אם הצלחתי להבין משהו ממהדורות החדשות, המבזקים המיוחדים והסטטוסים והתמונות ברשתות החברתיות, הוא שכנראה קרה דבר מה שקשור במזג האוויר. המשפט "כולם מדברים על מזג האוויר אבל אף אחד לא עושה דבר בנדון" מעולם לא היה מדוייק יותר.
הקשבתי למשל לחדשות השעה 11 ברדיו. זה נפתח עם עדכוני הסערה, עבר לפקקים ולנתיבי איילון, המשיך במה צפוי לנו בהמשך, כולל תאונות הדרכים בגלל המצב וטרגדיה של קשיש שמת בגלל סדין חימום שעלה באש (ובו השתמש כמובן בגלל הקור). החדשות הסתיימו, איך לא – בתחזית מזג האוויר. אני לא ממציא. זו הייתה מהדורה של קרוב לארבע דקות.
ישראל 2013, כמה טיפות וכל העולם משתבש. לא שזה אמור להפתיע את מי שחי פה ורגיל לאיבוד פרופורציות המוני. הרכבות עוצרות, הקניונים מוצפים ולא באנשים, ויש כאלה שירדו לשוט באבובים וקיאקים על הכביש. כמובן שאחד מהם התהפך והטריח את כוחות ההצלה למקום. המים זורמים ואנשים מפונים מבתיהם משל היינו פליטי הוריקן.
אלוהים בוכה על החילונים?
ומכיוון ששידורי התעמולה מתחילים היום, השאלה היא מי ואיך יינצל את הסיפור לצרכיו. נתניהו, למשל, יכול לעשות ספין ולקחת אחריות על כמות הגשמים שירדה: "תחת ממשלתי הכנרת יצאה מהמינוס – כפי שיקרה בקרוב לאזרחי ישראל" (דן כנר: "ראש הממשלה היה הראשון לזהות את משבר המים בו נתונה המדינה ופתר זאת בתוך מספר ימים על ידי סופר-טנקר של גשמים").
האופוזיציה הלוחמת משמאל תאשים: "הממשלה כשלה בהיערכות לתנאי מזג האוויר. נתיבי איילון קרסו בדיוק כפי שיקרה לשלטון נתניהו". החרדים יזהירו: "אלוהים בוכה על החילונים שלא שומרים מצוות ומביאים לשמד. אם היו נשארים ללמוד תורה בבית לא היו נתקעים בפקקים". נפתלי בנט יקרוץ לניסים משעל: "אם מישהו היה מבקש ממני להוציא מישהו מהבית לעבודה ביום כזה – הייתי מסרב". ומתישהו מישהו יזרוק לאוויר את קריאתו האלמותית של מנחם בגין ל"גשם של פתקים".
וגם אתם, תניחו קצת. כי באמת, אולי עוד מישהו רוצה להגיד משהו שנון ומקורי על הגשם? על הפקקים? אולי על איך אחד משפיע על השני? מישהו שיסביר איך הוא עשה פרסה אחרי 10 דקות או מלכתחילה לא יצא מהבית וחזר להתכרבל מתחת הפוך עם שוקו חם? אתם אנשים חלשים, חלשים. חלק מאיתנו – לא חשוב שמות – פשוט יצאו מהבית שעה קודם והגיעו שעה לפני הזמן לעבודה. אוקי, חשוב שמות – זה הייתי אני. כנראה הפראייר היחיד.
התחזית למחר: דומה.