הרבה פיות נפערו בפליאה כשטופטפו לתקשורת קטעים מספר חדש, לפיהם הטייקון והמפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן היה למעשה, או לכאורה, סוכן חשאי מטעם מדינת ישראל. הפרטים הללו עתידים להתפרסם בסוף החודש בביוגרפיה לא רשמית בעלת השם הקליט "חסוי: החיים הכפולים של סוכן סודי שהפך לטייקון הוליוודי, ארנון מילצ'ן". מילצ'ן, כך נכתב שם, מימן "צרכים חיוניים של מבצעי המודיעין של ישראל מחוץ למדינה", בהם רכישת רכיבים לארסנל הגרעיני ישראל (ארסנל שקיים רק לפי מקורות זרים כמובן). התדהמה הכתה כאילו ספינות של האחים עופר מעולם לא עגנו באיראן.
מדובר, שוב, במחדל מודיעיני חמור. אלא שהפעם זה מחדל של התקשורת. הרי הרמזים לפעילותו הסודית של מילצ'ן היו פזורים בכל עבר, ועבודת תחקיר לא מאומצת במיוחד הייתה יכולה לחבר את הנקודות כדי להבין שיש כאן משהו חשוד. מספיק לעיין ברשימת הסרטים שמילצ'ן הפיק כדי לראות את החוט המקשר למוסד: החל מ"מועדון קרב", "רוצחים מלידה", "עת להרוג" ו"מר וגברת סמית", כולם מותחני ריגול/ פשע/ אלימות, דרך "לשחרר את ווילי" – לוויתן שהיה בשורות הביון הישראליים, תשאלו כל אחד במצרים – ועד "דיזנגוף 99" שחזה – כיאה לסוכן מודיעין מתחיל - את מצוקת הדיור בת"א, ועסק בשלושה צעירים שעוברים לגור ביחד ובסופו של דבר רואים לכמה מהם את הציצי.
יותר מזה: לפי הספר, שמעון פרס, חבר קרוב של מילצ'ן, היה זה שגייס אותו בזמנו לשורות המודיעין הישראלי. כנראה שכבר לפני 30 שנה הייתה למי שהפך לנשיאנו התשיעי חיבה עמוקה לעולם המפורסמים, וייתכן שחלק מחוזה ההעסקה של הסוכן כלל מפגשים ותמונות של פרס עם אנשים כמו אנג'לינה ג'ולי.
רני בפריז, ארנון בהוליווד
לעזאזל, הכתובת הייתה על הקיר כבר לפני יותר מ-25 שנה, כשמשינה שרו על זה "במקרה" בדיוק בשנה שבה מילצ'ן כמעט ונעצר ע"י השלטונות האמריקאים:
הוא הגיע אל הארץ בדרכים עקלקלות/ הוא היה סוכן חשאי לא רצה להתגלות/ הוא נהג להתאכסן במלונות מפוארים/ הוא תמיד היה קיים על חשבונם של אחרים
מלונות מפוארים, אתם מבינים? האיש הלא מגלגל מיליארדים, אז ברור שיתאכסן שם.
הלאה: זוכרים את פרשת חיסולו של הטרוריסט הבכיר מחמוד אל מבחוח בדובאי בשנה שעברה? זוכרים את ה"טניסאים" שנתפסו במצלמות האבטחה של המלון שם, שהיו לכאורה סוכני מוסד? ובכן, שימו לב לזה: אשתו של ארנון מילצ'ן היא אמנדה קוצר, טניסאית מקצוענית לשעבר. כלומר גם הביוגרפיה הפרטית של האיש לא מנסה להסתיר יותר מדי את שליחותו החשאית.
כשיתפזר מסך הערפל מעל הפרשה הזאת, ועל מנת שלא ניתפס פעם נוספת עם המכנסיים למטה, נהיה חייבים לשאול את עצמנו אילו עוד סוכנים חשאיים ישראל מתחזקת במעוזי הוליווד בשנים האחרונות: האם זה אקי אבני שהסתנן לשורות המחבלים ההוליוודים? אולי מורן אטיאס שיודעת קצת יותר מדי שפות ונמצאת בקצת יותר מדי קשרי חוץ יחסית לשחקנית ברמתה? או שמא זו נועה תשבי ש"פתאום" הפכה גם היא למפיקה, ובכלל נראית כמו נערת הפיתוי האולטימטיבית? ייתכן ששירלי ברנר היא הסוכנת הסמויה – אחרת אין באמת הצדקה לשהייה שלה בהוליווד. מה לגבי בר רפאלי? לא, לא יכול להיות. היא לא יכולה היום להרשות לעצמה לצאת עם אנשים שבתמונות היח"צ והפפראצי יהיו חייבים לטשטש את פניהם, או חמור מכך – את פניה.
בשורה התחתונה, אין ספק - הספר הזה ישמש ודאי כבסיס לסרט עתידי על חייו של ארנון מילצ'ן, בגילומו של אקי אבני כמובן. רק אם אפשר שנראה שם איזה ציצי.