות ערוץ 2 גלעד שלמור, הפשיעה מושפעת מאוד מהסביבה: "זו עיר שיש בה עבירות מגוונות, אבל אפשר לראות עבירות ייחודיות שקשורות לקרבה לשטחים, למשל הברחות של פלסטינים, של אמל"ח ואפילו של בשר". ומה עם תל אביב? פה, מסתבר, הפשע מושפע מכך שהמסתננים מאפריקה פשוט לא יכולים לעבוד: "שר הפנים היוצא, אלי ישי, אסר עליהם ולעבוד והמשמעות היא הרבה פשיעת רכוש, גניבות, פריצות ושוד – בעיקר בדרום תל אביב ובטיילת", מסביר שלמור. מה גונבים הכי הרבה? סמארטפונים, כמובן. חבקו את האייפון שלכם חזק, כי מסתבר שבשנה האחרונה נגנבו בתל אביב לא פחות מ-15,000 כאלה.

מדד הבילויים: בשנתיים האחרונות אי אפשר להתעלם מהטרנד של עלייה לירושלים במיוחד כדי לאכול ולבלות. מסעדת "מחניודה" בקרבת השוק הפכה כבר מזמן למוסד (ואפילו זכתה למערכון ב"ארץ נהדרת”), ולצידה מקומות כמו "המוציא", של אבי לוי מ"מאסטר שף", "ארקדיה" האיכותית של עזרא קדם וגם מסעדות פועלים אותנטיות שמספקות אוכל טוב בלי פוזה – מ"רחמו" דרך "אמא" ועד "עזוריה". ויש אפילו יוצאי דופן שפתוחים בשישי כמו "מונא" ו"צ'אקרה".

ובכל זאת, תל אביב עוקפת כאן בסיבוב ומציבה רף בלתי אפשרי של 3,200 מקומות בילוי ומסעדות – אחד על כל 127 תושבים. בין המסעדות המובילות אפשר למצוא את "טוטו", "רפאל", “הרברט סמואל", “כתית", “מול ים" וה"בראסרי", והזרוע עוד נטויה, מוגשת מדיום רייר על מצע פולנטה.

חוץ מאוכל מציעה ת"א 7 בתי קולנוע וסינמטק (לעומת 5 בירושלים וסימנטק), 8 תיאטראות (לעומת 6 בבירה), 1 בית אופרה ו-1 היכל תרבות (ששופץ וייפתח במאי). אם תרצו עוד תרבות גבוהה, תמצאו אותה ב-24 מוזיאונים הפזורים ברחבי העיר. בירושלים לעומת זאת יש 31 מוזיאונים. החדשות הטובות הן שבירת ישראל בתנופת בנייה אמיתית, עם מתחם סינמה סיטי ויס פלנט. תשלבו את זה עם מגדל דוד והכותל, ויש לכם כבר חבילה מרשימה יותר.

מה לגבי יתר הבילויים? תל אביב עוקפת את ירושלים במספר הקניונים (12 מול 8), מובילה עליה בגדול במספר המועדונים והברים (למרות שירושלים מפתיעה עם האומן 17, קזינו פריז, עלמה על הגג וכו') ומן הסתם מנצחת עם 13.5 ק"מ של חופים, המארחים כ-25,000 אנשים מדי יום ומשאירים את הירושלמים לחלום על גלים. כנראה שכדי לפצות על העניין הזה מקימה בימים אלה עיריית ירושלים אקווריום ענק של 6,000 מ"ר שעתיד להיפתח ב-2015 ולהציג את העולם התת מימי של הים התיכון וים סוף, פלוס כרישים פלוס סוסוני ים. פייר, מסקרן.

אליכם, קודקודים:

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב: "תל אביב היא העיר הטובה במדינה בגלל שיש בה הכל".

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים: "ירושלים בשבילי היא עולם ומלואו, כל חיי אני גר בעיר, למדתי בבתי הספר ובאוניברסיטה העברית, חוויתי אהבה והקמתי את משפחתי בה. בשנים האחרונות העיר שינתה את פניה והפכה אטרקטיבית לצעירים. היא מוכיחה עצמה כבירת תרבות, חינוך, תיירות וספורט, ומשלבת ישן לצד חדש – מאתריה ההיסטוריים, דרך ריחות השוק, הסמטאות והשכונות הציוריות ועד מרכזי הבילוי החדשים והתוססים".‬

אז מי לוקחת?

כנראה במקרה הזה הוויכוח הוא גם לגמרי ברור: הנתונים מוכיחים שתל אביב היא עדיין מקום שעדיף לגור בו על פני ירושלים (את הסקר שלנו כבר ראיתם?). עיר הבירה של ישראל אמנם מפתיעה בפייט לא רע מבחינת תרבות וקריצה לצעירים, אך היא מתמודדת עדיין עם כפייה דתית משמעותית והיעדר אופציות בילוי ראויות בסופי השבוע. תל אביב היקרה אולי נותרה בלתי מושגת עבור רבים, אך כיום אין מתחרה לה ברמת החדשנות, המקוריות ופריצת הדרך, ועל פי הפרמטרים שנבדקו - היא כרגע המנצחת. חכו חכו, עוד כמה שנים הקרב יהיה צמוד הרבה יותר.  

הפילאטיס, הגוונים בשיער, ההכנסה הגבוהה והקרבה היחסית לתל אביב הפכו את רמת השרון והרצליה למתחרות צמודות על ליבם של אלו שיכולים להרשות לעצמם לגור במרכז, אבל לא רוצים להתלכלך בפיח של העיר הגדולה. אז מי מהן מקיימת יותר הבטחות, ואיזו יותר טובה לחלומות הכי בורגניים שלכם?

מספרים:
הרצליה: 88,700 תושבים, 3,878 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 10,182 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר:  2,180,000 שקל.
רמת השרון: 42,300 תושבים, 2,538 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 12,573 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 2,140,000 שקל.

מדד השופינג והבילויים: הצד המפורסם באמת של רחוב סוקולוב נמצא ברמת השרון – והוא משמש כציר קניות ראשי הכולל בוטיקים של מעצבים צעירים, המתמקמים גם ברחוב אוסישקין בעיר. אזור בילוי נוסף ומרכזי לרמת השרון הוא הסינמה סיטי, הראשון והמקורי, שחי בשלום עם "קולנוע כוכב" האלטרנטיבי.

אבל עם כל הכבוד לחנויות מעצבים, שופינג של ממש יש רק בהרצליה. חוץ משבעה חופים, טיילת משודרגת, המרינה הגדולה במזרח התיכון ואטרקציות תיירותיות כמו אפולוניה, ומסגד סידני עלי, הרצליה גם מציעה די הרבה קניונים ורשתות מזון: שבעת הכוכבים, ארנה, עזריאלי outlet, one אקרשטיין וקניון מרכז פורום. מחוץ לאורות הניאון תמצאו גם שוק איכרים עירוני ושלל חנויות בכיכר דה-שליט וברחוב סוקולוב.

גם בגזרת המסעדות והבילויים יש פה מנצחת מובהקת. הרצליה פיתוח מאכלסת ערימה מהבילה של מסעדות לכל דורש – בשרים, סושי, איטלקיות ואפילו טנדורי, כולל שלל רשתות כמו לחם ארז ומוזס. רמת השרון מנסה לתת פייט עם האוכל הביתי המפורסם של "עדנה", ועם המכה של חובבי המאפים והמתוקים ואתר הבית של כל מי שהוא משהו: בית הקפה רביבה וסיליה. גם דניאל זך מ"כרמלה בנחלה" פתח לאחרונה ברמה"ש מסעדת שף בשם "טרומפלדור 10". אבל זאת לא באמת תחרות. 

מדד הלייף סטייל: שם המשחק פה הוא קאנטרי קלאב. ברמת השרון יש אחד פרטי שכולל בריכות, חדר כושר והמון חוגים, אבל חוץ ממנו פועל גם מרכז "שרונית" של העירייה, עם חדר כושר משוכלל ובריכות שחייה. בהרצליה מחזירים מלחמה עם קאנטרי מקומי ובריכת שחייה עירונית אחת (נורדאו).

אם אתם מעדיפים להזיע בחוץ, רמת השרון מציעה לכם להגיע למגוון מסלולי ההליכה, למרכז הטניס וגם לקבוצות העיר המתחרות בליגות השונות בכדור יד, כדורגל וכדורסל. בהרצליה לעומת זאת השיקה השנה העירייה פרויקט מיוחד לפעילויות חוץ, שכולל שלל שיעורי ספורט, יוגה ואמנויות לחימה – הכל חינם אין כסף ותחת כיפת השמיים.

מי שיאנית חוגי הפילאטיס ועיצוב הגוף? ובכן, לפי נתוני אתר "חוגל", הרצליה מובילה עם 14 חוגים ורמת השרון נושפת בעורפה עם 12. אם אתם רוצים לנשום קצת אוויר צח במרחבים הירוקים אחרי האימון, לשתי הערים יש מה להציע: בשנים האחרונות נבנו כ-30 גנים וגינות ציבוריות ברמת השרון, וכעת בונים בה פארק מרכזי שישתרע על לא פחות מ-40 דונמים ויכלול מסלולי הליכה ורכיבה וגם אודיטורים להופעות.

בהרצליה כבר יש פארק ענק, וזו נקודת זכות משמעותית –120 דונם של ירוק, כולל במה ואמפיתיאטרון, אגם, שלולית חורף טבעית, מתקנים לילדים והדבר שהכי חשוב למשפחה ישראלית: מקום למנגל. תוכלו למצוא בו שבילים להולכי רגל, שביל אופניים באורך 1,200 מ' ושביל ריצה של קילומטר. בעצם אולי אפשר לוותר על הפילאטיס. 

מדד החינוך: ברמת השרון לומדים כ- 25 תלמידים בכיתה בממוצע, עם אחוז מרשים של זכאות לבגרות (84.9 אחוז) ואחוז מצטיינים מרשים עוד יותר (13.6 אחוז) – מה שהופך אותה רשמית לבירתם של החנונים וכנראה למקום שאתם הכי רוצים לגדל בו את הילדים שלכם. בשכנה ההרצליינית, שמספר תושביה כפול, יש בממוצע תלמיד אחד יותר בכל כיתה וזכאות לבגרות של 76.5 אחוז. אם תישארו בעיר אחרי הצבא, תוכלו גם ללמוד במרכז הבינתחומי היוקרתי.

מדד הדאגה לתושבים: לגמלאי רמת השרון יש כמעט ארבעים חוגים במועדונים ובנוסף מכללות להשכלה ופנאי, מרכזי יום לתשושי נפש והרצאות במסגרת "הקתדרה". הקשישים הרמת שרונים גם נהנים מהסעה מאורגנת לים ולהצגות וממפגשי שבת תרבות. בהרצליה הגדולה יש 13 מרכזים ומועדונים לקשישים – ואם יש לכם פנצ'ר בכיסא הגלגלים, העירייה מציעה סיוע ברכישת ציוד רפואי, עזרה ביתית, ארוחות מוכנות, טיפולי שיניים וסידור מוסדי, בכפוף לקריטריונים כלכליים.

אליכם, קודקודים: 

ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר: "רמת השרון היא היישוב שכל אחד היה מאחל לעצמו לגור בו: מקום קטן, אבל לא מדי קטן, ירוק ובעל שירותים מעולים החל ממערכת החינוך מצוינת, מערכת קהילתית נהדרת, ספורט מפותח, גנים מוריקים ומעבר לכל: אנשים נפלאים. אי ירוק בלב המרכז האורבני, בין הרצליה הגדולה לתל אביב הענקית, אבל שתיהן לא יכולות להעניק לתושבים שלהן את האינטימיות שבה כולם מכירים את כולם. אנחנו מתפתחים בלי לוותר על הצביון החצי כפרי שלנו ולא תתפלאו לשמוע שדורגנו לפני כשנתיים במקום הראשון באיכות חיים. אין פלא שגם אני חושב שזה המקום הטוב ביותר לחיות בו בישראל".

ראש עיריית הרצליה, יהונתן יסעור: "הרצליה מושכת אליה מדי שנה יותר ויותר מבקרים מהארץ והעולם, וסוד קסמה טמון בצירוף מרכיביה הייחודיים: תיירות ענפה, עסקים מגוונים, תרבות איכותית, רצועת חוף יפהפייה ואתרים היסטוריים חשובים. לצד מרכיבים אלו, תנופת הפיתוח כוללת גם השקעה רבה בסלילת רשת שבילי אופניים בכל רחבי העיר והפיכתה לנגישה". 

אז מי לוקחת?

למרות שהרצליה גדולה יותר, מציעה שופינג איכותי ומקומות בילוי לרוב – צריך לזכור שנתוני הזכאות לבגרות שלה נמוכים מאלו של שכנתה. בשורה התחתונה רמת השרון קטנה ואיכותית, מפגיזה בתחום החינוך ומגוון פעילויות מדהים למספר התושבים הקטן, מה שהופך אותה לעיר שיותר שווה לגור בה. נכון, אין בה אטרקציות מרשימות והשופינג מרוכז ברחוב וקצת, אבל שאלה יהיו הצרות שלכם. 

שתי ערי החוף הדרומיות הן שכנות קרובות ונהנות מאפיל של מאבק נצחי: למי יש היסטוריה יותר מכובדת, למי יש יותר עולים חדשים, למי יש מרינה יפה יותר ובשטחה של מי, לא נעים לומר, נפלו הכי הרבה קסאמים. אבל האם יש אחת מבית השתיים שמצליחה להיות יותר אטרקטיבית? כנראה שהגיע הזמן לגלות.

מספרים:
אשדוד: 212,300 תושבים, 4,158 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 6,664 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 1,250,000 שקל.
אשקלון: 117,400 תושבים, 2,311 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 6,176 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 650-800 אלף שקל.

מדד השופינג: המרחק מהמרכז לא פוגם באיכות השופינג של בני הדרום – באשדוד יש ארבעה קניונים שכוללים קולנוע, 2 מתחמי מסחר גדולים ומאות חנויות, כולל כל הרשתות המוכרות. בעיר יש גם ארבעה שווקים צבעוניים. גם הקניות באשקלון נשמעות מבטיחות יחסית לגודלה: היא מחזיקה בקניון, מדרחוב שעומד בפני שיפוץ, מתחם קניות עם 40 רשתות גדולות וקניון חוצות ובו בית הקולנוע של העיר.

בשתי הערים יש מרינות שיכולות לאכלס כ-600 יאכטות ולספק חשמל, מים ואפילו שירותי כביסה. אשדוד מפעילה גם נמל בינלאומי, והמבקרים באשקלון נוהרים לפארק המים "אשקלונה".

מדד הדיור: שתי הערים בונות פרויקטים חדשים, אבל אשקלון מנצחת בזכות מחירים נמוכים בהרבה. באשקלון עיקר הבנייה מתרכזת בשכונת ברנע – המורכבת הדירות ישנות ופרויקטים חדשים. עכשיו בונים שם יותר מ-1,000 יחידות המיועדות למשפרי דיור וזוגות צעירים. המחיר המוצע, כולל נוף לים, הוא 820-920 אלף שקל לדירת 4 חדרים.

הבנייה באשדוד היא בעיקר ברובע ט"ז, שם מקימים בניינים בני 12-17 קומות בסטנדרט גבוה עם נוף לים לזוגות צעירים, במחיר של 1.35 מיליון ועד 1.45 מיליון – תלוי במיקום המדויק ובקומה. במרינה ובשכונת הסיטי, בקו הראשון לים, נמכרות דירות ב-1.7 מיליון.

מדד הפשיעה: שתי הערים ייחודיות בכך שיש להן אוכלוסיות חלשות, והפשיעה בעיר מופנית כלפיהן, מסביר גלעד שלמור. "בניגוד לסטיגמה, באשדוד אין הרבה עבירות של סחיטה באיומים או פרוטקשן. בזכות הנמל אפשר יש פה עבירות של הברחות של סמים או סיגריות – פשע משתלם בלי הרבה מאמץ”. באשדוד טוענים שנתוני הפשיעה נמוכים מהממוצע הארצי, וכדי להתמודד עם עבירות האלימות, ששכיחותן דומה לממוצע הארצי, הצטרפה העיר לפרויקט "עיר ללא אלימות", שרישת את העיר ב-100 מצלמות שמשדרות אל המוקד העירוני והמשטרה.

באשקלון מתמקדת הפשיעה בעבירות של סמים וגניבה של חול מהדיונות שנמכר לקבלנים. וכמובן שאי אפשר לדבר על אשקלון בלי להזכיר את שלום דומרני, שצמח בה ושולט בעיר. גם אשקלון משתתפת בפרויקט "עיר ללא אלימות" ומפעילה סיירת הורים עירונית.

מדד הפנאי וההשקעה באוכלוסייה: שליש מהתושבים בשתי הערים הם עולים, וזקוקים לסיוע מיוחד. אשדוד היא כור היתוך של ממש: חיים בה יוצאי מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, רומניה, מזרח אירופה, הודו, כורדיסטאן צרפת ודרום אמריקה, אבל שמונה מתוך עשרה עולים הגיעו מברית המועצות לשעבר. באשקלון המצב דומה – כ-40 אלף עולים חיים בעיר, רובם מחבר העמים לשעבר והשאר מרחבי תבל. אשקלון מפעילה 28 תוכניות סיוע – שבין היתר עוסקות בשיפור הישגי התלמידים, אירועי תרבות ובהתאמת שירותי הרווחה לעולים.

גם באשדוד פועלת העירייה כדי לסייע לעולים – באולפני קליטה ושפה, תגבור לימודים ושילוב תלמידים בחוגים. העירייה מפעילה מרכזי יום ודיור מוגן לעולים קשישים. בספריות העירוניות יש ספרים ברוסית וצרפתית, ומשקיעים פה גם במסלולי תעסוקה לעולים. באשדוד יש 14 מתנ"סים ו-30 מועדוני נוער. באשקלון 9 מתנ"סים, 3 מועדוני נוער ומרכז עירוני שמציעים כל חוג שתוכלו להעלות בדעתכם.

באשדוד יש שישה מוזיאונים, באשקלון אחד. באשקלון נהנים מהקאנטרי בשכונת ברנע, זה של אשדוד נמצא כעת בבנייה. בינתיים נהנים התושבים משלוש בריכות שחיה ועשרות מועדוני ספורט.

אליכם, קודקודים:

בני וקנין, ראש העיר אשקלון: "אחת הערים העתיקות בעולם הופכת להיות חלק ממרכז הארץ בזכות פיתוח מחלפים ורכבת. החינוך הוא ערך עליון בעיר, והיא זכתה במקום הראשון בפרס שרת התרבות והספורט על השקעתה והישגיה בתחום התרבות. אני מזמין אתכם לבקר להצטרף למאות אלפי התושבים שנהנים יום יום מאיכות חיים וים של אפשרויות".

‫ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד: "העיר החמישית בגודלה בישראל נולדה כעיירה קטנה על חופיו הזהובים של הים התיכון, והפכה לדוגמה להגשמת החלום הציוני. עיר המשלבת הקמת מפעלים ותשתיות לצד מאבק עיקש של עולים להגשמה עצמית, חינוך והנחלת ערכים לדורות הבאים ‬ופוטנציאל בלתי מוגבל להפוך למטרופולין מודרני ופורץ דרך – עיר רב תרבותית בניחוח ישראלי".

אז מי לוקחת?

שתי הערים נהנות מחוף ים נהדר, אבל מתמודדות עם טיפול באוכלוסיות מוחלשות. באשקלון נהנים מקאנטרי ומאוצרות ארכיאולוגיים (לא לוותר על הגן הלאומי אשקלון) אבל באשדוד יש הרבה יותר קניות. לאשקלון יש בית חולים, ותושבי אשדוד יחכו עד 2017 כדי לזכות באחד משלהם. הבחירה לא קלה, אבל לאור מחירי הדיור הנמוכים, והעובדה שיש בה בית חולים – אשקלון לוקחת ביתרון קל מאוד.  

חולון ובת ים מנהלות יריבות ותיקה ויחסים מורכבים, במרחק של פקק אחד מתל אביב. בעוד בת ים נהנית מהחוף והנוף, חולון נהנית מתדמית גבוהה וממיתוג מוצלח שכולל מוזיאונים והשקעה בילדים. בשנים האחרונות השכנה ממערב התעוררה והחליטה להשקיע במיתוג נוצץ משל עצמה – ובכך פתחה סיבוב נוסף בדו קרב ארוך השנים הזה. ידה של מי על העליונה נכון לעכשיו?

מספרים:
חולון: 182,600 תושבים, 9,642 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 7,421 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 1,450,000 שקל.
בת ים: 158,000 תושבים, 15,516 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 5,888 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 1,300,000-1,380,000 שקל.

מדד הדיור: דירה בתל אביב היא חלום רחוק, אבל בת ים וחולון מציעות לא מעט פרויקטים שעשויים להוות אלטרנטיבה. שרה מידה, מנהלת הנדל"ן של חברת לוי יצחק, מסבירה לנו שבשכונה החדשה של חולון, למשל, גרות בעיקר משפחות צעירות שביקשו להשקיע חכם: בניינים בני 15-23 קומות שמאובזרים במרפסות מרווחות. מחיר דירת 4 חדרים של 112 מ"ר נע בין 1,850,000 ל-1,920,000 שקל. דירת 4 חדרים יד שנייה במרכז העיר עם מעלית וחנייה נמכרה לאחרונה ב-1,450,000 שקל – ולמרות שמדובר בבניינים ישנים בני 3 קומות, הביקוש רב.

בת ים השכנה מכוונת בקומפלקסים החדשים שלה בעיקר אל מעמד הביניים הגבוה: מדובר במגדלים בני 26-52 קומות בסטנדרט גבוה, שנבנים במתחם גן העיר ומספקים נוף מרשים לים. מחיר דירת 4 חדרים בפרויקטים החדשים הוא בסביבות 2,000,000 שקל. זה אמנם לא זול – אבל איפה תוכלו לראות את הים כל כך מקרוב במחיר הזה?

מדד הבילוי והתרבות: בזכות השקעה מסיבית בנושא, חולון ידועה כבר מספר שנים כעיר של מוזיאונים, והיא מכריזה שהפעילות התרבותית שלה מתרכזת באירועים לילדים ולמשפחות. בעיר פועלים בין היתר מוזיאון העיצוב, מוזיאון הילדים, מוזיאון לקריקטורה ולקומיקס, המוזיאון ההיסטורי "יד ההגנה" ומוזיאון אגד. אם פחות מתאים לכם להיות בתוך מבנה סגור, אתם מוזמנים לסייר בגן הקקטוסים, בפארק החולות, בעשרות גני סיפור הפזורים ברחבי העיר או בשכונה השומרונית.

בת ים, שראתה מה מיתוג מחדש יכול לעשות, החליטה לא להישאר מאחור ואימצה את תחום התיאטרון והאמנות: העיר ייסדה בית לאמנים שעובדים עם הקהילה והיא מציעה להם סטודיו בלב איזור העסקים. אפשר למצוא פה גם את מוזיאון בת ים לאומנות מתחדשת, מכון לאמנות וגלריה חדשה, היכל תרבות, "טרמינל עיצוב" חדשני וכמובן את פסטיבל בת ים המושך מאות אלפי מבקרים מדי שנה. בנוסף מתקיימת בעיר הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות נוף עירוני ובקרוב ייפתח כאן סינמטק. מה אפשר להגיד? אתם בדרך הנכונה.

מדד החינוך: חולון תופסת פער עם 69.1 אחוז של זכאים לבגרות לעומת 59.7 אחוז בבת ים. "עיר הילדים", שמכריזה כי חינוך עומד בראש סדר העדיפויות שלה, מציעה חוגי העשרה לתלמידים מצטיינים ומחוננים לצד פרויקטים חינוכיים שמאבחנים ומטפלים בילדים עם בעיות התנהגות. בת ים זכתה השנה בפרס החינוך הארצי על מודל לחינוך אישי שפותח בעיר והיא גם מובילה פיילוט להחלפת ספרי לימוד בטאבלטים, ומפעילה מרכז מצוינות ל-300 תלמידים הזוכים להרצאות של טובי המרצים והמדענים. בחולון פועל המכון הטכנולוגי ובבת ים מכללה שמציעה תארים של האוניברסיטה הפתוחה.

מדד הבילויים: הכינו את בגדי הים וארזו את האבטיח כי לשתי הערים יש אטרקציות מים: בבת ים טיילת וחוף ובחולון פארק המים "ימית ספארק מים" והיכל קרח שממוקם בתוך פארק פרס. לעיר אולי אין ים, אבל יש לה חול, שיהפוך בעתיד לפארק חולות ייחודי ובינתיים משמש לסיורי טבע.

אחרי שייבשתם את השיער, אפשר להתפנות לשופינג: קניון ו-13 מרכזי קניות פועלים בחולון, ובבת ים תוכלו לקנות בקניון בת ים, בקניון ברחוב ניסנבאום, במרכזי הקניות השכונתיים וברחובות הוותיקים רוטשילד, בלפור, אלי כהן ואנילביץ'.

אליכם, קודקודים:

מוטי ששון, ראש עיריית חולון: "חולון, אחת הערים הגדולות בישראל, מציעה לתושביה איכות חיים בכל המובנים והינה מטופחת ושוקקת חיים. בואו לגור כאן כי החינוך עומד בראש סדר העדיפויות שלנו, כי היא אחת הערים הירוקות והמטופחות בארץ, כי היא מבססת את מעמדה כמרכז תרבות, כי הביקוש לדירות גובר וכי היא שינתה את פניה בשנים האחרונות".

שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים: "ים תכלת חביב מנצנץ מכל פינה, כמעט מחייך, טיילת עמוסת דקלים הנמתחת לאורך כל העיר. בריזה נעימה שוטפת כמניפה ענקית את בתי התושבים והרבה אנשים מחייכים. עיר של תרבות, הרבה מוזיאונים, מופעים והפתעות – ובעיקר אנשים. עושר של אנשים ,עושר של תרבות. ללא ספק, העיר הכי ישראלית לגור בה".

אז מי לוקחת?

הרבה מים זרמו בחוף בת ים מאז שהייתה מתוייגת אך ורק כעיר פשע, וכיום אפשר למצוא בה יוזמות מקוריות, אירועי תרבות ובנייה מתחדשת. ובכל זאת, חולון מציגה תפיסת עולם נרחבת השמה את הילדים ואת הנוער במרכז – וזה בדיוק אותו מרכיב חמקמק שהופך עיר לכזאת שבאמת רוצים לגור בה. נכון לעכשיו אנחנו איתך, אבל תדעי שהשכנה ממערב לא הולכת לוותר בקלות. 

עכו ונהריה הן שכנות קרובות שנהנות מנוף מדהים של ים ומפוטנציאל תיירותי עצום. אלא שלצד אלה קיימים גם לא מעט קשיים כלכליים, התמודדות עם אוכלוסייה מגוונת ואתגרים לא פשוטים הנובעים מהמרחק מהמרכז. מי מהן ידעה לקחת את המציאות המורכבת, להוציא ממנה את המיטב ולהפוך ליעד נחשק עבור תושבי האזור?

מספרים:
עכו: 46,500 תושבים, 3,306 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 5,514 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 520,000 שקל.
נהריה: 64 אלף תושבים, 4,767 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 7,792 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 850 -950 אלף שקל. 

מדד הביטחון האישי: שתי הערים השכנות עלו לכותרות בנסיבות לא חיוביות במיוחד: נהריה סבלה לפני מספר שנים מפרשת השוטרים הנוקמים ועכו כיכבה בעיתונות ממש לאחרונה כשראש העיר שלה נורה על ידי אלמוני. בחיי היומיום העבירות בעיר היהודית-ערבית הן קלות יותר, אך לא פחות מטרידות.

"אם פעם בעכו היו הרבה עבירות סמים, היום המכה הכי קשה שאיתה מתמודדים בעיר היא תופעה של פריצות", אומר העיתונאי רפעת עכר, שמסקר את הגזרה בעשור האחרון. "בתים ורכבים הם המטרה, וזה עשוי להיות קשור לעובדה שהמשטרה ניקתה את העיר מהסמים". קשה לשכוח את המהומות שפרצו בעיר כשתאופיק ג'מאל נסע ביום כיפור בשכונה יהודית, אלא שעכר מבקש להבהיר כי לא מדובר בתופעה שכיחה ושהמתח בין הדתות לא מורגש בדרך כלל: "זה נכון שהגזרה מתחממת קצת כשיש אירוע פוליטי טעון, אבל מאז המקרה ההוא לא נרשמו אירועים חריגים".

כדי לטפל בעבריינות, בעכו פועלת סיירת ביטחון עירונית 24 שעות ביממה בשיתוף מלא עם משטרת ישראל, ומצלמות שפזורות בעיר נשלטות על ידי מוקד בקרה ושליטה עירוני שאליו מנותבות גם פניות התושבים. בעירייה מספרים ש"ההשקעה בתחושת הביטחון האישי הביאה לירידה משמעותית באחוז הפשיעה בעיר, שהוא אחד מהנמוכים במדינה".

גם בנהריה מדווחים על ירידה של 40 אחוז באירועי הפשיעה בעקבות רישות העיר במצלמות. כאן סוגרים את שערי הפארקים אחרי השעה 22:00, מפעילים שיטור קהילתי ומתחזקים סיירת הורית שמגיעה בסופי שבוע למקומות מועדים לפורענות. אלא שלמרות כל המאמצים, יש לאחרונה מתיחות מתעצמת: "בשלושת החודשים האחרונים אנחנו רואים כמה התנגשויות בין יהודים לבין חלק מאלף יוצאי צבא דרום לבנון שמתגוררים בעיר", מסביר עכר. "ראינו פה קטטות שכללו מכות והסתיימו בפצועים קשה ודקירות". בשורה התחתונה – באף אחת מהערים המצב לא פשוט, אם כי שתיהן מנסות להתמודד.

מדד הדיור: אם אתם רוצים להתעורר לנוף של ים, לשתי הערים יש מה להציע לכם. בנהריה בונים כעת ב"גרין פארק" כ-70 דירות בבניינים בני 7 קומות, כולל דירות גג וגן. שרה מידה, מנהלת הנדל"ן בחברת לוי יצחק, מספרת שדירות בנות 4 חדרים (כ-100 מ"ר) עם מרפסות, נמכרות בסכומים שבין 915,000 ל-1,125,000 שקל.

ומה עם עכו? הביקוש גובר כאן על ההיצע ומצוקת הדיור מורגשת. ועדיין, אתם יכולים ליהנות בעיר מנוף לים במחיר שאפשר רק לחלום עליו בתל אביב: פרויקט "ההגה" היוקרתי נבנה בקו ראשון לחוף ועל דירת 100 מ"ר תשלמו 1,550,000 שקל. אם אתם מעדיפים פרויקט פשוט יותר, בשכונת נווה אלון בעכו מציעים בניינים בני עד 7 קומות המיועדים למשפרי דיור ולזוגות צעירים מקומיים: מחיר דירת 4 חדרים כאן הוא 830,000 שקל.

מדד הרווחה: בשתי הערים קיימת, כאמור, אוכלוסייה מעורבת ומורכבת: בעכו חיים יחד יהודים וערבים, וכן עולים חדשים. את העולים מלווים פה מתהליך קליטתם בעיר, תוך מציאת דיור, תעסוקה ולימודים באולפן לעברית. הדו קיום בעיר מקבל עוד דחיפה בפרויקטים דוגמת פרלמנט נוער יהודי-ערבי, פרויקט "מרחב משותף" עם המרכז היהודי-ערבי שבאוניברסיטת חיפה, מפגשי נוער מעורבים ומשלחות משותפות למצעד החיים בפולין. בעיר פועל גם פרויקט שעוסק בין היתר בשיפוץ שכונות ותיקות והקמה של מרכזי נוער, קהילה ותשתיות בהם.

בנהריה יש יותר מ-10 אלפים עולים חדשים, והעיר מפעילה תכניות לשיפור לאיכות החיים והמגורים של עולים, תמיכה בצעדים ראשונים בארץ, טיפול במשפחות מצוקה וחלוקת שמיכות, מעילים, ילקוטים וחבילות מזון. 

מדד הטיילת: הים חשוב לשתי הערים הללו, והן משקיעות בו לא מעט. בעכו השקיעו בשנים האחרונות כ-50 מיליון שקל בטיילת שלאורך חוף הים, שתגיע בעתיד עד לבוסתן הגליל שמצפון. יש בה פינות ישיבה, עצי דקל ומתקני כושר. רצועת החוף של נהריה לעומת זאת כוללת כ-7 ק"מ, והטיילת נבנית שם עד היום ויש בה מסלול צעידה וריצה ומתקני כושר, אמפיתיאטרון ופארק שעשועים.

אליכם, קודקודים:

ראש עיריית נהריה, ז'קי סבג: "נהריה היא בירת הגליל המערבי. עיר שנעים לחיות בה, שמצטיינת באיכות חיים גבוהה, בניקיון, שטח ירוק ובאיכויות גיאוגרפיות וניהוליות כאחת. השקענו בחינוך עשרות מיליונים, בתי הספר עוברים מהפכה טכנולוגית. פתחנו אקדמיה לנוער מצטיין ואנחנו רואים את התוצאות בעלייה בהישגים. נוסיף בעתיד משכן לאומנויות במה ומבני ציבור חדשים, טיילת צפונית, אצטדיון כדורגל, מתחם תעשייה וגם מתחם בילויים של 12,000 מ"ר. כפי שמיתגנו את העיר בעבר, נהריה היא באמת לאוהבים את החיים".

ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי: "עכו היא שילוב מרתק בין מזרח ומערב, עבר והווה. היא בירת הגליל המערבי ושופעת אטרקציות ואתרים היסטוריים ייחודיים, המציבים אותה במקום מרכזי במפת התיירות של ישראל ומהווים אבן שואבת ליותר ממיליון תיירים בשנה. עכו נמצאת בתנופת פיתוח חסרת תקדים - השקעה אדירה במערכת החינוך ופיתוח סביבתי מואץ שבא לידי ביטוי בבניית שכונות איכותיות ויוקרתיות, בפארקים, בתשתיות פיזיות חדשות, בשדרוג ושיפוץ שכונות ותיקות בעיר, בהקמת מרכזי נוער וקהילה ובעניין של אנשי עסקים ויזמים".

אז מי לוקחת?

בסופו של דבר, עכו לוקחת את הדו קרב הזה – למרות ששתי הערים מתמודדות עם אותן בעיות, הרי שעכו מציגה אפשרות אמיתית לדו קיום, וזה בהחלט ראוי לשבח (ולא דיברנו בכלל על מוסדות קולינריים כמו חומוס סעיד, מונומנטים ארכיאולוגיים ומעמדה של עכו כבירת תיאטרון אלטרנטיבי). 

בואי לאילת, לאילת. או לטבריה. הן אולי רחוקות מבירת הבילויים תל אביב, אבל שתי הערים הללו הן בירות בפני עצמן: היעדים הכי נחשקים בארץ למי שרוצה לעשות קצת גוד טיים של בטן-גב מתובל באטרקציות ימיות ונהדרות. אלא שמאחורי המלונות עומדים גם בתים וכשהתיירים עוזבים נשארים התושבים. מי מהן מציעה להן חבילה יותר משתלמת?

מספרים:
טבריה: 41,700 תושבים, 2,609 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 5,133 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 400-500 אלף שקל.
אילת: 61,946 תושבים, 464.6 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 6,260 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 600 אלף שקל.

מדד הפרנסה: אתם אולי מגיעים לעיר כדי ליהנות מהחוף, אבל האנשים שגרים בה מחפשים גם פרנסה. איפה הם מוצאים אותה? או. בצורה צפויה, ענפי התיירות מרכזיים בערים הללו ומספקים עבודה לתושבים רבים. באילת מתפרנסים התושבים גם מקמעונאות, נדל"ן, תעשייה, הנמל ושדה התעופה המקומי. העיר הדרומית גם מפעילה מרכז השמה ותעסוקה לצעירים שנוהרים אליה כדי לזכות במענקי עבודה מועדפת.

בטבריה המצב קשה קצת יותר, ואין בעיר מרכזי תעשייה או קמעונאות יוצאי דופן. עיקר התעסוקה היא בעבודה במלונות ובניהול עסקים פרטיים – ובהתאם, מספר מקבלי גמלת הבטחת הכנסה בשנת 2011 היה בה גבוה משמעותית מאילת (3,267 לעומת 1,751). גם אחוז השכירים המשתכרים בה עד שכר מינימום בשנת 2010 היה גבוה מהעיר הדרומית (48.7% לעומת 38.3%).

מדד הפשע: בני נוער, טקילה, חום ומסיבות – ערי נופש הן מתכון מושלם לעבירות אלימות רבות. אלא שגלעד שלמור מספר לנו שבאילת המשטרה דואגת להפגין נוכחות במקומות הבילוי ומקטינה את מספר המקרים הללו באופן משמעותי. סוגי העבריינות בעיר קשורים בעיקר לתיירות - בתי קזינו, בתי בושת ונערות ליווי, ביחס שגדול משיעור התושבים בעיר. אם חשבתם שפשיעת מסתננים מאפריקה דומיננטית, טעיתם: העובדה כי הם משולבים בשוק העבודה מביאה לדברי שלמור לרמת פשיעה נמוכה משמעותית מזו שבתל אביב.

גם בטבריה, מסביר גיא ורון, כתב הצפון של חדשות 2, המצב לא רע כפי שהייתם יכולים לצפות. כל מחוז הצפון מתאפיין באחוזי פשיעה נמוכים בהשוואה לשאר הארץ, והפשיעה בטבריה גם היא מתרכזת יותר בשכונות המוחלשות. באזורי התיור מותקנות מצלמות שמחוברות למוקד העירוני ונוסף להן פועל בעיר סיור עירוני של פקחים שמגיעים למקומות הבילוי ודואגים לסדר.

מדד הקרבה למרכז: לכאורה, לאילת הרחוקה אין סיכוי במדד ההגעה. טבריה רחוקה רק 140 ק"מ מהעיר הגדולה, ותמורת שלוש שעות באוטובוס ו-42 שקלים תוכלו להריח כבר את מגדלי עזריאלי. כל זה נכון, אלא שלאילת יש קלף מנצח בדמות הטיסות: 3 חברות תעופה מפעילות אליה וממנה טיסות סדירות, וגם המחיר לא כזה נורא (אפשר למצוא כרטיסי הלוך-חזור בפחות מ-300 שקל). אם תעדיפו נסיעה באוטובוס, תשלמו על נסיעה הלוך ושוב מתל אביב 133 שקל, ואז תוכלו למצוא את עצמכם בעיר כ-5 שעות לאחר מכן. החדשות הטובות הן שבאילת אין כלל רמזורים שיעכבו את הגעתכם.

מדד האטרקציות: אם כבר גרים בעיר תיירותית, אז לפחות שיהיה מה לעשות. באילת המתחדשת כל הזמן יש כמובן את ריף הדולפינים, המצפה התת ימי, מצפה הכוכבים, שמורת האלמוגים, הגן הבוטני, קניון "מול ים" הוותיק וטיולי ג'יפים וגמלים. בשנים האחרונות הגיעו גם אטרקציות כמו "עיר המלכים", מבוך ה"נייטמר" וקניון הקרח החדש שמציע בכפיפה אחת חנויות מעצבים ומגרש החלקה על הקרח עם מופעים ותאורה מיוחדת.

בטבריה האטרקציות קצת יותר מצומצמות, וכוללות בעיקר את בריכת הגלים בחוף גיא, וכן בננות, סקי מים ומצנחי רחיפה על הכנרת באווירת "אבא גנוב". הספציאליטה נכון להיות הוא ללא ספק ה"טיבריום": מופע מים רב חושי על הכנרת, הכל בחינם. בעיר עצמה יש מתחם משחקים אתגריים, פארק, מוזיאון פסלים פתוח, גן ארכיאולוגי וגם את המדיד שמציג את מפלס מי הכנרת. אם אתם מעדיפים להיות על הקרקע תוכלו לבקר בקברי הצדיקים באזור ואז לקפוץ ל"המסעדה של אבי" ו"מסעדת גיא" שמציעות מזון אוריינטלי גלילי.

קודקודים, אליכם:

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי: "אילת מתחדשת ומרגשת בכל פעם מחדש: היא זכתה בדגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה ותושביה מסבירי הפנים מארחים מדי שנה 3 מיליון נופשים מהארץ ומהעולם. תושבי העיר נהנים מפטור ממע"מ והטבת מס בשווי 10 אחוז, ובעלי העסקים והיזמים נהנים מסל הטבות משלהם. מערכת החינוך המצוינת של העיר זיכתה אותה בפרס החינוך היישובי פעמיים בעשור האחרון ופועל בה גם קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון שמושך אליו סטודנטים מכל הארץ".

ראש עיריית טבריה זוהר עובד: "ב-9 השנים האחרונות עברה העיר מהפך משמעותי בכל תחומי החיים, בדגש על פיתוח אזורי התיור. התוצאה לא איחרה לבוא. בשלוש השנים האחרונות נשבר שיא מספר הלינות בבתי המלון בעיר לאחר קיפאון. גם בתחום החינוך שינתה טבריה את פניה והיא הוכתרה בשנת 2012 ככלת פרס החינוך הארצי של ישראל וזכתה לשבחים רבים. העיר טבריה תמשיך בתנופת הפיתוח גם בשנים הקרובות ולאור הביקוש לגור בה, עד לשנת 2015 צפויות להיבנות בעיר עוד כ-6,000 יחידות דיור".

אז מי לוקחת?

למרות שטבריה נמצאת כיום בתנופת חידוש, תחושת הפספוס עדיין מורגשת ומתבטאת בעיקר בהזדמנויות עסקיות מצומצמות עבור התושבים. אילת, נכון להיום, עדיין מציעה יותר אפשרויות תעסוקה ומצליחה למנף את ההצלחה התיירותית לרווחת הגרים בה. כשזה מגיע בתוספת ריף דולפינים, אי אפשר שלא להכתיר אותה כמנצחת. 

כשחושבים על הצפון חושבים על צימרים מטופחים וארוחת בוקר גלילית, אבל מה קורה כשבאמת גרים שם, ועוד בעיר? כרמיאל (צפון מזרחה לחיפה) ויקנעם עילית (דרום מזרח לחיפה) מנסות לענות על השאלה הזו ומשקיעות מאמצים רבים כדי להראות שגם רחוק מהמרכז אפשר לקיים חיים עירוניים מכובדים, אולי עם קצת יותר ירוק בעיניים. מי עושה את זה יותר טוב?

מספרים:
יקנעם:  22,500 תושבים, 2,388 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 8,790 שקל, דירת 4 חדרים במרכז העיר: כ-1,070,000 שקל.
כרמיאל: 44,700 תושבים, 2,042 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 6,954 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 650-800 אלף שקל. 

מדד התעסוקה: יקנעם היא כנראה בירת ההייטק של הפריפריה. העיר מחזיקה שלושה פארקים (ורביעי בדרך) תעשייתיים, עם כמאה חברות וביניהן: ביוסנס, כתר, אלביט, Malam Team ‬ ומלנוקס. תשאלו אנשי עסקים מהמרכז, והם כבר יגידו לכם כמה פעמים בחודש הם עושים את הדרך למושבה השקטה שבסוף ואדי ערה.

כרמיאל מנסה להחזיר פייט, ובשנה האחרונה מבקשים שם גם לתקוע יתד בתעשיית הצעצועים הבינלאומית, שמגלגלת 80 מיליארד דולר בשנה. בינתיים מתגאים בעירייה בחברות ביוסייט, פרוטליקס, SAP, אופגל ואלביט שפתחו מרכזי פיתוח ומשרדים בעיר. כדי להקל על החברות, מספקת להן העירייה מרכז לישיבות עבודה, שיחות ועידה ושיחות וידיאו, בעזרתו יכולים עובדי ההייטק והיזמים לעבוד עם לקוחות שנמצאים במרכז הארץ או בחו"ל – ועל הדרך גם להתערבב זה בזה. אגב, אם אתם לא חזק בהייטק, בכרמיאל מפעילה העיריה מרכז מיוחד לפיתוח קריירה שנייה, שמיועד למשפחות צעירות ולתושבים שרוצים לעשות הסבה מקצועית.

מדד החיבור למרכז הארץ: נכון שכיף בצפון, אבל יש הרבה יותר הזדמנויות תעסוקה ובילוי בתל אביב. למזלם של תושבי יקנעם, כביש 6 מביא אותם למרכז הארץ תוך כ-40 דקות, והופך את העיר לאופציית תעסוקה ריאלית גם עבור אלו שמעולם לא חשבו בכלל על איזור חיוג 04. בכרמיאל, פחות מ-50 ק"מ מיקנעם, הסיפור כבר הרבה יותר מסובך: כדי להגיע אליה ממרכז הארץ תצטרכו להוסיף עוד שעת נסיעה שלמה. המצב הופך גרוע יותר כשמחליפים את הרכב הפרטי בתחבורה ציבורית. אמנם העבודות על הקמת מסילת הרכבת מעכו לכרמיאל כבר החלו, אבל לא ברור מתי הן יסתיימו. בשורה התחתונה – אין ספק שיקנעם לוקחת, ובנוקאאוט.

מדד החינוך: שליש מתושביה של יקנעם עילית עדיין בבית הספר, נתון שמצריך השקעה מיוחדת מצד העירייה. בשנה שעברה קיבלה העיר את פרס החינוך הארצי, ו-45 אחוז מהתקציב השנתי שלה מושקע בחינוך. ולא רק זאת: ביקנעם יש חינוך חינם מגיל שלוש כבר 20 שנה. אחרי הגן, לומדים התלמידים בשישה בתי ספר, בכיתות חכמות ועם לפטופים אישיים.

גם בכרמיאל, הכפולה בגודלה, משקיעים קרוב לחצי מתקציב העירייה בחינוך, כולל 14 בתי ספר שבהם כל הכיתות חכמות ומכילות לוחות אינטראקטיביים. כאן מתגאים בכך שתיכון אורט פסגות בעיר נבחר ע ידי חיל החימוש לתכנית שמציעה לתלמידים ללמוד עוד שנתיים של לימודי טכנאות והנדסה, בליווי של הצבא ועם אפשרות לתואר אקדמי במימונו. בעוד שבכרמיאל פועלת מכללת אורט בראודה, העירייה ביקנעם מתכננת להקים בעיר מכללה למוזיקה, מתמטיקה ומדעים. בינתיים יש רק סניף של האוניברסיטה הפתוחה, אבל שימו לב לחלום המתוק הזה: העירייה מעניקה מדי שנה מלגות לכל הסטודנטים ביישוב.

מדד הבילויים ותרבות: כאן נראה שכרמיאל מתחילה להשוות. היכל התרבות שלה מכיל 800 מקומות ותושבי העיר מקבלים הנחה ברכישת מנויים וכרטיסים. חוץ ממנו יש בעיר אמפיתאטרון עם 20 אלף מקומות ישיבה, שאותו שלמה ארצי כבר הספיק למלא, ומדי קיץ הוא מארח את פסטיבל המחולות המפורסם של העיר. עוד הופעות אפשר לראות בפאב הברוך שמכיל כ-450 מקומות ישיבה וחוץ ממנו פועלים בעיר פאב ה"פרנקלין", ה"ביג בן", "הפאב" וגם אולמות האירועים "שביט" ו"פג'ויה". גולת הכותרת של העיר היא בית הקפה "ארט דה קוקו", שמציע מטבח חלבי ומפעל שוקולד קטן ואיכותי.

ביקנעם לעומת זאת יש אולם קולנוע אחד שבו מתקיימות גם ההופעות וגם מופעי הסטנד אפ, לצד היכל תרבות עם מאות מנויים. מי שרוצה כאן לשתות כוס בירה יכול ללכת ל... ובכן, לחיפה או לרמת ישי, בלווית נהג תורן כמובן. כן, ליקנעם אין פאבים כלל. מי שמסתפק בכוס יין טובה יוכל לקפוץ ליקב מורד המקומי, שמכין יינות וליקרים מיוחדים מרימון, אשכולית אדומה קוקוס וחרובים. בשורה התחתונה – כרמיאל מובילה בגזרת הבילויים.

אליכם, קודקודים:

עדי אלדר, ראש עיריית כרמיאל: "כרמיאל היא העיר הטובה בישראל כי היא מציעה איכות חיים גבוהה אבל לא יקרה: היא מרכזית בתחום התרבות בגליל ומהווה את אזור התעסוקה הגדול בצפון, כולל 100 מפעלים מכל התחומים וחוק שמגן על התושבים מזיהום אוויר של מפעלים. הירוק נמצא גם בשכונות, כשלכל שכונה יש פארק משלה, ביניהם פארק המחצבות עם מוזיאון פסלים, מפלי מים ואטרקציות מיוחדות. העיר בעיצומו של מיתוג כעיר לצעירים, התקציב מנוהל ללא גירעון והעיר זוכה בפרס הניהול התקין מיום חלוקת הפרס ועד היום".

ראש העיר יקנעם סימון אלפסי: "יקנעם היא העיר הטובה בישראל כי היא מובילה, מיוחדת, איכותית ומתפתחת. שלושה תחומים עיקריים מודגשים בה: חינוך, תעסוקה, ועיר ירוקה עם בנייה איכותית. מערכת החינוך שלנו היא מהמעולות בארץ ובכל מוסדות החינוך מתקיימות עשרות תכניות. שכונות העיר נחשבות למובילות והאיכותיות ביותר לגידול ילדים בישראל. העיר נמצאת על מערכת כבישים ראשית והיא קרובה לחיפה, לגוש דן, לירושלים וגם לדרום. שליש משטחה בנוי ושני שליש מהשטח מלא בפארקים פורחים ונוף עוצר נשימה. פה התושב עומד במרכז, והוא שותף לכל התהליכים העירוניים".

אז מי לוקחת? 

כבודה של כרמיאל מונח במקומה, ובהחלט נראה כי לתושבי האיזור היא מספקת אופציה לא רעה לתעסוקה ולבילוי, אבל המנצחת היא יקנעם בזכות מערכת החינוך המוצלחת ובעיקר הנגישות המשמעותית למרכז. עכשיו רק תייסדו כאן פאב ראוי, וגם יהיה אפשר לחגוג. 

הו, הדילמה! אחרי שכבר השגנו את המיליון הראשון (והשני, והשלישי) אין כמו להתלבט בין מגורים בסביון או בכפר שמריהו. שתי האויבות המושבעות בקרב על עשירי הארץ הן אמנם לא ערים, אבל מה זה משנה כשאתה יכול לבקש כוס סוכר מאילי ההון הגדולים ביותר, ואז לצאת לשכשוך קל בבריכה הפרטית שלך? אז מי נותנת יותר לאנשים שבאמת כבר יש להם הכל?

מספרים:
כפר שמריהו: מספר תושבים: 1,800, מחיר בית (כ-550 מ"ר) על מגרש ממוצע (כ-1.25 דונם): כ-13,000,000 שקל. (מחיר דונם 10-11 מיליון שקל).
סביון: מספר תושבים: 3,100, הכנסה ממוצעת: 18,545 שקל, מחיר בית (כ-550 מ"ר) על מגרש ממוצע (כ-1.25 דונם): כ-6,500,000 שקל. (מחיר דונם כ-5 מיליון שקל). 

מדד הלייפסטייל: תושבי סביון וכפר שמריהו אמנם מאוד טובים באומנות הקניות, אבל אם דמיינתם שליד הבית הם מחזקים מתחמי קניות מטורפים עם מיטב המותגים – אתם לא בכיוון. שתי המועצות מתנהלות באווירה אחרת: בכפר שמריהו יש בסך הכל מרכז מסחרי קטן שמשרת את תושבי הסביבה, ובו תמצאו חנויות שונות ובתי קפה. בסביון, הכפולה במספר תושביה, תמצאו שני מרכזים קטנים של קניות לצרכים יומיומיים

בגזרת הפנאי כפר שמריהו נהנית מקרבה לים, בעוד שסביון מרוחקת ומתהדרת מקסימום בנוף ליהוד. על המרחק מהחוף היא מפצה בקאנטרי קלאב ובמגרשי ספורט הפתוחים לשימוש התושבים, ובמופעים ושעות סיפור לילדים בספרית יד לבנים. בכפר שמריהו תמצאו את חדר הכושר של מועדון הספורט, בריכת שחיה, מתחם טניס וחוגים שונים למעוניינים. הילדים שם יכולים ליהנות מגני משחקים וממרכז תרבות פעיל שמציע חוגים, הרצאות, קונצרטים והצגות. לאזרחים ותיקים מציעה המועצה הרצאות פעמיים בשבוע בעלות מסובסדת וחוגים. בסביון מפעילה המועצה את "חוג סביונים" לקהילה הבוגרת ואת בית ראשונים לוותיקים – כולל טיולים, הרצאות, מופעים ופעילויות. בקרוב יקום שם בית תרבות חדש.

אנקדוטה מפתיעה: שתי המועצות העשירות הללו מקיימות שיתופי פעולה רבים עם אוכלוסיות מוחלשות: בכפר שמריהו מקיימים קשרים עם בתי ספר ערביים ובסביון קיים מרכז ליזמות חברתית, שמלווה סטודנטים מלוד ואקדמאים ממוצא אתיופי.

מדד הביטחון: כשיש כל כך תכשיטים בבית, אתה אף פעם לא יכול להרגיש בטוח מדי. ואכן, כתב הפלילים של חדשות 2, גלעד שלמור, מספר לנו שהעבירות המשותפות שמהן סובלים שני היישובים הן פריצות, פריצות ושוב פריצות. המכה הזו הטרידה כל כך את תושבי סביון, עד שהם השיקו פרויקט שמאפשר להם להטיס מזל"ט באירוע של פריצה. שזה בכלל לא מוגזם.

מעבר ללוקסוס הזה, תמצאו בסביון מאבטחים, סיירת מתוגברת בכלבים בלילות ומצלמות בטיחות ברחבי העיר. בזכות הפעילות הזאת ירד בשנה האחרונה מספר הפריצות לבתים ועסקים ל-76 ומספר גניבות הרכב ירד לארבע בלבד. גם בכפר שמריהו מספרים לנו שמספר הפריצות קטן מאוד – וזאת בזכות פעולה של 2 יחידות מתנדבים שמסיירות בלילה ותורמות לביטחון האישי הגבוה של התושבים. בנוסף, מעשר בלילה ועד שש בבוקר יש בקרת כניסה ויציאה ליישוב, באמצעות מאבטחים ומצלמות אבטחה.

מדד הטיפוח: כיאה ליישובים האמידים בארץ, גם בסביון וגם בכפר שמריהו מקפידים על הלוק הכללי של היישוב. בסביון יש כ-500 דונם של שטחים ירוקים ציבוריים, עם 7,000 עצים וכ-750 עצים ותיקים ומוגנים. כל הצמחים שנשתלים במועצה הם עונתיים, וההשקיה והניקיון מבוצעים באמצעות שימוש חוזר במי מזגנים, שזו לגמרי נקודת זכות. בכפר שמריהו תמצאו חורשה מטופחת עם עצים ופרחים עונתיים שנמשכת כמעט לכל אורכו של היישוב, ועשרות דונמים של טבע אותם מטפחים ילדי בית הספר והגנים, בחידוש שנתי של פרחי הבר שמאפיינים את הרכס. שיהיה נוף יפה מהמרפסת.

קודקודים, אליכם:

יו"ר המועצה המקומית כפר שמריהו דרור אלוני: "כפר שמריהו היא המקום הכי טוב לגור בו בישראל - יישוב קהילתי קטן שמספק לעצמו את רוב השירותים באיכות גבוהה מבלי להתרחק מהבית. לכפר שמריהו יש מערכת חינוך משובחת, מערכת תרבות ופנאי, פעילות ספורט עשירה ומגוונת וחיי קהילה מצוינים, איכות חיים מעולה וכל אחד יכול לחיות לחוד וביחד - מתוך בחירה אישית".

ראש המועצה המקומית סביון מושיק ליפץ: "סביון היא מותג, ואני גאה לעמוד בראש ישוב שהפך דוגמה ומופת לאיכות חיים, ניהול תקין ועשייה חברתית. אנו עושים עבודה משמעותית שמטרתה להבטיח כי תושבי סביון יחיו חיי קהילה עשירים ומלאים, בדגש על איכות ורמת החינוך לילדינו, תחושת ביטחון אישי מוגברת, מעורבות חברתית ומינוף ההון האנושי כתרומה לקהילה ולחברה הישראלית. אנו שמחים על כך שסביון שמרה על מקומה בראש האשכול העשירי בקבוצת היישובים החזקים בישראל, וגאים לא פחות באופי הקהילתי של היישוב ותושבים הנותנים מעצמם למען הקהילה בישראל".

אז מי לוקחת?

הקרב צמוד, ללא ספק – מדובר בשתי מועצות מקומיות עשירות שמציעות ביטחון אישי גבוה ואווירה יוקרתית-כפרית. אבל בעוד שכפר שמריהו קרובה יותר לים ולתל אביב, דומה כי חיי הקהילה של סביון הופכים אותה למועמדת מושלמת לגידול ילדים לכן גם למנצחת בדו קרב. ועוד לא התחלנו לדבר על המזל"ט. 

בקצה האחד: פתח תקווה. אם המושבות, העיר השישית בגודלה בארץ ויישוב ותיק שמנסה להמציא את עצמו מחדש בעזרת שכונות לצעירים. בקצה השני: מודיעין-מכבים-רעות. עוד לא בת 20, מלאת קצינים, עם אחוז גירושים גבוה לצד משפחות רבות עם ילדים קטנים. עם גישה טובה לתל אביב, מי מהן תכבוש את הזוגות הצעירים של ישראל?

מספרים:
מודיעין: 82 אלף תושבים, 1,659 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת:  11,971 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 1,400,000 שקל.
פתח תקווה: 240 אלף תושבים, 5,902 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 8,182 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר:  1,250,000 שקל.

מדד החינוך: מודיעין-מכבים-רעות היא העיר החילונית הצעירה בארץ, עם ארבעה מכל עשרה תושבים שעוד לא חגגו יום הולדת 18. הנתון המדהים הזה הוא הגורם למספר העצום של מוסדות החינוך בעיר: 180 גני ילדים ו-37 בתי ספר, שבהם פועלת תכנית להפיכת הכיתות לחכמות. אפשר למצוא כאן לוחות אינטראקטיביים ומחשבים ניידים בכל בתי הספר היסודיים בעיר. מה שלא תמצאו זה בתי ספר פרטיים, אבל בעיר פועל בי"ס גוונים הקולט תלמידים הדורשים חינוך מיוחד ומסייע להם בכישורי החיים ובשילובם בחברה.

בפ"ת הוותיקה אפשר למצוא 8 מסגרות לחינוך מיוחד, על גווניו השונים. מעבר למוסדות אלו פועלים עוד 52 בתי ספר ו-292 גני ילדים, כשבכל שנה נבנה בי"ס נוסף ועוד כ-30 גני ילדים כדי לענות על הגידול המהיר של האוכלוסייה. העירייה משקיעה שליש מהתקציב שלה בחינוך, השקעה שהביאה את מערכת החינוך המקומית לזכות בפרס החינוך היישובי הארצי. בנוסף קיימת בעיר מכללת פתח תקווה, שמאפשרת לימודים לתואר אקדמי ראשון ושני של האוניברסיטה הפתוחה.

אבל כשזה מגיע לתכלס, מודיעין מנצחת בלי תחרות – רק 66.6 אחוזים מהתלמידים בפתח תקווה זכאים לתעודת בגרות, לעומת 76 אחוז במודיעין. מודיעין מובילה גם במספר הסטודנטים בני העיר – 25.3 אחוז לעומת 17 אחוז בפ"ת.

מדד התרבות: בית קולנוע אחד והיכל תרבות אחד שמשמש 7,000 מנויים שמגיעים לצפות בהצגות, קונצרטים, סדרות זמר ומחול – זה ההיצע בפתח תקווה. אם זה לא מספיק לכם, אולי תשמחו לדעת שהעירייה מתחזקת גם להקות ייצוגיות במחול ושירה, ושילדי העיר זוכים לפעילויות במוזיאונים ובספריות, כולל שעות סיפור, הצגות, חוגי מדע ואומנות. והמבוגרים זוכים לפעילות בבתים שעברו שימור, בהם מתקיימים ימי עיון, קורסים, טיולים ולימודי אמנות.

בגזרת החוגים, לפי נתוני אתר "חוגל", יש בעיר לא פחות מ-2,220 חוגים, שעוקפים בסיבוב את 505 החוגים שמוצעים במודיעין הצעירה. במודיעין יש שני בתי קולנוע, היכל תרבות עם 650 מקומות ישיבה וגם את פארק ענבה, המציע אמפי, מתקני משחק לילדים וגם אירועים, הופעות וסרטים במהלך הקיץ. במדד הפנאי והתרבות – אין ספק שפתח תקווה מובילה.

מדד הספורט: פתח תקווה מציעה לא מעט אפשרויות ספורטיביות, כשבראשן אצטדיון "המושבה" החדש שנחנך לפני כשנה, מכיל 11,500 מקומות ישיבה, ועומד בכל התנאים של אופ"א לקיום משחקים בינלאומיים. מגרש כדורגל אפשר למצוא גם ב"ספורטק" העירוני המכיל ארבעה מגרשים, מתקני ספורט ונופש, ובכלל זה קיר טיפוס, מגרש כדורסל וכדוריד, מגרש גלגיליות ומגרש לטניס שולחן. הספורט בעיר נוכח גם בחיי היומיום – 14 מסלולי הליכה ושבילי אופניים ו-15 מתחמי פארק ברחבי פתח תקווה. במודיעין, לעומת זאת, אפשר למצוא ארבע בריכות שחייה, חדר כושר, רשת שבילי אופניים, ופארק אחד עם אגם מלאכותי ושבילי הליכה ייעודיים. בקיצור, אין ספק שגם פה פתח תקווה לוקחת את הסיבוב, ובענק.

אליכם, קודקודים:

אורי אוהד, ראש עיריית פתח תקווה: ״מה שמייחד את העיר פתח תקווה הם האנשים שבה. אמנם יש בה קצב של עיר גדולה, אך עדיין פועם בה הלב של המושבה. בנוסף לכך, יש בה את מערכת החינוך המובילה בישראל, חיי תרבות ושפע של פעילויות לכל המשפחה. פתח תקוה היא כיום מרכז ההיי טק הגדול במדינה וזה לכשעצמו מעיד על מצוינות ועל איכות התושבים שחיים בה".

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות: "מודיעין מכבים רעות הפכה לסיפור הצלחה תוך פחות מעשרים שנה מרגע לידתה, והיא עדיין לא נמצאת בחצי הדרך עד להשלמתה. היא הסמל לחזון ופיתוחה של מדינת ישראל כפי שדמיינו כל מייסדיה ומנהיגה כמקור לדוגמה וחיקוי לשארהערים בישראל".

אז מי לוקחת?

תלוי מה אתם מחפשים. אם המושבות מציעה שמונה מרכזים רפואיים לכל מקרה שלא יבוא וגם קניון אחד ענק במיוחד. אבל מודיעין נהנית מלוקסוס של תכנון עירוני מוקפד, אווירה צעירה יותר וחינוך מושקע יותר – עבור משפחות עם ילדים, כנראה שזה המדד המנצח.

רמת גן וגבעתיים כל כך קרובות וכל כך דומות, עד שיש כאלה שמוכנים להישבע שבכלל מדובר באותה עיר איכותית-אך-מבוגרת, מטר מתל אביב. אלא שאם תשאלו את התושבים, יש כאן הבדל של שמיים וארץ: רמת גן היא "עיר הגנים" הוותיקה, גבעתיים המשתפצת דובקת בסלוגן "כל מה שחדש". לרמת גן יש את הספארי, לגבעתיים מצפה כוכבים. לרמת גן יש את שווארמה שמש, לגבעתיים יש את הסביח של עובד. לא מספיק כדי להכריז על מלחמה?

מספרים:
גבעתיים: 54 אלף תושבים, 16,933 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת:  10,681 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 2,180,000 שקל.
רמת גן: 148 אלף תושבים, 9,090 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת:  9,169 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 2,150,000 שקל.

מדד הפנסיונרים: בואו לא נעמיד פנים: אם תל אביב השכנה היא המקום הנכון לעשות בו כיף, גם גבעתיים וגם ר"ג נתפסות כערים שאליהן עוברים בגיל מבוגר כדי לתפוס קצת שקט, שלא נאמר – להשתעמם למוות.

בגבעתיים יש שני מרכזי יום לקשישים שכוללים הסעות, ארוחות ופעילויות חברתיות. לצדם עשרת מועדוני גימלאים מציעים פעילויות לוהטות כמו חוגי שח-מט וברידג', ציור ויוגה ועוד. בבית הגמלאי בעיר אפשר לשאול אביזרי עזר רפואיים, ולקבל עזרה בתחזוקת הבית. כ-60 אחוזים מהמבוגרים בגבעתיים הם ניצולי שואה, והעירייה הקימה עבורם את "קפה אירופה" – מועדון שמציע גם הרצאות, טיולים ואירוע תרבות אחת לכמה חודשים בתיאטרון העירוני. המחלקה לרווחת הקשיש בעיר מציעה ללוות קשישים לבתי החולים, לסייע בקניות, הבאת תרופות וסידורים וגם מציעה לשלוח לביתם ארוחות צהריים בתשלום.

גם ברמת גן הגימלאים זוכים להשקעה: אוכלוסיית העיר גדולה יותר ומונה כ-32,000 אזרחים ותיקים, שזוכים לכ-50 מועדונים ייעודיים לדוברי רוסית, ספרדית, פרסית, לגמלאי המשטרה והשב"ס וכן הלאה. העירייה גם רוכשת עבורם הצגות ומופעים בתיאטראות העיר, מקיימת אירוע שנתי תחת השם “לגיל הזהב באהבה" ופתחה יחידת גמלאים במכללת רמת גן. מועדון "גימלאים ונהנים" של העירייה מספק הטבות ומבצעים מיוחדים לגיל השלישי.

מדד החינוך: גבעתיים היא שיאנית הזכאים לבגרות של הערים הבינוניות לישראל, עם ממוצע של 84.3 אחוז זכאות. היא נמצאת כיום בקדחת שיפוצים של מוסדות חינוך בהשקעה של כ-90 מיליון שקל, הכוללת הקמת בתי ספר וגני ילדים, הנגשה והוספה של לוחות חכמים, מקרנים ומחשוב. בעיר יש 62 גני ילדים, 14 בתי ספר, כולל בית הספר הארצי לאומנויות "תלמה ילין" וביה"ס "תום" ללקויות למידה. כמו כן תוכלו למצוא בה לא מעט מרכזי לימוד שעוזרים לתלמידים לקראת בחינות הבגרות וקורסים מתגברים את מקצועות הליבה.

האחות הגדולה רמת גן מחזיקה בנתון של 75.6 אחוז זכאים לבגרות ובשיא משלה: האחוז הגבוה ביותר של זכאים לבגרות מבין הערים הגדולות. היא העיר הראשונה שהקימה מרכז טיפול לגיל הרך, מלידה ועד בי"ס. תלמידי בתי הספר בעיר בוחרים תכנית שמעניינת אותם – מעיצוב ואדריכלות דרך מוזיקה, מדעים ולימודי סביבה – ומטיבי הלכת יוכלו ליהנות מקורס שנתי בננו-טכנולוגיה, במימון עירוני מלא. כמו כן, אם אתם מחפשים בית ספר עם יחסי ציבור טובים, תוכלו לשלוח את ילדיכם לתיכון בליך המפורסם, שמפורסם בזכות הדמייה של מערכת בחירות לכנסת.

מדד הפנאי: שתי הערים מתהדרות בפארקים גדולים שיוציאו אתכם מנוף הבטון העירוני. ברמת גן, ביתו של "הפארק הלאומי", יש 40 דונם של ירק, כולל גן של 82 אלף פרחים, אגם, וגם מתחם כושר, טיילת ומזרקות שמוארות בלילה. בגבעתיים יש 38 גינות ציבוריות ופארק אחד שחולש על 70 דונמים שלמים הכוללים מתחם ספורט ופנאי, מתקני כושר, סקייטפארק ועוד.

בצד הרמת גני הספארי מושך אליו מבקרים מכל רחבי הארץ. בגבעתיים אולי אין אריות, אבל יש שם מצפה כוכבים שמתמלא בכל גשם מטאורים. אם התעייפתם מלהסתכל על השמיים, תוכלו לצפות בהצגות בתיאטרון גבעתיים (כולל פסטיבל מספרי סיפורים – הפרחים ליוסי אלפי), במופעים במתחם ה-after dark שפועל עד השעות הקטנות של הלילה או בסרט באחד משבעת אולמות הקולנוע שבעיר. באחות הרמת גנית יש לא פחות מ-15 אולמות קולנוע ביס פלנט והמון הופעות בתיאטרון היהלום, וזה עוד לפני שהזכרנו את אצטדיון רמת גן. נשאר לנו עודף? מצוין. קניון גבעתיים והמרכז המסחרי בכורזין יחכו לכם בגבעתיים, וברמת גן אפשר לעשות שופינג בקניון אילון, קניון ביאליק וקניון מרום.

אליכם, קודקודים:

ראש עיריית גבעתיים, ראובן בן שחר: "גבעתיים היא אחת מהערים הוותיקות והמובילות בישראל ואנו מתכוונים להפוך אותה למובילה עוד יותר: העיר היא אחת מאלופות המיחזור ואיכות הסביבה ומחזיקה במערכת חינוך מהמובילות בישראל. חידוש פניה מתבטא בשדרוג עשרות רחובות, גנים ומוסדות חנוך –לצד תוכניות חינוכיות, פעולות תרבות, העשרה ופנאי לכל הקהילה".

ראש עיריית רמת-גן, צבי בר: "רמת גן זוכה בפרסים והכרה, מערכת החינוך כאן היא המובילה בארץ. זו עיר המטפחת ותומכת בגיל הרך ומציעה לתלמידיה מגמות לימוד ייחודיות. הבוגרים שלנו, נוער מובחר, מוביל באחוזי הגיוס לצה"ל, ובני גיל הזהב מטופלים באהבה במועדונים נפלאים. כך מתנהלת עיר אשר מונעת מתוך אהבה ואכפתיות".

אז מי לוקחת?

האמת, מדובר בתיקו. גבעתיים היא האחות הקטנה והנעימה, רמת גן היא האחות הגדולה והמשקיענית. שתיהן מטפחות את הקשישים, נמצאות בטופ של החינוך מול ערים אחרות ומציעות לא מעט מרחבים ירוקים יחסית למיקומן במרכז הארץ. תל אביב זה לא, אבל אלטרנטיבה ראויה לגמרי כן. 

באר שבע וחיפה הן לא יריבות קלאסיות: לא רק שהן ממוקמות בקצוות שונים של הארץ, אלא שגם האופי שלהן שונה לחלוטין. ובכל זאת, מדובר בשתי ערים גדולות, שעם השקעה רבה בפיתוח מוסדות אוניברסיטאיים ומרכזי תעשייה הצליחו לייצר אלטרנטיבה אמיתית לתל אביב ולמשוך לא מעט תושבים שמאסו במרכז. מי מהן חזקה מספיק כדי להשאיר את הסטודנטים גם בתום הלימודים?

מספרים:
חיפה: 274,348תושבים, 3,705 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 9,924 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: ב- 1,150,000 שקל.
באר שבע: 205,000 תושבים,1,671 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 6,772 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 600,000 שקל.

מדד החינוך: בשתי הערים פועלים מוסדות השכלה גבוהה: הטכניון הוא המוסד הלימודי המפורסם בחיפה, ולצדו אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת גורדון להכשרת מורים, מכללת כרמל למשפטים ומנהל עסקים, מכללת ויצ"ו לעיצוב ועוד רבים וטובים. גם בבאר שבע יש לא מעט מוסדות אקדמיים: מכללת קיי, המכללה הטכנולוגית, בית הספר להנדסה, בית הספר למשחק ואמנויות הבמה – וכמובן, אוניברסיטת בן גוריון.

אבל בדרך לאוניברסיטה עוצרים בבית הספר: בחיפה פועלים 99 בתי ספר, כשהידוע בהם הוא בית הספר הריאלי העברי עם רשימת בוגרים מפורסמים כמו רות גביזון, רזי ברקאי אהוד מנור וארי פולמן. בית הספר פתח בשנים האחרונות גם גן ילדים, שמצטרף ל-209 גני הילדים העירוניים הפועלים בעיר – רבים מהם משתתפים בתכנית לימוד מדעים בראשה עומד חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן. תודו שזה מרשים למדי.

לבאר שבע גאוות חינוכיות משלה: היא זכתה בפרס החינוך הארצי ב-2012, מפעילה יום לימודים ארוך ב-16 בתי ספר ומציעה שלל מגמות, ביניהן "המגמה הפרסית", שתלמידיה יכולים להבין את הנאומים של אחמדניג'אד וגם לקרוא מתכון של חורשט סבזי בשפת המקור. מה עוד תלמיד צריך?

מדד הדיור: חיפה ובאר שבע הן ערים מרכזיות עם ביקוש גבוה, שאותו הן מנסות להדביק בעזרת לא מעט פרויקטים חדשים: בחיפה יש בנייה חדשה בפרויקט "סביוני הכרמל" בשד' אבא חושי (1,750,000 שקל לדירת 135 מ"ר). הגברת שרה מידה, מנהלת הנדל"ן בחברת לוי יצחק, מספרת על פרויקט מקומי נוסף שמטרתו לסייע לצעירים, "משכנות המדע", שימוקם סמוך לטכניון ויציע דירות סטודיו לצעירים וסטודנטים.

גם בבאר שבע קיימת בנייה חדשה, אך היא אינה מיועדת לצעירים ששוטפים את העיר בהמוניהם. המיקום הוא שכונת רמות, שפופולרית בקרב אנשי צבא ומשפרי דיור, ונבנים בה בתים בסטנדרט גבוה (מחיר דירת 4 חדרים הוא כ-880-940,000 שקל ו-5 חדרים מעל 1.1 מיליון).

מדד התרבות והבילוי: חיפה ובאר שבע לא משאירות את התושבים שלהן בלי מעש: לשתי הערים תיאטרון (לבאר שבע גם תיאטרון פרינג'), וכן אולמות קונצרטים, הופעות והרצאות. שתי העיריות מציעות גם אירועים בחינם או בתשלום סמלי: באר שבע, שזכתה בפרס התרבות לשנת 2011, מציעה פסטיבלים בסוכות ובפסח, פסטיבל יין, יריד וינטג', שוק לילה בבית האמנים לילה לבן ועוד אירועים שעד לפני מספר שנים לא הייתם יכולים למצוא כאן. חיפה, לעומתה, מציגה אירועים שכבר הפכו למסורת מטופחת היטב: אירועי "קלבת שבת” מדי שישי בצהריים בחודשי הקיץ, אירועי "צובחוץ" שמארחים אמנים מהשורה הראשונה, תערוכות רחוב ומסיבות רחוב בעיר התחתית – וכמובן, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בסוכות, פסטיבל חיפה להצגות ילדים, פסטיבל החג של החגים ופסטיבל בינ"ל ראשון לעוגב (!).

מה עם קצת הרחבת אופקים? בחיפה תוכלו ליהנות חוץ מהגנים הבאהיים גם מ-12 מוזיאונים, לעומת מספר מצומצם הרבה יותר בבאר שבע, שכולל בעיקר את מוזיאון הנגב לאומנות וגם את מוזיאון חיל האוויר, 5 דקות מבאר שבע. מה שכן, בעיר הדרומית מבטיחים שורת אטרקציות עתידיות כגון פיתוח העיר העתיקה, מתחם מוזיאונים, פארק מדע לנוע, מרכז מבקרים בינלאומי "באר אברהם אבינו" ושורת מזרקות צבעוניות ברחבי העיר.

ובכל זאת, מדובר בעם ישראל, ומבחינתנו הבילוי האמיתי הוא בקניון: חיפה היא מעצמת קניונים עם ארסנל של לא פחות מ-9 מרכזי קניות ענקיים, כולל ה"גרנד קניון" המחזיק בשטח מדהים של יותר מ-200 אלף מ"ר של שופינג. אם אור השמש מושך אתכם יותר, פועלים בעיר גם שוק תלפיות ושוק ואדי ניסנס הוותיקים. באר שבע מדביקה את הפער במהירות: בעיר פועלים שמונה קניונים גדולים, כשעוד מספר מרכזי קניות בדרך, ביניהם קניון סיטי פארק – וגולת הכותרת: קניון באר שבע של היזם אלי להב, שעתיד להיפתח בקרוב בהשקעה של מיליארד שקלים ולכבוש את תואר "הקניון הגדול במדינה". רוצים שווקים? לכו על שוק בדואי, שוק בשקל, שוק הבגדים, שוק חיות המרעה ושוק המדרחוב.

מדד ההגעה למרכז: למרות מה שחושבים תושבי המרכז, חיפה ובאר שבע לא מאוד רחוקות מהם: אפשר להגיע מתל אביב לבאר שבע דרך כביש 6 ב-55 דקות (הזמן שגם לוקח לקו האקספרס החדש של הרכבת), או להימנע מכביש 6 ולהאריך את הנסיעה בחצי שעה. הנסיעה מתל אביב לחיפה לוקחת כשעה (תלוי פקקים, כמובן), אך עם רכבת אפשר להגיע מחוף הכרמל לאוניברסיטת ת"א ב-39 דקות בלבד. איך מגיעים מכאן לראש הכרמל? נו, בדיוק בשביל זה המציאו את הרכבל ואת הכרמלית.

אליכם, קודקודים:

יונה יהב, ראש עיריית חיפה: "חיפה בורכה בערכי טבע ונוף יחידים בישראל – חופי ים ארוכים וחוליים המשתרעים לאורך של למעלה מ-15 ק"מ ובסמוך להם חורשת פארק הכרמל, הריאה הירוקה הגדולה בישראל. חיפה מקדשת את ערכי השכנות הטובה והסובלנות, עיר של תרבות ברמה הגבוהה ביותר לצד בתי קפה, מרכזי קניות חדישים, מסעדות גורמה והפלאפל הטוב בעולם! זו העיר 'הכי שווה' בעולם".

רוביק דנילוביץ', ראש העיר באר-שבע: "באר-שבע נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח חסרת תקדים המעניקה הזדמנויות מגוונות בכל תחומי החיים לתושביה ולבאים בשעריה. בימים אלו מושקעים במגוון פרויקטים מחוללי שינוי בעיר כשלושה מיליארד שקלים. עתודות הקרקע הנרחבות, המשאב האנושי הצעיר והמשכיל והמיקום הגיאוגרפי המרכזי, בלב ליבה של הארץ, מדגישים את היתרון האיכותי של העיר ומסמלים את הפוטנציאל הטמון בה".

אז מי לוקחת?

נכון לעכשיו חיפה, אך באר שבע מצליחה לנשוף בעורפה. עיר הנמל הצפונית מציגה כרגע השקעה ניכרת בחינוך, אופציות תרבותיות נרחבות במיוחד ותוכניות בנייה מסקרנות (וזה מבלי שדיברנו אפילו על התכנית לשיפוץ הנמל בעיר). באר שבע לעומתה נהנית מתנופת חדשנות מבורכת, שעשויה להוביל אותה בעתיד לעמדת בכורה מפתיעה בהחלט. בינתיים תושביה יכולים להתנחם ב"בורקס של אומי". יש כאלה שאומרים שזה יותר טוב מהכל. 

לדו קרב המשולש שלנו מגיעות נסיכות הבורגנות, הערים הקטנות שמטפחות רחובות נעימים ושקטים, פארקים מושקעים ומשכורות ממוצעות שריקי כהן מחדרה לא הייתה מתנגדת לקבל. כדי להגביר את המתח, נבהיר שהן נושקות זו לזו לזו, במין מעגל חינני שממוקם רגע מתל אביב, בין הרצליה לקלקיליה. ממש שלישיית אחיות תאומות, אבל מי מהן מלכת הפרברים האמיתית?

מספרים:
כפר סבא: 87,300 תושבים, 6,029 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 9,794 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 1,330,000 שקל.
רעננה: 80 אלף תושבים, 4,659 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 11,235 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 1,900,000 שקל.
הוד השרון: כ-49,900 תושבים, 2,593 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 11,544 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: כ-1,550,000 שקל. 

מדד האוכלוסייה: לשלוש הערים הללו שורשים ארוכים, אבל מי מאכלס אותן כיום? רעננה, עירו של נפתלי בנט, התמלאה בשנים האחרונות ביותר ויותר תושבים שומרי מסורת, וכיום מדובר באתגר לא קטן למצוא במרכז העיר מסעדה פתוחה בערב יום שישי. כפר סבא פוגשת את יוצאי כל העדות – מארגנטינה ועד אתיופיה –לצד תושבים ותיקים. אוכלוסיית הוד השרון משתנה בשנים האחרונות: לגרעין המקורי של בני המושבות הוותיקות מצטרפים בקצב גובר והולך אנשי עסקים ואקדמיה ברמה סוציו-אקונומית גבוהה וזוגות צעירים. מה עדיף? תלוי מה אתם מחפשים.

מדד החינוך: כאן הקרב האמיתי הוא על המיקום ברשימת אחוז הזכאים לבגרות – ושלוש העיריות משקיעות תקציבים עצומים בחינוך. ברעננה מדובר ביותר משליש מהתקציב השנתי, ומתגאים כאן באחוז זכאות לבגרות של 80.14. יום הלימודים הארוך כבר פועל בעיר במסגרות לימודים שונות, כך שהתלמידים עסוקים עד 16:30, וכשהם בבית הם יכולים ללמוד מרחוק בעזרת פרויקט התקשוב של בתי הספר. תלמידי העיר מחזיקים גם במודעות חברתית: חצי ממקבלי תעודת "הבגרות החברתית" ב-2011, תכנית התנדבות תלת שנתית, היו יוצאי רעננה.

בהוד השרון מאמינים ביום לימודים ארוך ולצדו מטפחים תכניות “חינוך אישי” לחיזוק הקשר בין המורים לתלמידים: סייעות מלמדות קבוצות תלמידים קטנות בבתי הספר היסודיים, שיעורים פרטיים במחיר נמוך במרכזים מיוחדים, תכנית מצטיינים ולצידה תכנית תגבורים לפני בגרויות עבור תלמידים מתקשים. אחוז הזכאות עומד בעיר על 79.9, ומי שפונה להשכלה גבוה יכול לעשות זאת גם במכללת שערי משפט המקומית. כמו כן, מתוכנן מרכז אקדמי נוסף, במטרה להפוך אותה לעיר סטודנטיאלית.

כפר סבא, עם כל הרצון הטוב, נמצאת בתחתית דירוג החינוך, עם אחוז זכאים לבגרות שעומד רק על 76.5. מערכת החינוך של העיר מתגאה בשתי כיתות של מחוננים וגם בבית ספר הדואג לתלמידים מתקשים. יש פה יוזמה של חשיפה לתרבות היהודית על המגוון שבה ותכנית דיבייט שתלמד את תלמידי העיר להתווכח. חצי מהתלמידים מתנדבים ולשלושה תיכונים בעיר תעודת "בגרות חברתית", ואת הכל עושים כאן תחת אכלוס מואץ: תוך שנה אחת נוספו לכפ"ס כ-2,000 תלמידים, בית ספר חדש ועשרה גנים חדשים.

מדד הפארקים: אם אתה כבר גר בפרבר, אז שיהיה ירוק. ברעננה חולש הפארק על שטח של 200 דונם, שבהם מגרשי גלגליות, פינת חי, שבילי רכיבה, פארק שעשועים נגיש ואגם מלאכותי בצורת סמל העיר, שם ניתן לשוט בגונדולה. האטרקציה האמיתית בפארק היא האמפי, שמכיל 8,000 מקומות וזכה לארח אירוע אמנים שונים – מלורן היל וטורי איימוס ועד שלמה ארצי ופוליקר.

אחרי תקופה של פיגור גם כפר סבא התאבזרה בשנים האחרונות בפארק מוריק, שחלק א' שלו כבר צומח ומלבלב. יש בו מגרש משחקים של לא פחות מ-1,600 מטרים שכולל בובות חיות בתלת מימד ובגודל מקורי, מגרשי ספורט (כולל הוקי ופטנק!), מתחם רמפות ענק, מצפור מרשים ואזור מנגלים.

להוד השרון יש תכנית סודית משלה: אמנם בעיר קיימים כבר שנים פארק "ארבע העונות" המטופח ופארק ההרפתקאות והארכיאולוגיה, אך היא משוויצה בתואר "הרשות הירוקה בישראל" ולכן מתכננת גם אגם אקולוגי ענק של עשרות דונם שיורכב ממי שפכים מטוהרים, יזרום עד לירקון ויזכה לשם "אחו לח", כשמסביבו פארק שיתפרש על כ-1,400 דונמים. תעלת הניקוז של המים המטוהרים, אגב, תהפוך לנחל בעל 36 מפלים, עם שבילים, מסלולי אופניים, גשרים ומרפסות שיאפשרו למבקרים תצפית על בעלי החיים. יש למה לצפות.

מדד הדיור: "בכפר סבא בונים כעת בעיקר בשכונה הירוקה החדשה, שמושכת אליה משפרי דיור וזוגות צעירים", מספרת שרה מידה, מנהלת הנדל"ן בחברת לוי יצחק. “יש בעיר כיום היצע של מאות יחידות מסוגים שונים בשכונה האקולוגית, סביב פארקים ושטחים ירוקים. מחיר של דירת 4 חדרים הוא בסביבות 1,650,000 שקל".

ברעננה המצב שונה לחלוטין. השכונות החדשות נבנו ב-2004 ו-2005, ומאז אין כמעט בנייה חדשה מאסיבית, אלא רק טפטופים, כך מסבירה מידה. "דירה בשכונות מהתקופה הזו עולה כ-1,900,000 שקל ומעלה. דירת 5 חד' יכולה להגיע בקלות ל-2,500,000 שקל".

תוכנית חדשה שאמורה להוסיף לעיר כ-3,500 דירות חדשות היא שכונת "נווה זמר", שתהיה הגדולה בעיר ותותאם לזוגות צעירים. אם אתם לא יכולים לקנות, תשמחו לדעת שבעיר נחנכה שכונת "נאות עוזי" שתהיה השכונה הגדולה בארץ לדיור להשכרה ארוכת טווח לזכאי משרד השיכון. היא תציע 140 דירות שימוקמו סמוך לשטח בשכונת "לב הפארק" ויתאימו אף הן לזוגות צעירים. נוסף אליהן יקומו בעיר שכונת נאות שדה, שתכיל דיור בר השגה ותכנית בנייה במזרח העיר שתכלול 223 יחידות דיור.

גם הוד השרון חושבת על זוגות צעירים, והיא משופעת בפרויקטים חדשים: מזרחית לדרך רמתיים יוקם פרויקט לזוגות עם כ-735 יחידות דיור. העירייה גם עובדת על דיור בר השגה, מעונות לסטודנטים ופארק שייבנו על 100 דונמים. בתכנית נוספת במתחם אהרונוביץ ינותבו כ-50 אחוז מיחידות הדיור לזוגות צעירים. בינתיים אפשר לרכוש דירת 4 חדרים חדשה (יש מעט מאוד כאלו בעיר) בכ-1,600,000 שקל, ודירות 5 חד' בכ-1,875,000 שקל.

אליכם, קודקודים:

נחום חופרי, ראש העיר רעננה: "במקביל להיותה העיר דינמית ומודרנית, רעננה מצליחה לשמור על אווירת הקהילה האינטימית והחמה. אנחנו משקיעים משאבים רבים בקידום הדור הצעיר, ולעיר מערכת חינוך מעולה, מפעלי תרבות תוססים, עשייה למען הסביבה, אורח חיים ספורטיבי, אירועים לכל המשפחה, פעילות התנדבותית ענפה וקהילת גמלאים תורמת ופעילה".

ראש עיריית הוד השרון, חי אדיב: "בהוד השרון קיים שילוב ייחודי של עיר מודרנית ושוקקת וחיי חברה ותרבות, עם שטחים חקלאיים המשמרים את צביונה הכפרי. בני הנוער גדלים על ערכי אהבת הארץ והמדינה, עזרה לזולת ואהבת האדם, מדורגים בצמרת הארצית בגיוס לצה"ל ובצמרת הארצית בזכאות לבגרות ומהווים מקור לגאווה".

יהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא: "כפר-סבא, החוגגת השנה 110 שנים להיווסדה, מהווה כיום מוקד משיכה לזוגות צעירים מכל אזור השרון. מיקומה האסטרטגי הביא להתפתחותה בשנים האחרונות באוריינטציה עסקית מובהקת, יתרון המשפיע בהחלט על מקומות הבילוי והפנאי. אזורי תעסוקה ומסחר שוקקי חיים הוקמו, כולל אזור תעשיה עתיר ידע. הפיתוח המואץ של השכונות הירוקות הם רק חלק בתנופה המאפיינת את העיר, ועוד עשייה רבה לפנינו".

אז מי לוקחת?

האמת, התלבטות. אם היינו מבצעים את הבדיקה הזאת לפני חמש שנים לא היה ספק שרעננה מובילה כמעט בכל פרמטר, אלא שמאז כפר סבא הספיקה להשיק שכונה ירוקה ומפוארת והשקיעה בפארק איכותי. כיום שתי הערים מציעות שירותים מרשימים לתושב – אך הבחירה שלנו היא דווקא האופציה השלישית: הוד השרון. עם השקעה ניכרת בחינוך, תכנוני בנייה מרשימים לזוגות צעירים, פרויקטים ירוקים מסקרנים והזדמנות כמעט אחרונה להרגיש ירוק במרכז המדינה – נראה שמדובר בהימור די בטוח, ובהשקעה שתחזיר את עצמה ממש בקרוב. וד"ש לנפתלי בנט. 

פה יש שתי יריבות ותיקות: באותו גודל, באותו אזור, כשבין השתיים מפריד רק כביש אחד והמון גאוות יחידה. מוצקין אוחזת במיתוג של פנינת פנאי, וביאליק ממותגת כמעצמת חינוך, ספרות ושירה. אז מי עדיפה?

מספרים:
קריית ביאליק:  37,600תושבים, 4,677 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 7,636 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 600-700 אלף שקל.  
קריית מוצקין: 38,300 תושבים, 9,997 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 7,953 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 650-750 אלף שקל.

מדד הדיור: שתי הקריות נמצאות בתנופת בנייה יחסית מרשימה. בקריית מוצקין בונים את "משכנות האומנים" על שטח שממנו פונה הבסיס הצבאי "כורדאני" – אלפי יחידות דיור בבניינים בני שבע עד 28 קומות, שיוסיפו כ-20 אלף תושבים חדשים למוצקין ויהפכו אותה לגדולה שבקריות. המחיר לדירת 4 חדרים באזור החדש, אגב, עומד על כ- 1.2 מיליון שקל.

בביאליק, השכנה ממזרח, בונים בשכונת הפרפר בניינים בני 20 קומות, עם פנטהאוזים ונוף מרהיב לכרמל ולגליל. 4 חדרים יעלו לכם כאן כ-1.1 מיליון שקל בקומות הנמוכות ובסביבות 1.3 מיליון בקומות העליונות. בנוסף, יוקמו בעתיד 18 אלף יחידות דיור חדשות בעיר, סביב כביש "עוקף הקריות" שנחנך בפסח האחרון. יש למה לצפות.

מדד חינוך: במוצקין מתגאים בתשעה בתי ספר, אולפנה לבנות ויחידת נוער עירונית שזכתה בפרס חינוך על פעילות בלתי פורמלית. בחצי מבתי הספר היסודיים כבר מותקנים מקרנים ומסכים בכיתות ובשאר מבטיחים בעירייה שיותקנו בקרוב. חוץ מזה יש כאן בית ספר טכנולוגי, שנפתח לפני שנה. חיל החימוש והלוגיסטיקה מאמץ חלק מהמגמות, וביניהן אפשר למצוא מגמת מכונות בליווי מכון רפאל, מגמה לעיצוב שיער בליווי של אינדולה ומגמה לקונדיטוריה. שיעור הזכאות לבגרות בעיר הוא 60.2 אחוז.

בקריית ביאליק יש אמנם בית ספר אחד פחות, אבל כאן מתגאים בכך שהעיר זכתה בפרס החינוך הארצי וגם בעובדה שראש העיר נפגש אישית עם כל מועמד לנשירה מהלימודים. בביאליק, שמתהדרת ב-64.3 אחוז זכאות לבגרות, פועלת מכללת אורט הטכנולוגית, שמעניקה תעודת הנדסאי, טכנאי וגם תואר ראשון. תשמחו לדעת שבעיר משלבים תלמידים על קשת האוטיזם PDD בחינוך הרגיל, מגן ועד גיל 21, ושכל מוסדות החינוך מונגשים לבעלי מוגבלויות, עובדה שזיכתה את העירייה בפרס יו"ר הכנסת.

שופינג: כאן יש ניצחון די ברור לקריית ביאליק, שנהנית מ"הקריון" - הקניון הוותיק שמושך אליו מבקרים מכל הצפון ורושם לא פחות ממיליון כניסות בחודש. אצל השכנה ממול אין מקבילה לשופינג שמציע הקניון, וכאן הקניות מתרכזות בעיקר ברחוב משה גושן, שמכיל חנויות, בוטיקים, מסעדות, בתי קפה ובנקים. מזל שהקריון ממש מהעבר השני של הכביש. 

אליכם, קודקודים: 

אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק: "השנה הצטרפה קריית ביאליק למועדון המצומצם והיוקרתי של הרשויות שזכו בפרס החינוך הארצי – וזו גולת הכותרת של המהפכה החינוכית. ב-2012 שבנו להוביל בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בקריות ואנחנו ממשיכים בתנופת הפיתוח שמשנה את פני העיר. אנו גאים בכך שרמת השירותים המוניציפאליים בקריית ביאליק גבוהה ואיכותית ושתושבי העיר יודעים ומשננים, כי דברים טובים קורים בקריית ביאליק"

חיים צורי, ראש עיריית קריית מוצקין: "קריית מוצקין נחשבת אחת הערים המצטיינות בישראל באיכות תושביה. לא תמצאו בה אזורי תעשייה ומסחר וממבט הציפור היא ריאה ירוקה ומטופחת, נטולת עומסי תחבורה. אפשר למצוא פה את גן החיות היפה בישראל, היכל תיאטרון חדש ומרכז הנופש והספורט 'ספורטלי'. הקהילתיות וההתנדבות הם שם דבר במוצקין ובעיר פועלת אחת ממערכות החינוך המשובחות בישראל. בואו לבקר אותנו!"

אז מי לוקחת?

20 דקות מחיפה, שתי הערים מציגות קרב צמוד למדי בלי מנצחת מובהקת אחת: פרויקט טכנולוגי חינוכי גדול במוצקין מול פרס הצטיינות בחינוך בביאליק. מעצמת הקניות "הקריון" בביאליק מול הפילים ב"חי פארק" במוצקין. לביאליק יש פסטיבל שירה ושעת סיפור עם ראש העיר, אבל למוצקין יש קאנטרי גדול ולשתיהן יש אוויר באיכות טובה. אז אולי הגיע הזמן להניח ליריבות? 

נתניה וראשון עונות על החלום הרטוב של הישראלים – לגור 20 דקות מתל אביב. שתי מלכות האיקאה מציעות המוני שופינג לקהל הישראלי, נהנות מחופי רחצה ועמוסות פרויקטים של בנייה חדשה שמושכים משפחות שרוצות להגשים את החלום. תודו שזה פייט קלאסי. 

מספרים:
נתניה: 210 אלף תושבים, 6,563 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 6,848 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר:  1,100,000 שקל.
ראשון לציון: 250,500 תושבים, 3,966 תושבים לקמ"ר, הכנסה ממוצעת: 8,510 שקל, מחיר דירת 4 חדרים במרכז העיר: 1,230,000 שקל. 

מדד הבנייה: שתי הערים מתהדרות בהמוני פרוייקטים חדשים בקרבת הים במחירים פחות או יותר זהים. דירת יד שנייה במרכז נתניה נמכרה ב-1,100,000 שקל, אבל הדירות הכי מבוקשות בעיר הן אלו הפונות לים. שכונת מגדלי יוקרה שנבנית על הים היא "עיר ימים", שם המחירים גבוהים ב-50 אחוז כמעט –2.2 מיליון שקל וצפונה לדירות על קו החוף. "בשכונת אגמים, שאינה קרובה לים, נמכרות אלפי יחידות”, מספרת לנו שרה מידה מחברת יצחק לוי. "זוגות צעירים יכולים ליהנות ממחירים נוחים כ-1,320,000 שקל לדירת 4 חדרים".

ומה קורה בראשל"צ? הדירות הוותיקות מאבדות ערך במהירות והביקוש אליהן נמוך. תושבי העיר מעדיפים את הנכסים שלהם חדשים, או לפחות עד 10 שנים. דירת 4 חדרים בבניין ותיק במרכז העיר תעלה כ-1,230,000 שקל, בעוד שדירת 4 חדרים בבניינים בשכונת נווה חוף הצופה לים תעלה כ-1,990,000 שקל. השכונה, שנבנתה בסגנון ספרדי על חוף הים של ראשון (פעם קראו לה פואבלו אספניול) לא זכתה להצלחה. שמה הוחלף, הבנייה בה נמשכה, וכעת היא מושכת המוני משפחות.

פרויקט חדש נוסף הוא "מגדלי הלאום" – שכונה שממוקמת במערב העיר, ליד נתיבי איילון, ונהנית מנגישות מקסימלית למוסדות התרבות ומתחמי הקניות של העיר. בשכונה נבנים עשרה מגדלים בני תשע קומות וקרוב ל-500 יחידות דיור כולל דירות גן, גג ופנטהאוזים. דירות 5 חדרים נמכרת פה ב-2.2 מיליון שקל,  והמחירים עולים עם הקומות.

מדד החופים: שתי הערים נהנות מהים, אבל מדובר בקרב אבוד מראש: בעוד שנתניה מטפחת שטח עצום של 10 ק"מ של חוף, בראשל"צ פועלים רק כ-800 מטרים מתוך רצועה של 7 ק”מ (השאר סגור לציבור). העיר עתידה לקבל 150 מטר נוספים שנמצאים כיום בידי צה"ל, ובינתיים היא מפצה בחוף מושקע ומאובזר, גן שעשועים, מדשאות, מסעדות, סככות צל וחוף נפרד לדתיים. בשנה האחרונה התווסף פארק לילדים ובקרוב יורחב הגן ויכלול מגרשי כדורסל, כדורגל לפעוטות, מבוך מעץ למשפחות, רכבת מהגן לחוף ו"דק" של 1,900 מ"ר לרכיבה על אופניים.

הטיילת היותר מושקעת נמצאת בבנתניה:  7 ק"מ של טיילות על חוף הים, כשכל אחת מהן מעוצבת בצורה ייחודית וחלקן זכו בפרסים על יופיין. ההיי-לייטים הם אמפיתיאטרון, תערוכות וגלריות, פינות ישיבה מבודדות, גני שעשועים, משטח החלקה לגלגיליות, אתר מצנחי רחיפה, מלונות, מזרקות, בתי קפה, מסעדות ומעלית מיוחדת שמורידה אתכם מהנוף לחוף ב–20 שניות. במדד החופים, נתניה לוקחת בהליכה.

מדד השופינג: רוצים מתקן לשקיות ניילון ומנורת לילה ב-39 שקלים? הגעתם למקום הנכון. סניפי הענקית השוודית שפועלים בנתניה וראשון זוכים למאות קונים מדי שעה. אבל שתי הערים מציעות מרכזי קניות נוספים. בנתניה מככבים קניון השרון הוותיק, קניון עיר ימים החדש ושלל קניונים קטנים באזור התעשייה שבו נמצאת איקאה. ברחוב הרצל הראשי וברחובות הסובבים אותו יש מגוון חניות, בוטיקים ובתי קפה. בראשל"צ, מלכת הקניונים, מרכז הקניות המרכזי הוא אזור התעשייה במערב העיר. שם אפשר למצוא את קניון הזהב, חנויות רהיטים ובגדים, קומפלקס הקניות G שצמוד לסינמה סיטי ומערבה משם – גם היס פלאנט. בגזרת השופינג – אין מנצחת מובהקת.

מדד הביטחון: נתניה וראשל"צ "נהנות" מתופעת חיסולים. “בנתניה פעילים הרבה ארגוני פשע ועבריינות שאופיינית להם", מבהיר גלעד שלמור, כתב הפלילים של חדשות 2. "בתי בושת ונערות ליווי, סמים ובת קזינו ובעבר גם לא מעט חיסולים". ראשל"צ לעומתה סובלת ממלחמת כנופיות – שרשרת של רציחות וחיסולים לאור היום: "בשנתיים האחרונות מצאו שם יותר מעשר גופות של בני כנופיות, כשהאחרונה הייתה זו של רמי אמירה”, אומר שלמור.

נתניה הצטרפה לתכנית "עיר ללא אלימות" שמביאה, לדברי העירייה, לירידה באחוזי הפשיעה. היא מפעילה צוותי שיטור ופיקוח עירוני ומתגברת את האכיפה בשוטרים. גם בראשון לציון פועלים למיגור התופעה -  כוחות פיקוח עירוניים, ניידות סיור משולבות ופרויקטים נגד אלימות. לאחרונה הפכה העיר מרושתת לחלוטין כשמאות מצלמות עוקבות אחר המתרחש. אין ספק – זה כלי שיכול לסייע במלחמה על הפשיעה. מצד שני – אמרו שלום לפרטיות שלכם.

מדד החינוך: ראשל”צ הכפילה את ההשקעה הכספית בכל אחד מ-44 אלף תלמידיה והיא עומדת על 3,400 שקל לתלמיד. התקציב הזה מממן שעות תגבור, קבוצות למידה קטנות, פיתוח תוכניות לימוד מותאמות אישית, איתור ילדים עם קשיים ובעיות וכו'. חטיבות הביניים והתיכונים בעיר אוחדו למטרת חיזוק ההישגים. 250 מיליון שקל הושקעו בשיפוץ מוסדות חינוך והקמה של חדשים, ואחוז הזכאות לבגרות בעיר עומד על 68.1 אחוז.

אחוז הזכאות לבגרות בנתניה נמוך יותר ועומד על 64.2 אחוז. העיר זכתה בשנה האחרונה בפרסים בתחום החינוך והקימה אגף חדש שאחראי על הטיפול בילדים מגיל 0 עד 6. העיר אף ייסדה מרכז ללימודי אנגלית שמיועד לתלמידי כל הכיתות וגם למבוגרים. 36 אלף התלמידים בעיר זוכים לשליש מתקציבה של העירייה כדי לפתח תוכניות לימוד ובניית מוסדות חינוך בהשקעה של כ-75 מיליון שקל.  

בראשל"צ תוכלו ללמוד במכללה למנהל ובאוניברסיטה הפתוחה ובנתניה במכללה האקדמית נתניה, במכללת אורט הרמלין להשכלה גבוהה בתחומי הטכנולוגיה, במכללת לזלי קולג' ובמכללה לחינוך גופני ע"ש זינמן בווינגייט. נתניה מציעה מלגה לכל הסטודנטים בסך של 1,000 שקל, בראשל"צ מוענקות כמאתיים מלגות מדי שנה וכן הלוואות בריבית נמוכה לסטודנטים.

אליכם קודקודים:

מרים פיירברג-איכר, ראש העיר נתניה: "נתניה בירת השרון מבטיחה ומקיימת איכות חיים, חינוך, תרבות פנאי לכל, תעסוקה איכותית במגוון רחב של תעשיות הייטק, תיירות, וכן נגישות תחבורתית מגוונת לתושבי העיר והמדינה. שמנו לנו למטרת להקנות חינוך פורמלי משלים ברמה הגבוהה ביותר, לשקם את מרכז העיר המסורתי, לפתח "ריאות ירוקות", לשמר ולפתח את החוף ומשאבי הטבע ולהקים, לתחזק ולהפעיל ספורט עממי ותחרותי בכל הענפים".

דב צור, ראש העיר ראשון לציון: "בראשון לציון נולדו ההמנון, הדגל וביה”ס העברי הראשון בעולם. בשנים האחרונות היא הפכה לעיר הרביעית בגודלה בישראל ולמטרופולין שוקק חיים, וגם זכתה בתואר היציבה ביותר מבחינה פיננסית, תוך שהיא ממשיכה להוריד את מחיר הארנונה. בסקר הלמ"ס שהתפרסם לאחרונה עלה כי ראשון לציון היא העיר שבה התושבים הכי מרוצים מהחיים ומסביבת המגורים שלהם, אז מה יש לי להוסיף?"

אז מי לוקחת?

הקרב צמוד, ללא ספק. שתיהן ערים גדולות עם השקעה תקציבית מכובדת בחינוך, במשיכת עסקים וחברות ולא מעט אטרקציות. נתניה עם חוף מושקע ואיכותי, אצטדיון כדורגל דנדש, פארק, ספורטק ומגרשי טניס, וראשל"צ עם מתחמי קניות, קולנוע ובילויים, גן חיות החי-כיף והסופרלנד. הבחירה קשה – אבל דומה שראשון מציעה יותר אפשרויות בחינוך, ויותר אטרקציות למשפחות, ולכן היא המנצחת בדו קרב הזה, אבל ביתרון קטן.

>> בואו לגלות איזו עיר היא העיר הטובה בישראל

>> לכל כתבות המגזין