תעמולת בחירות משולה בעייני למופע קוסמות: אתה יודע שעובדים עליך, אבל אם זה נעשה מספיק טוב, אתה מסכים ליפול בפח.
המועמד הטרי יאיר לפיד, מפרסם בימים אלה ממש מצגת מאוירת שמספרת על "העתיד של נועה". במצגת אנחנו יכולים לחזות במהלך חייה של אותה נועה, לאורך השנים, במידה ויאיר לפיד יהיה בשלטון. כל קליק מוביל אותנו לתקופה אחרת בחייה, שם מובטחים לה הטבות ופינוקים נהדרים, כמו שרק יאיר לפיד יכול להבטיח. בתחתית העמוד אנחנו רואים איזה אוי ואבוי יתרחש בשלטון המפלגות המתחרות.
הכל טוב ויפה, אבל חיפוש קצר ברשת מעלה שישנו עוד מועמד אחד, ששמו ברק אובמה, שבמקרה פרסם לפני חצי שנה מצגת דומה למדי, תחת השם המפתיע "חייה של ג'וליה". והנה, גם ג'וליה שלנו מאוירת, גם היא במצגת שבה אפשר להקליק ולראות מה קורה בכל שלב בחייה וגם היא זוכה לחיים נהדרים, כמו אלו שיאיר לפיד הבטיח לנועה. וראו איזה פלא - גם פה מתוארת הקטסטרופה שתשתולל בזמן שלטון היריב.
"באנו לשנות", טוען יאיר לפיד? לא במקרה של הקמפיין האינטרנטי הזה.
אבל לפיד לא לבד. נתניהו עשה זאת לפניו. אחרי שאובמה נבחר לראשונה לנשיאות ארה"ב ב-2008, רבים דיברו על הקמפיין האינטרנטי המבריק שלו ועל האתר המעוצב, שסייע לו להרים תרומות של מיליוני דולרים מהמצביעים הפשוטים והגולשים המזדמנים. שנה לאחר מכן, בבחירות 2009, עלה לאוויר האתר החדש של בנימין נתניהו, שנראה כאילו הועתק מזה של אובמה על גבי נייר פרגמנט של משרטטים. אם תצליחו למצוא את ההבדלים בין השניים - תזכו בפתק הצבעה לעלה ירוק.
גם אהוד ברק, זה שלא היה סחבק ולא היה נחמד - גם לא היה ממש מקורי - כי בבחירות 1999, החליט לצאת בקמפיין נגטיבי נגד ראש הממשלה, תחת הסיסמה "נתניהו – יותר מדי שקרים. יותר מדי זמן".
במקרה זה, הצוות של ברק תרגם סיסמה ממערכת הבחירות של צ'אק שומר, המועמד לסנאט מטעם ניו יורק, שתקף את יריבו אל דמאטו, תחת הסלוגן: "D'Amato: Too many lies for too long". אלא שהפעם, לברק, היו נסיבות מקלות. כיוון שמנהל הקמפיין האמריקאי שלו היה לא אחר מאשר סטנלי גרינברג, שניהל את הקמפיין של שומר גם כן. הגונב מעצמו פטור, אבל עדיין יחשב כממחזר (או כעצלן, תחליטו אתם).
פרסומאים נוספים שמיחזרו את הסיסמאות של עצמם הם ראובן אלדר ואיל ארד, הצמד שהפך את אריק שרון מהאבא של מלחמת לבנון לסבא טוביה, מלטף העגלים. מאוחר יותר, גם המציאו את "קדימה" שנאבקה מול נתניהו בליכוד. סיסמת הנגטיב שנבחרה כנגדו היתה "ביבי: פעם אחת הספיקה לנו"
הסלוגן, יש לציין היה חלק מקמפיין מוצלח למדיי. נתניהו התרסק עם "הליכוד" ל-12 מנדטים ו"קדימה", בראשותו של אהוד אולמרט, זכתה בבחירות ב-28 מושבים. אדלר וארד החליטו שסיסמה מנצחת לא מחליפים והחליט להעניק אותה מיד שנייה לציפי לבני שעמדה בראש המפלגה ב-2009.
לזכותם של הקמפיינרים יאמר, שההימור על המיחזור היה מוצלח. ציפי לבני, שדשדשה בסקרים עם 20 מנדטים החלה לתפוס תאוצה ונתניהו, שהסקרים חזו לו 38, צנח ל-27 בלבד. לבני הדהימה את הסוקרים עם 28 מנדטים. זה לא עזר לה להיות ראש הממשלה, אבל זה עזר לראובן אדלר ולאיל ארד להמשיך להיות מהקמפיינרים המוצלחים ביותר שהיו כאן. גם אם העתיקו פה ושם.
אבל למה לבוא בטענות לתעשייה המקומית, אם גדולים וטובים בעולם עשו זאת גם כן? כן, זה קשה להאמין, אבל גם המועמד המפורסם בעולם, ברק אובמה, עשה זאת. והסיסמה הידועה ביותר – "YES WE CAN" היא לא יותר מאשר העתקה מוחלטת מקמפיין שנערך במדינה נחשלת, עבור אדם שכנראה שלא שמעתם עליו מעולם - גונזלו סנצ'ס דה לוזאדה.
גונזלו, שביקש להתמודד על ראשות הרפובליקה של בוליביה בשנת 2002 (שלוש שנים לפני בחירותו של אובמה), שכר את שירותיהם של צוות היועצים האמריקאיים שכלל את סטנלי גרינברג, ג'יימס קרוויל ובוב שרום (אותם היועצים שהפכו את אהוד ברק לראש ממשלת ישראל ב-1999). על פי קבוצות המיקוד שערכו, גילו שהסיסמה שהובילה את תנועת החוואים בארה"ב ב-1972, "sí, se puede" ("כן, אנחנו יכולים", בספרדית) היא המוצלחת ביותר. והיא אכן הוכחה ככזו בבחירות. גונזלו הפך ממועמד כושל, שפיגר אחרי מועמדים רבים בסקרים, לראש ממשלת הרפובליקה, תוך 3 חודשי קמפיין.
כשחזרו לארה"ב, החליטו היועצים ששיטת המחזור הזאת (שאותה כבר ניסו אצלו עם אהוד ברק) יכולה לעבוד יופי. הסיסמה תורגמה לאנגלית, ברק אובמה הממושמע דיקלם אותה שוב ושוב ואת התוצאות כולנו מכירים.
המסקנה מחזירה אותנו שוב למופע הקסמים: אשליות הן שפה אוניברסלית ואחיזת עיניים אינה קשורה למנטליות. אתם יכולים לחתוך אישה לשלושה חלקים בכל מקום בעולם והקהל עדיין ימחא כפיים. וכך, גם ברוב המקרים שהוצגו כאן, סיסמאות מועתקות וקמפיינים מתורגמים, יכולים להצליח ולהפנט את אותו קהל משני קצוות הגלובוס.
אז אם אתם קופירייטרים מיואשים, או אסטרטגים ששוברים את הראש, אל יפנו פניכם. רוצו לגוגל, גנבו סיסמה, תלבישו דגל ישראל ליד וקחו את כל הקרדיט לעצמכם. מקסימום, אם מישהו יבוא אליכם בטענות שאתם לא מקוריים, תמיד תוכלו להגיד במבטא אמריקאי ש: "Great minds think a like".