חוויה מוזרה עברה על מי שהגיע אתמול להיכל ביד אליהו למשחק של מכבי תל אביב נגד לובליאנה ביורוקאפ: משחק אירופאי ביום רביעי. משחק שלכאורה שייך לענף הכדורסל, אבל איכשהו הכל נראה ומרגיש בו שונה, לא קשור, לא שייך. ואני לא מדבר על הרמה של הקבוצות ששיחקו על המגרש. זה התבטא אפילו בתלבושת המוזרה של השופטים ואנשי המזכירות, שלבשו מדים כחולים זרחניים, אולי כדי שלפחות משהו ישאיר את האנשים סביבם ערניים. זה היה עד כדי כך מוזר, שכשחקן לובליאנה ביצע ארבעה צעדים על תקן צעד וחצי והשופטים לא שרקו, הרגשתי צורך לבדוק אם אולי גם החוקים כאן שונים.

רק 8,000 צופים הגיעו להיכל מנורה - 3,000 פחות מהתפוסה המלאה של ההיכל בימי חמישי סטנדרטיים - והקרחות ביציעים היו בולטות לעין. לא זכור דבר כזה בשנות ה-2000. זה לא היה נעים. מצד שני, זה היה (למרבה הצער) קצת צפוי, ואפילו מובן. הנה כמה סיבות אפשריות:

1. המחבל מדיזנגוף עדיין מסתובב חופשי.

2. הסיכוי שב"האח הגדול" יהיה יותר עניין מהמשחק.

3. הדחקה/הכחשה (מחק את המיותר) של העובדה שמכבי משחקת במפעל העבש הזה.

4. אנשים רצו להגיע, אבל האישה לא האמינה להם שיש משחק. דיאלוג לדוגמה:

גבר: מאמי, יש מכבי היום

אישה: אבל אמרת לי שזה נגמר!

גבר: אמרתי שימי חמישי נגמרו כי הודחנו מהיורוליג, אבל יש עוד משחקים ביורוקאפ.

אישה: עכשיו אתה סתם ממציא דברים.

8,000 צופים. התחושה היא שהמספר הזה רק ילך וידעך, כי הכדורסל לא אטרקטיבי, היריבות לא מעניינות, ויום רביעי זה פשוט לא זה. הבנו את הפרינציפ, תודה.

אם לפחות לצהובים היה אכפת מהמשחק, או שהם היו לפחות מעמידים פנים שאכפת להם, אולי אפשר היה להתייחס לזה אחרת. נכון, בהתחלה ניסו למכור לנו את החגיגיות של הפעם הראשונה ביורוקאפ. כאילו יש סיבה לגאווה בירידת ליגה. הנה עוד משהו שמומלץ למכבי לעשות בפעם הראשונה: להיראות כמו קבוצת כדורסל.

הכל היה רדום אתמול, אפאטי, משעמם. אפילו הכרוז שי סידי, אדם שיכול לאבד את העשתונות מרוב אקסטזה במשחקי יורוליג, עשה רושם כאילו הוא מוחזק בעמדה בכפייה. לעזאזל, הוא אפילו ניסה את כוחו בחריזה ("לא צריך עפיפונים ולא אווירונים, כאן בהיכל מכבי ממריאים". בכל היקר לי). לא הקבוצה, לא הקהל - אף אחד לא באמת רצה להיות אתמול בהיכל (גם אני יודע לחרוז!).

היורוקאפ הוא מפעל שהחשיבות היחידה שלו היא שהזוכה תקבל כרטיס ליורוליג בשנה הבאה. את הכרטיס הזה השיגו הצהובים לעשר השנים הבאות מבלי שיצטרכו לשחק בכלל. אז למה שמישהו יתאמץ? זה היה משחק מיותר במפעל מיותר, ויש לנו עוד כמה שבועות מכל הטוב הזה. מכבי הוכיחה אתמול שהיא קבוצת יורוקאפ לגיטימית. וזה עצוב. עצוב מאוד. היורוקאפ הוא כנראה העונש של כולם על העונה המחפירה הזו.
ומילה לגיא גודס: הדבר היחיד שעמד לזכותך בשנה וחצי שאימנת את מכבי – ליתר דיוק, כשעמדת על הקווים, הרבה אימון לא היה שם – הוא שאתה לפחות בחור טוב, חביב, נחמד. לכתוב טור פרשנות על המשחק נגד לובליאנה כשהדיו על מכתב הפיטורים שלך עדיין לא יבשה זה מביך. לא מביך כמו איך שהקבוצה נראתה תחת שרביטך, אבל מביך.