אז נכון, ממבט ראשון ניתן להתפתות ולתייג את תהליך סינון ובחירת השמות כגזעני שכן לא ניתן להתעלם לחלוטין מהתחושה הסובייקטיבית שיחושו אחמד, מוחמד או חנין שרוצים לשתות קוקה-קולה ונאלצים לראות על מדף הסופרמרקט הקרוב לביתם פחיות עם השם "יובל" או "דנה". ואף על פי כן, מדובר לטעמי בעיקר בטעות שיווקית גרידא ולא בגזענות שיטתית ומכוונת.
מדובר בטעות אסטרטגית משום שאם כבר החליטו בהנהלת החברה לצאת בקמפיין מעורר באזז מהסוג הזה, הרי שיכלו להקדיש שם עוד כמה דקות של מחשבה ולהדפיס פחיות עם שמות "מגזריים" שונים להפצה ייעודית בנקודות גיאוגרפיות שונות: לשם המחשה, פחיות עם השמות אחמד, מוחמד וחנין בכפר-קאסם ובאום אל-פאחם או ילנה ואלכסנדר להפצה בערים שמאופיינות בריכוזים גדולים של אוכלוסיה דוברת רוסית כדוגמת אשדוד, אשקלון ואפילו ראשון-לציון. מבחינה טכנית אגב, לא מדובר במהלך מסובך למדי – הן בכל הנוגע לייצור והן בכל הנוגע להפצה הייעודית של הפחיות בשכונות השונות. חברות קטנות מקוקה-קולה כבר עשו את זה.
ולאן נעלם אלירן?
השמות "ילנה" ו-"יוליה" על גבי הפחיות לא היו מונעים ממפלגת ש"ס להוציא תחת ידם את הקמפיין המכוער של כוכבית גיור בבחירות האחרונות. זוהי הגזענות האמיתית שטבועה עמוק עמוק בתודעתם של קברניטי המפלגה שבחרו לקושש עוד קצת קולות באמצעות שימוש בנשק הגזענות והבורות. בדיוק באותו האופן, שמות אתיופיים "קלאסיים" ונפוצים (כאלה שלא עוברתו) לא היו מונעים ככל הנראה מרוני מיילי לומר את מה שאמר לטהוניה. ביטויים גזעניים מהסוג הזה הם הבעיה האמיתית – ולא השאלה אילו שמות יופיעו על הפחיות השונות. נדמה כי בעולם שבו אנו חיים – העיסוק בעיקר מפנה את מקומו לטובת העיסוק בטפל.
הקמפיין של קוקה-קולה הוא בעיקר קמפיין שיווקי מפוספס שיכול היה – בהינתן ראייה מעט רחבה יותר, להפוך להרבה יותר מוצלח. אבל אחרי הכל, מה אכפת להם? חנין תשתה בסופו של דבר את הקולה – גם אם יהיה כתוב עליה "נעמה".