5. האלופה 3
הטעות היחידה שעשתה הפועל באר שבע במהלך הפגרה היא לעלות בהרכב חזק למשחק חסר המשמעות של אלוף האלופים נגד בני יהודה. אולי זו הייתה גאוותנות, אולי ביטחון עצמי מופרז, אולי הרצון להפגין שהם מסתערים על כל תואר, זניח כחשוב, ואולי הזדמנות לנסות את ההרכב הראשון לפני המשחק החשוב - אבל הניצחון עלה להם בפציעה של מיגל ויטור, הבלם הטוב ביותר בליגה, שהיעדרותו למשך כמה שבועות בעונה הקודמת תרמה למאבק האליפות להיראות צמוד בשלב מסוים. זו יכולה להיות אבן בגלגלים, וכבר במשחק אתמול מול מאריבור בפלייאוף ליגת האלופות ראינו מה קורה כשבלם - נקרא לו פחות-מוצלח - כמו שיר צדק, מחליף את ויטור ועושה טעות שמביאה לשער מוקדם ומסוכן.
אבל חוץ מזה האלופה עשתה הכל נכון: הצליחה להשאיר את מי שרצתה (מה לעזאזל טוני וואקמה עוד עושה בישראל???), הביאה חיזוק טוב, הראתה שהיא מוכנה גם מקצועית וגם מנטאלית. אפקט ההרתעה שלה מול הקבוצות הישראליות רק התחזק, ונראה שהדרך שלה סלולה לאליפות שלישית ברציפות. מה שנותר לאוהדי היריבות הוא לאחל לה הצלחה באירופה - לא מטעמים פטריוטיים, חלילה, אלא כי קמפיין ארוך טווח בליגת האלופות יכול להאט את המרוץ שלה לתואר מקומי (אף קבוצה ישראלית ששיחקה בצ'מפיונס לא זכתה באותה עונה באליפות), וגם כי עונה טובה נוספת של באר שבע אולי תגרום לקבוצה אירופאית להציע חוזה ענק וראוי למאמן ברק בכר, הפקטור החשוב ביותר בקבוצה. זה כבר יהיה גיים-צ'יינג'ר אמיתי.
4. ג'ורדי על הביט
האימפריה מתל אביב נמצאת בדעיכה כבר שנתיים. בלי אליפויות, בלי גביעים. נכון, זה היה המצב הנתון במשך כמה עשורים עד לפני חמש שנים, אבל מאז שג'ורדי קרויף נכנס למערכת הצהובה, מכבי ת"א הייתה מה שהפועל באר שבע היום - מפלצת. השנה הזו היא שנת מבחן מכרעת לפרויקט קרויף, שעבר סופית מעמדת המנג'ר המקצועי לעמדת המאמן. עוד עונה שחונה, או הדחה מוקדמת מהליגה האירופית, וקרויף ככל הנראה ימצא את עצמו מחוץ לקבוצה. הדיווחים על מחלוקות וקשיים בינו לבין הבעלים מיץ' גולדהאר בכל הנוגע לתקציב ולרכישת שחקנים רק מוסיפים לתחושת הקריסה הפנימית של המועדון שבשנים האחרונות נחשב למופת ניהולי. יותר מזה - כישלון של קרויף העונה עלול לפגוע בשאיפות הקריירה שלו לאמן באירופה, כך שהמוטיבציה שלו צריכה להיות גבוהה עוד יותר.
בינתיים זה לא בא לידי ביטוי. למרות התוצאות במשחקי גביע הטוטו והמוקדמות, הקבוצה לא נראית מרשימה. בניית הסגל הייתה מעט מוזרה, הרבה עמדות חלשות לא חוזקו, ההתעקשות על אלירן עטר (מבזק מ-2097: נרשמה עוד התקדמות במגעים עם מכבי חיפה) לא ברורה ולוקחת את תשומת הלב מכל דבר אחר. קבוצה עם תקציב ענק כזה, בעלים חזק וצוות אימון זר לא יכולה להרשות לעצמה התנהלות כזו. אוי ואבוי אם גולדהאר יחליט שמספיק לו ויסגור את הברז. אף אחד לא רוצה לחזור עשר שנים אחורה. או עשרים.
3. מה, כבר מימר?
כל מאמן שחותם בקבוצה של אלי טביב צריך לדעת שהוא נמצא שם על זמן שאול. נדירים המקרים שהיחסים האלה לא הסתיימו בהתפטרות/פיטורים. אבל הפיטורים של מאמן בית"ר ירושלים שרון מימר עוד לפני תחילת העונה הם שפל חדש. בית"ר תחת מימר - שבעצמו מונה באמצע העונה שעברה - סיימה במקום השלישי והציגה כדורגל שמח ככל שהעונה התקרבה לסיומה. גם אם טביב לא היה מרוצה ממה שראה, משום מה, ההדחה המוקדמת מהליגה האירופית בקיץ לא צריכה להיות סיבה להשפלה כזו של המאמן. אגב, למאמן שצפוי לחתום במקום מימר, גיא לוי, כבר יש התנסות לא טובה קודמת עם טביב, בבית"ר, ב-2015. כמה נואש ובעל זיכרון קצר אתה צריך להיות כדי לחזור לאותו מקום?
אבל הנה הנקודה הבעייתית באמת: לעבריין המורשע אלי טביב אסור להתערב בכל מה שנוגע לניהול הקבוצה שבבעלותו, על פי הוראת בית הדין של ההתאחדות לכדורגל. זה אומר, בין היתר, שהוא לא יכול להחליט על מינויי מאמנים או העזבתם. לכן מונה החבר הטוב אלי אוחנה למחזיק זכויות הניהול במועדון. בהצהרות לתקשורת אוחנה כמובן מדבר בגוף ראשון יחיד: אני ואני ואני. אבל זה הרי הבלוף הגלוי הכי גדול שיש. אין אדם שפוי שחושב שאוחנה לא מתייעץ עם הבעלים שלו. אם מישהו רוצה להוכיח, שיבקש לבדוק את תדירות השיחות היוצאות והנכנסות של השניים בימים שקדמו לפיטורים.
עוד משהו ששווה לעקוב אחריו בבית"ר השנה הוא המשך המאבק בגזענות האוהדים. עתידות: למרות ה"מלחמה" המתוקשרת והפרס המיוחד שקיבלה, גם השנה תעמוד הקבוצה לדין, ויותר מפעם אחת. ספוילר: על אף ההצהרות החוזרות והנשנות, השחקנים לא ירדו מהמגרש.
2. השחר היורד
זה נהיה השעשוע החדש של הקיצים האחרונים: להסתכל על מה שמכבי חיפה עושה ולנחש כמה מוקדם היא תאבד עניין בליגה. הפרצופים הזועפים של יעקב שחר ביציע הפכו לקאלט, אבל חייבים לכבד את האיש שלא זורק את הקבוצה מכל המדרגות למרות האכזבות והתסכולים הבלתי פוסקים. גם אם עסקת אלירן עטר תצא בסופו של דבר לפועל (עדכון: השנה היא 3154 וחודשו המגעים עם מכבי תל אביב) ותספק כסף לרכש נוסף, וגם אם מאור בוזגלו המשתקם יחתום בקבוצה (ואין לדעת מתי הוא יחזור ובאיזה כושר), ברור כבר עכשיו שחיפה לא תהיה קונטנדרית רצינית לשום תואר. איזה עלבון למי שעד לא מזמן שלטה ללא עוררין בכדורגל הישראלי. ואם אתם מחפשים עוד שעשוע לערבי החברה: נסו לנחש מתי המאמן גיא לוזון יעזוב את הקבוצה. הימור שלי: זה יקרה לכל המאוחר בינואר. אל דאגה, בפברואר הוא כבר ימצא פה פראיירית חדשה.
1. פרח השכונות
אל תהיו כל כך בטוחים שהפועל תל אביב תחזור לליגת העל בתום עונה אחת בלבד בלאומית. אי הסדרים והבלגן שחוגג שם כבר שנים עלול להמשיך ולהעמיק את המשבר. אה, ולפי הדיווחים פיפ"א עלולה לדרוש להוריד את הקבוצה ליגה נוספת בגין אי עמידה בחובות עבר.
בהפועל ת"א יגלו מהר מאוד שליגת העל ממשיכה להתקיים גם בלעדיה, ושאף אחד - חוץ ממנה - לא מתגעגע לקהל האדום. שיהיה בהצלחה בימי שישי בצהריים בפריפריה.