גינטר גראס - חתן פרס נובל לספרות (צילום: רויטרס)
רוצים להעניש אותו? תזמינו אותו! גינטר גראס|צילום: רויטרס

אין ספק שגינטר גראס הוא אישיות שנויה במחלוקת, אין עוררין על ההיסטוריה שלו במדי האס.אס, אין גם ויכוח על היותו זוכה פרס נובל לספרות. אף אחת מהעובדות הללו לא אמורות להפוך אותו לאוהד הכי נלהב של ישראל. מצד שני, הן גם לא אמורות להפוך אותו לאויב הציבור מספר אחת.

אבל אוי אוי אוי, הוא כתב שיר! והשיר לא מוצא בעיני איש התרבות והספר, האדם הסובלני בעולם, שר הפנים אלי ישי, שכמו מתוך רפלקס מותנה מיהר להכריז על גראס בתור "פרסונה נון-גרטה", כלומר אישיות בלתי רצויה בישראל (אגב, יש לי מתכון מצוין לפרסונה נון-גרטה). שר החוץ אביגדור ליברמן, שחלילה לא ייתן למישהו לעקוף אותו מימין, החרה החזיק אחרי תאומו ישי ואמר שגראס "מוכן להקריב בפעם השנייה את העם היהודי על מזבחם של מטורפים אנטישמים".

אז לא, לא כל מי שמותח ביקורת על ישראל הוא באופן אוטומטי אנטישמי. כי במה חטא שירו של גראס, "דברים שצריכים להיאמר"? כלומר מעבר לכובד, להיעדר חריזה ולאכילת ראש באופן כללי? ובכן, בין היתר הוא כותב נגד הפצצה באיראן – דעה לה שותפים גם כמה ישראלים בעמדות בכירות; הוא מדבר על האבסורד של מדינה שדורשת פיקוח גרעיני על מדינה אחרת אבל מתעקשת בתוקף לשמור על עמימות בנוגע לגרעיניותה שלה – טענה לגיטימית שנשמעת גם בקהילה הבינלאומית; יוצא נגד מכירת הצוללות הגרמניות לישראל שעלולות להיות הנשאיות של נשק גרעיני – זו בכלל ביקורת שמופנית כלפי ארצו; ולבסוף מייחל לשלום בין הישראלים לפלסטינים. מה יש לומר – חייבים לכלוא אותו.

אין שכל, אין דאגות

הדבר המגוחך הוא שהגעתו של גינטר גראס לישראל בכלל לא עומדת על הפרק. זה לא שהוא מתדפק על דלתותינו ומתחנן שירשו לו להיכנס לארץ, או לחילופין הגיש בקשה לאשרת כניסה, או נחת במפתיע בנתב"ג. ולא, זה לא בגלל שהוא יודע שפסח עכשיו ויש עומס. הוא פשוט לא בעניין. רק כדי לסבר את האוזן, האיש כבר היה בארץ מספר פעמים בעבר, והמדינה – מדהים ככל שזה יישמע – לא התמוטטה.

מה החשש הגדול מבואו לכאן, שכאמור לא עומד כלל על הפרק? יכתוב שיר שבו ישמיץ את החומוס? אדרבה, אם אתם באמת רוצים להעניש אותו – הזמינו אותו לארץ אחר כבוד, וערכו לו בשיאו של צהריים קופח במיוחד סיור ביד ושם. זה כבר ילמד אותו לקח.

איסור כניסה לארץ בגלל שיר – ושיהיה ברור שזו הסיבה, ולא עברו הנאצי של גראס – הינה פגיעה בחופש הביטוי. ההתנהלות הרדופה הזו של שרי הפנים והחוץ משקפת שוב את הפחד מהאחר, מהשונה, את החשש לשמוע דעות שאינן עולות בקנה אחד עם עמדותיך. אלו תכונות שמעידות על חולשה, ולא על חוזק. עוד נדבך בלאומנות הקיצונית של ישי את ליברמן שמדרדרת את המדינה.

אבל עזבו אתכם, ישראל נמצאת במקום ה-14 במדד האושר העולמי. ככה זה – אין שכל, אין דאגות.

>> הטור הקודם: העיקר שיאיר נתניהו יצא הביתה לסדר
>> בניכוי נתניהו, מצבנו ממש סבבה