מעבר לכל השיאים השליליים שרשמה השנה - והזכייה בגביע המדינה אמש היא ממש לא נקודת ציון ראויה - מכבי תל אביב הגיעה בשבועיים האחרונים לשפל חדש כשפתחה במאבק עם האוהדים המסורים שלה סביב הכוונה להעלות את מחירי המנויים בעונה הבאה. זאת כוונה שאין לה אישור רשמי מההנהלה, אבל כולם יודעים שהיא תגיע - השאלה היא רק באיזה שיעור.
לאוהדים, שנהגו לקבל את הגזירה הזו בשתיקה, נמאס. והאמת היא שנמאס להם מהסיבות הלא נכונות. הם לא מוחים על איך שהקבוצה נראית השנה - המשך ישיר של ההידרדרות מהשנה שעברה (שריקות הבוז לא נשמעות לעתים קרובות ולא לאורך זמן). הם לא מוחים על ההתנהלות של הצוות המקצועי הכושל בהחתמת השחקנים (שיירת עוברי אורח שדופקים קופה ומבזים את הגופייה שהם לובשים). הם מוחים על הפגיעה הצפויה בכיס. זו ראייה צרה שמתעלמת מהתמונה הכוללת. המחאה הייתה צריכה להגיע ללא קשר למחירים.
אבל במכבי תל אביב לא רגילים למחאות כאלה. שם התרגלו שלא משנה מה יקרה, האוהדים הנאמנים יגידו אמן וילכו אחרי הקבוצה בעיניים עצומות. וכך יצאו שני המנהלים הבכירים, דייויד פדרמן ושמעון מזרחי, לקרב מאסף הסברתי ותדמיתי, ובדרך עשו כל שגיאה אפשרית. וגם, ככה בקטנה, עיוותו את האמת.
שמעון מזרחי מגיב למחאת האוהדים (החל ב-4:30):
כמה אתם באמת משלמים על כל משחק במנוי?
זה התחיל בפדרמן ובמסיבת עיתונאים מפתיעה ורחוקה מאוד מהנהוג במועדון המסוגר שפעם היה מכבס את הכביסה המלוכלכת בפנים. במשך שעה היכה פדרמן על חטא ושטח בפתיחות לא אופיינית את כל הבעיות והטעויות של הקבוצה השנה, כולל דברים מדהימים כמו העובדה שבמו ידיו החתים את גל מקל ורק אחר כך דיווח לעמיתיו, או העובדה שג'ורדן פארמר הוחתם בניגוד מוחלט לעמדת הצוות המקצועי. "אנחנו מנסים למנוע את טעויות העבר", אמר פדרמן, ובאותה נשימה אמר שאותם אנשים שאחראים על הטעויות בבניית הקבוצה יבנו את הסגל גם לשנה הבאה, ולמעשה עוסקים בכך כבר כעת. בהחלט סיבה לאופטימיות אצל האוהדים.
פדרמן גם הבטיח שבעונה הבאה יהיו בקבוצה 12 שחקנים ברמת יורוליג – מבלי להסביר באיזו רמת יורוליג מדובר, ומבלי לזכור שאת רוב המציאות הגדולות שלה בעבר הביאה מכבי ת"א מקבוצות שלא שיחקו ביורוליג.
לבסוף אמר פדרמן ש"עם כל הכסף שזרקנו העונה, בשנה הבאה התקציב יהיה אחר לגמרי וזה לא בסדר לצפות שהבעלים יכניסו כל שנה את היד לכיס ויוציאו סכומים כאלו גדולים. יש גבול". במילים אחרות: למרות ההכחשות על החלטה שהתקבלה להעלות את מחירי המנויים, פדרמן אמר שאם האוהדים רוצים קבוצה טובה יותר הם צריכים לשלם בעצמם.
כשבאופן מפתיע ההסברים של פדרמן לא הרגיעו את האוהדים, התייצב היו"ר שמעון מזרחי ותקף: "המחאה הזאת לא במקום. זה מגיע מאנשים שלא מבינים. מישהו אמר להם שעומדים לייקר את המנויים? ממש לא. האם מישהו מהם עשה חישוב כמה עולה לו לבוא למשחק אחד? האם מישהו מהם עשה השוואה למה שקורה בעולם ספורט או הבידור? מישהו לב שהמחיר למשחק אחד עולה 30 ש"ח בערך? אף אחד מהם לא חשב על זה. זה סתם חוסר נימוס וחוסר הגינות. עם כל הכבוד, המועדון לא יתנהל ע"י האוהדים".
הספין של 30 שקל למשחק, שהופיע עוד קודם לכן בתרשים שהציג פדרמן ושנמצא כנראה בראש דף המסרים של ההנהלה, הוא לא ספין רע. אם נתעלם מהעובדה שהוא פשוט על הצד השקרי. הנה החישוב האמיתי: מנוי ממוצע למשחקי מכבי ת"א השנה עלה 3,000 שקלים. גם אם נאמין לכל תרשימי פדרמן, ובעונה הבאה יהיו 40 משחקים ביתיים, אנחנו מגיעים ל-75 שקלים למשחק - לפני העלאת המחירים. אלה משחקים שכוללים גם את המפגשים המסעירים ומעוררי העניין נגד קריית גת ונס ציונה (מבלי להעליב). העונה, לעומת זאת, יהיו לכל היותר 28 משחקי בית הכלולים במנוי, אחרי שתי ההדחות המשפילות מאירופה. כלומר, 107 שקלים בממוצע למשחק, כולל המשחקים נגד קריית גת ונס ציונה. פתאום זה נשמע אחרת, נכון?
אם זו הייתה העלאה מקרית או תקופתית - מילא. אבל בכל שנה יש נימוק אחר לעליית המחירים. אחרי עונה טובה, המחירים עולים כי יש ביקוש, אחרי עונה גרועה, המחירים עולים כי, כמו שציין פדרמן, מישהו צריך לממן סגל טוב יותר, כדי שהעונה הבאה תהיה טובה יותר, ואז אפשר יהיה שוב להעלות את מחירי המנויים.
מסיבת העיתונאים של דייויד פדרמן:
אחד שיודע
אבל בשלב מסוים הקש שובר את גב הגמל. האוהדים הפנאטים נשארים, האוהדים העשירים משלמים, ואוהדי מעמד הביניים נשחקים. אני יודע כי גם אני הייתי כזה. את המשחק הראשון של מכבי ת"א ביד אליהו ראיתי בגיל ארבע. את המנוי הראשון שלי עשיתי בגיל עשר, ומאז הייתי מנוי רוב שנות חיי, למעט שתי הפסקות קצרות. הייתי שם ברגעים הכי גדולים (סלי ניצחון של מיקי, זכייה ביורוליג), הייתי שם ברגעי השפל (שנות ה-90, אז הגיעו למשחקים באירופה אלפים בודדים של אוהדים). הייתי מהפנאטים בשערים העליונים שמעודדים בכל מחיר, וכשהתבגרתי עברתי למושבי הביניים ועודדתי למרות העלייה במחיר. ספגתי העלאות קטנות במחיר המנוי כמעט בכל שנה, עד שלפני מספר שנים – אחרי העלאה של כמעט 30 אחוזים – החלטתי לא לחדש יותר את המנוי. השיקול היה פשוט: זה היה כסף למכבי או כסף לחיתולים.
מחאת אוהדים היא לגיטימית, ובמקרה הזה גם מתבקשת. ברור שבטווח הארוך המחאה לא תשיג את המטרה – במכבי יודעים שעל כל אוהד שיוותר על המנוי יימצאו שניים שיקפצו עליו, בטח כשהשתתפות הקבוצה ביורוליג מובטחת לעשר השנים הבאות ללא קשר להישגיה. המרחק מפה ועד להקמת קבוצת האוהדים מכבי "יד אליהו" גדול כמו המרחק בין הכסף שמכבי הוציאה השנה על שחקנים ליכולת שלהם על המגרש.
אז מה עושים? מוחים, אבל לא על מחיר המנויים, אלא על המדיניות וההתנהלות. כי אם יש משהו שבמכבי באמת חרדים לו, זה התדמית. אחרי שאיבדה את מעמדה המקצועי, וכשהיא בעיצומו של אובדן מעמדה הלאומי, מכבי ת"א הולכת ומאבדת גם את הנכס הכי חשוב שלה – האוהדים. רק כשבמועדון יבינו מי האנשים החשובים באמת שמניעים את תרבות הספורט, אולי יגיע השינוי.