הבלתי יאומן קרם עור וגידים לנגד עינינו ומכבי תל-אביב חזרה ממילאנו עם גביע אירופה ביד. לכולם צריך להיות מאוד ברור שאת הקרדיט העיקרי על ההישג חסר התקדים חייבים להעניק קודם כל ולפני הכל לדייויד בלאט משום שמבחינה מקצועית מכבי תל-אביב נופלת מריאל מדריד בכל פרמטר – ומכאן שאת ההבדל בין ההפסד הצפוי לניצחון הסנסציוני עשה הצוות המקצועי – ודייויד בראשו. בלאט הוא לא רק מאמן אגדי – כי אם גם אדם יוצא דופן. לא רק איש מקצוע מהשורה הראשונה – כי אם גם איש חינוך משכמו ומעלה. וכן, כל אלה שכבר איבדו בו אמון או רצו בפיטוריו באמצע העונה חייבים התנצלות גדולה למאמן הכדורסל הטוב ביותר שהיה כאן – ועם פיני גרשון וצביקה שרף הסליחה. קריאות ה-"תישאר-תישאר" לבלאט היו המסר החשוב ביותר שנשמע בכיכר רבין אשר קיבלה אמש צהבת.
על רקע מופע האהדה המדהים של האוהדים הצהובים במילאנו – וההשתלטות המרשימה לא פחות על הכיכר – בלטה גם התגובה של חלק מאוהדי הפועל תל-אביב – אלה שעושים שירות בעייתי משהו להרבה מאוד אוהדים אחרים המזוהים עם הצד האדום של תל-אביב. הסטטוס שנכתב אתמול בעמוד הפייסבוק של הפועל תל אביב משקף אולי בצורה הטובה ביותר את תרבות הבכי והנהי הבלתי פוסקת שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמועדון הזה. תרבות שהקשר בינה לבין האהבה האמתית לספורט הוא מקרי בהחלט. כל מי שאוהב ספורט, צהוב או אדום ככל שיהיה, חייב להוריד את הכובע בפני ההישג יוצא הדופן של מכבי – בהפועל לא מסוגלים לעשות זאת – זה כבר לא מצחיק – זה פשוט מעורר רחמים.
אוהדי הפועל תמיד מגיעים מהבית עם כמה טענות שחוקות ומוכרות החוזרות על עצמן ללא קשר למציאות – כרגיל במחוזותיהם. כך, למשל, טוענים שם שמכבי זוכה בתארים אך ורק בזכות הכסף – ושמכבי בנויה רק על ממון ולא על חזון, אך מה לעשות שמכבי גברה בפיינל פור על שתי קבוצות הנהנות מתקציב כמעט בלתי מוגבל - התקציב אמנם לא עזר להן ברגע האמת – הלב והנשמה של מכבי ניצחו ברגע האמת אבל תסמכו על אוהדי הפועל שלא יתנו למציאות לבלבל אותם.
לפעמים מתקבל הרושם שבאופן פרדוקסלי, לכאורה, דווקא ההתגשמות של הדברים להם מייחלים במועדון האדום היא גם החשש הגדול ביותר שלהם – בעיקר משום שהיא תאלץ את האוהדים של הפועל להפסיק להתהדר באתוס הקוזאק הנגזל – ולהתחיל לבנות – והרי תמיד הרבה יותר קל להתלונן. ההתנגדות לכל מה שצהוב הפכה במשך שנים לתכלית הקיום של הצד האדום – ואם לא תהיה להם סיבה להתנגד – הרי שלא מן הנמנע שגם קיומם הספורטיבי יעמוד בסימן שאלה.
אוהדי הפועל תל-אביב חיים בסרט משלהם – כזה שיש בו רק שחור או לבן – כזה שבו מי שלא איתם נגדם – ומי שנגדם הוא בסך הכל חלק מעדר "הנוהר אחרי עגל הזהב". אז בואו נעמיד דברים על דיוקם: בתור אוהד מכבי בכל רמ"ח איבריי אין לי בעיה להיות חלק מ-"עדר" שמייצג את המדינה ומביא לה קצת נחת. אין לי בעיה להיות חלק מ-"עדר" הזוכה בתארים – ואין לי בעיה להיות חלק מ-"עדר" שיושב מול הטלוויזיה, נרגש ונפעם למראה הקאמבק המדהים של מכבי תל-אביב כנגד כל הציפיות – ולא פחות חשוב מכך למסע הקסם של האב החד-הורי טייריס רייס. רק לפני שנה, בסך הכל שחקן שלא רבים הכירו – והיום – המלך של אירופה.