י' היא זמרת ויוצרת בת 30 פלוס, טאלנטית ידועה ומוכרת בביצה של תל אביב. כמה חודשים לאחר הלידה המתוקשרת שלה נפגשנו לראיון בדירתה, והופתעתי לראות שהגוף שלה חזר למימדיו הצנומים במהירות רבה. ידעתי שהיא שונאת להזיע, ושאלתי בפליאה מי המאמן האישי האחראי לגזרה המדהימה. היא הצביעה בגאווה על מעבד המזון והוציאה מהמקרר חבילת גת חבשי, אדום וטרי, שני לימונים סחוטים וארבע כפות סוכר דמררה. המעבד השתעל מהגבעולים, צוות הצילום נכנס למתח ואל הכוס השקופה נמזג משקה ירוק ונוצץ עם ריח של מחלה. טעמתי שלוק קטן, היה מזעזע.
לסם החדש של ישראל, עולה חדש ומפתיע מאתיופיה, קוראים גת חבשי, או גת אדום, והוא התמקם בקלילות באורח החיים המקומי. יש לו גבעול אדום ונוצץ, והעלים הירוקים שלו מלאים בנוזל נרקוטי מריר, ממכר ומעורר. גברים משתמשים בו בחברותא כדי להירגע, לחדד את המוח וללמוד תורה, ונשים משתמשות בו כמדכא תיאבון ומעודד דיאטה. החוקרים והרופאים המעטים בישראל שחקרו אותו טוענים שהגת הוא סם מסוכן ביותר, והשימוש בו יוצר השפעה הדומה לקוקאין. ברוב העולם הוא נחשב ממכר ואסור לשימוש, אבל בישראל אפשר ליהנות מסוטול חוקי לחלוטין שמגיע אליכם עד הבית עם שליח.
את שייק הגת הראשון י' שותה אחרי ארוחת הצהריים. יותר מאוחר היא ממשיכה עם השני, ולפעמים היא גומעת גם משקה שלישי, לתוך השעות הקטנות של הלילה. "אני ערנית, מאושרת, ויש לי מצב רוח טוב עם הילדה. מאד פחדתי להיכנס להיריון, מהשינויים שהגוף והנפש שלי יעברו, והנה – מצאתי תרופה לכל הבעיות. אני עובדת על שירים לתוך הלילה, כותבת ומנגנת, ואין לי תיאבון בכלל. לא מנצ'יז ולא כלום – זאת המצאת המאה. וזה עושה אחלה מצב רוח".
מיץ גת, או בשפת הבליינים "המשקה שלא בתפריט", נכנס אל חיי הלילה של תל אביב בזכות הברמניות והסלקטוריות החטובות של העיר, שנוהגות לשתות אותו בכוס בירה גדולה עם קש והרבה לימון. המשקה מעלים את תחושת הרעב והופך את השותה לערנית וחברותית, בדיוק מה שצריך כדי לסיים את משמרת הלילה בשפיות ובאותו משקל.
תעשיית הבידור גילתה את היתרון הגדול של הגת החבשי כזרז דיאטה רציני ומהנה כאחד. א', דוגמנית מהשורה הראשונה שגם ילדה מאוחר יחסית, מספרת שהגת האדום חסך לה המון כסף, כאב ראש ושנאה עצמית. "במקום אימונים רצחניים עם מאמן כושר נאצי בעלות של 400 שקל לאימון, כדורי הרזיה מעוררי דיכאון, פסיכולוג פעמיים בשבוע ופחדים וחוסר שינה, אני עושה מיץ גת אדום עם לימון. זה חוקי, זה מרזה, זה הציל לי את החיים ותומך בי במקצוע המרושע הזה. הפסקתי להקיא, כי אין מה להקיא. אני בכלל לא רעבה, רק שמחה".
לא עומדים בביקוש
הסיפור המופלא של צמח הגת בישראל מתחיל כידוע בעליית יהודי תימן. העולים החדשים הושלכו אל כור ההיתוך הישראלי, ונדרשו לשינוי מנהגים קיצוני שכללו עלייה דרמטית בגיל הנישואים ואיסור על פוליגמיה. הממסד שיכן את העולים החדשים ביישובים מרוחקים ומבודדים, ואת הטענות על שוד הרכוש וחטיפת ילדים השתיק באמצעות התעלמות מכוונת ממנהג לעיסת צמח הגת.
אבל השימוש בגת כבר מזמן אינו נחלתם של התימנים. בשנת 2000 צצו כמוסות החגיגת – סם פיצוציות נפוץ ופופולרי שכבש את חיי הלילה של תל אביב והחזיר את הגת לתודעה. החומר הפעיל בחגיגת היה תחליף סינטטי לחומר הפעיל בגת, אבל הילולת ההסנפות האופנתית של האבקה הלבנה שבתוך הכמוסה הירוקה, יצרה את קידום המכירות הראשוני, ורנסנס לגת כסם טרנדי וחוקי. לאחר שעשרות ילדים ובני נוער מצאו את עצמם בחדר מיון, נאלץ המחוקק להכניס את החגיגת לרשימת הסמים הלא חוקיים. ואילו צמח הגת בתצורתו הטבעית נשאר חוקי.
בשנת 2004 טען שר החקלאות ישראל כ"ץ, שיש מחסור בעלי גת, ושמדובר בבעיה בוערת. לטענתו מאות אנשים פנו למשרדו, התלוננו על מחסור חמור וטענו כי בלי לעיסת העלים חייהם אינם חיים. רחמיו של כ"ץ נכמרו. למרות שבעבר משרד הבריאות הכריז כי גת הוא סם מסוכן, ואסר על ייבואו לישראל, החליט כ"ץ לאשר את ייבוא הצמח כדי לספק את המשתמשים.
הפיתרון לביקוש העז נמצא באתיופיה, בדמות משלוח תלת-שבועי של גת אדום משודרג לישראל. באתיופיה התפתחה כלכלה
על בסיס גידול ושיווק הסם האופנתי במערב. למרות עליית מחירי הקפה בעולם, האתיופים מעדיפים לעקור עצי קפה ולשתול תחתם שתילה מסיבית של הזהב האדום. צרכני הגת הירוק המסורתי גילו את הגת האדום – סוג של גת טורבו שמספק כמות מוגדלת של חומר כימי ממסטל לכל לעיסה. גם צעירים רבים הבינו שאפשר לדפוק את המוח באופן חוקי, ונוצר ביקוש רב לסחורה המרה והמעוררת.
ייבוא הגת טרי מאתיופיה לא מונע ממגדלים פרטיים, חקלאים, יזמים ואנשי עסקים מקומיים, לנסות לפתח שדות וזנים חדשים של גת אדום. אחד מהם הוא רון אשכנזי, הבעלים של "גת עדן", שמגדל בשדה רחב וסודי, על אדמת חמרה משובחת, גת אדום ואיכותי. אשכנזי, שגם מגדל וגם מייבא גת חבשי מאתיופיה, סבל במשך שנים מאלרגיות וכל מיני חולשות, ואחרי ששכן תימני הכיר לו את הגת חייו השתנו. אשכנזי הבין שזה לא נעים לבוא כל יום לשכנים וללעוס להם את הגדר החיה, והחליט לגדל בעצמו. "אני בריא ומרגיש מצוין, ומצאתי פרנסה מכובדת", הוא אומר.
טכנולוגיות חדישות של השקיה ותיאוריות אורגניות, בשילוב צמחים להרחקת מזיקים ולמניעת ריסוס, הפכו את השדה של אשכנזי למכונת כסף מרשימה, המייצרת חבילות גת טריות ומשובחות שנמכרות לכל דורש. שקית גדולה, המספיקה שלוש כוסות מיץ, עולה 60 שקל. משלוח למרכז יעלה עוד 30. שקית של חצי קילו עלים מיובאים מתחילה ב-80 שקל. לאשכנזי לא חסרים קליינטים, בין אם אלה מכורים ותיקים או לקוחות חדשים הצצים מכל עבר – השדות הפוריים לא מצליחים לעמוד בביקוש הגואה.
יצרני הגת הישראלים גם ממציאים מוצרים חדשים על בסיס צמח הגת, כמו מיצים מסוננים ומחוזקים בצבע אדום, תה מרזה וגם כמוסות הרזיה וסוטול. אחד השדרוגים שמציע אשכנזי הוא סלט עלי בייבי גת, סלט קטן מעלי הגת הכי צעירים והכי רכים, בלי סיבים, כאלה שאפשר גם לבלוע, והנה לכם ארוחת בוקר ממריצה ומעוררת, שסותמת את התאבון עד הלילה.
"אם גראס היה חוקי, אין מצב שהייתי לועס עלים כמו עז"
לשמחת הצרכנים, הגת האדום משדרג את חווית המשתמש. התימנים קוראים לזה "תחזינה", הטיית פועל "לחזן", "להתחזן", שמשמעותו ישיבה בחברותא של גברים בשעות אחר הצהריים, לעיסת גת, עישון נרגילה, קצת ערק ולימוד תורה. הקושי המרכזי בשימוש בגת בקרב משתמשים צעירים נובע מהצורך בלעיסה ארוכה, מרה ומשעממת, בייחוד למי שלא מתעניין בחידון התנ"ך.
"האדום יותר ממסטל. לועסים פחות עלים ועולים ליותר גבהים", מספר א', סטודנט צעיר שמתחזן עם חבריו על מרפסת מוזנחת בשכנת פלורנטין בתל אביב. לטענתו, היתרון המשמעותי ביותר לגת על פני סמים אחרים הוא החוקיות והזמינות. "אם הגראס היה חוקי, אין סיכוי בעולם שהייתי לועס עלים כמו עז. אבל זה המצב, יש יובש בעיר ויש בעיות עם המצרים, וזה משפיע על סוריה ועל לבנון. גת אדום זה הפיתרון".
החבורה העליזה של א' לועסת גת לפני בילוי, וגם סתם בשביל הכיף, אחרי העבודה והלימודים. אם אין להם זמן לשבת לתחזינה בסיסית של שעה-שעתיים, הם ייאלצו לשתות את המיץ "כמו שהבנות עושות". אבל מה זה חשוב, העיקר המצב רוח.
לגבי האגדה האורבנית שמהללת את העלייה בדחף המיני כתוצאה משימוש בצמח הגת, החבורה המגובשת וטרוטת העיניים חלוקה בדעותיה. האם הגת מגביר את היצר, או שבעיקר מגביר את הדיבורים עליו? לא ברור. לגבי הביצועים כולם מסכימים ש"עדיף בלי כי זה עושה פדיחות. בכלל, מי מסוגל לעשות סקס אחרי ישיבה רצינית של 3 שעות עם נרגילה וערק וחצי קילו עלים בבטן. רוצים לישון".
אלירן תבורי, בנו של הזמר שימי תבורי, הגיע אל הגת באופן רשמי בגיל 16. "שיחקתי כדורגל עם חבר תימני בשכונה והתחלנו ללעוס, שיחקנו שעתיים רצוף והיה מאוד כיף. אני מניח שאם לא היה לי אבא תימני לא הייתי נכנס לעניין, בכל זאת, ללעוס עלים זה הזוי".
עבור תבורי, הגת הוא בכלל עניין של תרבות. "זאת דרך טובה להתחבר למשפחה, לדודים, לשורשים. הגת הוא בעצם ההפך מאלכוהול, הוא מרכז אותך, מפקס, כמו ריטלין של הטבע", הוא אומר. מהגת האדום הוא נמנע, כי לטענתו הוא חזק מאוד וזה לא תמיד מתאים לו. הוא מעדיף לדבוק בעלים המסורתיים. "היום בישראל אנשים רוצים הכל ומהר, לתפוס ראש בלי לעבור את כל התהליך האנושי. זה חבל, כי יש קטע תרבותי ומהנה בישיבה יחד בתחזינה, עד שמגיעים לראש הנכון".
אז אתה מתחזן הרבה עם חברים?
"היום אני לא לועס בתדירות גבוהה. יוצא לי ללעוס לפחות פעם בשבוע עם חברים או לבד, בעיקר בנסיעות ארוכות במסגרת העבודה. פעם זה היה יותר עם המשפחה, תחזינה אמיתית, כשיושבים ומדברים על ענייני השבוע. היום קשה למצוא את הזמן לשבת כמו שצריך, בצורה הטבעית, אבל כשמוצאים זמן, זה כיף גדול".
ממכר כמו קוק ואקסטזי
החומר הפעיל בגת, קתינון, נמצא בעיקר בעלים הצעירים והמרים של צמח, והוא בעל תכונות חזקות המשפיעות על מערכת העצבים, פועל כמו אמפתאמין ומשפיע גם על מערכת הלב וכלי הדם. לאחר הלעיסה יש עלייה בלחץ הדם ובדופק הלב. החומר גם מקושר לעלייה בשכיחות התקפי לב, הזיות, רעד בידיים, דופק מהיר, כאבי בטן, הקאות, קשיים בנשימה וירידה בלחץ הדם לאחר השימוש.
דוקטור שלמה אלמוג, חוקר בכיר במעבדה לטוקסיקולוגיה בבית חולים תל השומר, מזהיר שגת הוא סם ממכר כמו אקסטזי וקוקאין. "השימוש בגת באופן קבוע מסוכן מאוד לבריאות, ונחשב כגורם מרכזי לבעיות לב, סרטן הפה ומחלות נפש בקרב המשתמשים הקבועים. כשצורכים מיץ גת, הגוף סופג את החומר הפעיל במערכת העיכול בבום, וההשפעה על הגוף מאוד חזקה". גם המיתוס על העלייה בחשק המיני אינו נכון מבחינה מדעית, מחדד ד"ר אלמוג. "הגת גורם לירידה ביכולת המינית של הגבר, וגם בפוריות".
אחד מחוקרי הגת הבכירים בעולם, ד"ר יאסים סוואידי, מומחה לקרדיולוגיה מבית החולים חמאד שבדוחה, קטאר, הורס גם הוא את המסיבה. "הכימיקלים המצויים בגת דומים לסמים מסוכנים, כמו קוקאין ואמפתאמין, והם מגבירים את הסיכון למוות והתקף לב". במחקר חלוצי, עקבו החוקרים אחרי 7,400 גברים ונשים לאחר התקף לב. מסקנתם הייתה בלתי נמנעת: לעיסת עלי גת מכפילה את הסיכון להתקף לב ולמוות מוקדם.
לעומת זאת, יש גם מחקרים שטוענים שהגת פחות מסוכן מהקפה שאתם שותים בבוקר. לפני מספר שנים ערך המגזין הרפואי lancet מחקר השוואתי על נזקים כתוצאה משימוש בסמים פסיכו-אקטיביים, ודירג את הגת במקום אחרון מבחינת הנזק שלו לגוף האדם, אחרי אלכוהול, קפה וסיגריות.
בשבועות האחרונים הגיעה לכותרות שאלת החוקיות של העלים הממסטלים. ההגעה המסיבית של מהגרי עבודה ופליטים מאפריקה לאירופה ואמריקה הביא את הגת אל ארצות המערב, ובארצות הברית (שבה השימוש בגת אסור) נלחמות רשויות החוק בארגוני פשיעה אלימים המגלגלים מיליוני דולרים בייבוא גת אדום מאתיופיה. המנהיגים המקומיים של קהילות האפריקאים מתנגדים לאיסור, וטוענים כי הוא מהווה פגיעה בחופש הפרט, גזענות, זלזול במנהגים עתיקים והתנשאות מצד חברה אלכוהוליסטית.
אפילו בהולנד הטולרנטית נחקק לאחרונה חוק חדש, המכניס את צמח הגת לרשימת הסמים האסורים. הסיבה: חבורות גדולות של אפריקאים עם עיניים אדומות ופה מלא רוק ירוק מפריעים לתושבים הלבנים המהוגנים עם לעיסות ויריקות ברחובות לתוך הלילה.
באירופה נוצר מצב עדין. נמל התעופה הענק סחיפול באמסטרדם מרכז בתוכו את עיקר הייבוא של גת אדום חבשי לאירופה. סוחרי הגת המקומיים, פליטים ממאלי ושודדי ים מסומליה, מרגישים בבית ומנהלים שוק אפריקאי צבעוני וססגוני לגת, ומשלחים אותו משם במשאיות לסקנדינביה וגרמניה.
רון אשכנזי מ"גת עדן" חושב שהפיתרון לבעיה פשוט. "אין לפליטים האפריקאים מקום לשבת כמו בני אדם, להתחזן כמו שצריך. צריך לארגן להם מקום עם כריות, נרגילה, שיוכלו ללעוס בשקט. זאת בעיה תרבותית".
בישראל מחקר הגת עדיין בחיתוליו, אבל דבר אחד ברור: יש לובי כבד וחזק של משתמשי גת ותיקים וצעירים, הכולל גם פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית, שמונע את שינוי החקיקה שמשרד הבריאות דורש כבר שנים – הכנסת הגת אל רשימת הסמים האסורים בישראל. עד שזה יקרה, כנראה שהגת ישמח וירזה עוד הרבה מאוד אנשים.