פרס למג'די חלבי (צילום: אלי שני, GFDL)
קשה לחשוב על דרך שבה המדינה יכולה לצאת מהסיפור הזה טוב בלי לשלם |צילום: אלי שני, GFDL
ביום רביעי השבוע נחת במשרדו של עו"ד גל אמיר בעפולה אות חיים ראשון מכיוון משרד הביטחון. שבוע לפני כן פנו אמיר ועמיתו, עו"ד ווג'די כעבייה למשרד הביטחון ודרשו שהמדינה תממש את הבטחתה ותעביר למרשם, איברהים קוזלי, המחאה על סך עשרה מיליון דולר. הרי מדינת ישראל הבטיחה את הסכום הענק הזה "תמורת מידע אמין שיוביל אל אחד או יותר מהנעדרים", ביניהם מג'די חלבי (ברשימה המקורית נכלל גם אחד, גלעד שליט). קוזלי עשה יותר מזה: הוא לא סיפק מידע – אלא את שרידי הגופה של החייל המנוח.

אלא שהמדינה לא ממהרת להתמסר. עו"ד רות בר, עוזרת שר הביטחון, הודיעה לעו"ד אמיר שהסוגייה הועברה לבדיקת היועצים המשפטיים של המערכת ותשובה צפוייה בעוד כחודש. בהבטחות המדינה זריזה, בקיומן קצת פחות.

בתשובה ששיגר לעוזרת השר מבהיר אמיר שהוא לא מתכוון לתת למערכת את כל הזמן שבעולם: "עד עתה לא קיבלו שולחיי את התחושה לפיה מתייחסים לעניינם ברצינות הראוייה. העובדה שמכתבך הגיע אלינו כשבוע לאחר התאריך הנקוב בו, וכי לא נעשה מאמץ ליצור עמנו קשר באמצעים מידיים יותר, אך מחזקת תחושה זו, ויחד עמה את תחושתם של שולחיי כי יהיה צורך בפנייה לבית המשפט על מנת שזה ייתן לשולחיי את היחס שנמנע מהם עד עתה על ידי הרשויות". מותר לקוות שזו לא תחילתה של מערכה ארוכה ומכוערת, אבל כרגע נראה ששני הצדדים נמצאים על מסלול התנגשות.

אופרת סבון נחותה במיוחד

איברהים קוזלי, בן 26, עבד לאחרונה בפינוי וכריתת עצים עבור קק"ל. הוא למד עם מג'די חלבי בבית הספר בדליית אל כרמל, ומותר לשער שישראלים רבים חשו אי נוחות עזה כשמספר ימים אחרי שמצא את שרידי חברו הודיע שהוא תובע את הפרס הגדול. זה נשמע כמו תסריט של אופרת סבון נחותה במיוחד: מותו של האחד בנסיבות עלומות, הפך למפעל הפיס של חבר הילדות. רבים  טרחו לאוורר את רגשות הקבס שלהם בטוקבקים. מעניין כמה מהם היו מוותרים על 40 מליון שקל בנסיבות דומות.

מוצא הגופה, ארכיון
אף אחד לא ציפה שישראלי נורמטיבי ימצא את חלבי. איברהים קוזלי|צילום:
בראיונות לתקשורת סיפר קוזלי שהוא רוצה להקים אנדרטה, לסייע באיתור הנעדרים האחרים ולתרום למשפחת חלבי, אבל בעמוד הפייסבוק שלו הוא מתנסח באופן פחות ממלכתי. לאחרונה כתב שם "אני מצאתי בזמן העבודה ויש לי הרבה חובות אז למה לא לקבל את הפרס. מבטיחים מקיימים. היו רוצים לעשות עיסקה עם מחבלים אז למה לא איתי". ובהזדמנות אחרת: "ואני אומר בלי שטויות, אני מאמין במדינת ישראל ומה שמגיע לי הם ייתנו".

הבחירות של איברהים קוזלי הן עניינו הפרטי; מה שצריך לעניין אותנו היא ההתנהלות של המדינה. וקשה לחשוב על דרך שבה המדינה יכולה לצאת מהסיפור הזה טוב בלי לשלם את סכום הפרס עד השקל האחרון, או לפחות להגיע לפשרה מוסכמת.

השלטים בכרמל עדיין מבטיחים מיליונים

מבחינה משפטית ייתכן ויש למדינה מרחב להתחכמות: היא יכולה לנסות להסתתר מאחרי גבה של עמותת "לחופש נולד", שכידוע נסגרה בתחילת השנה בשל חוסר תקציב. גורם במערכת הביטחון תיאר השבוע את מערכת היחסים המורכבת בין המדינה לעמותה שאיננה עוד: בין שני הצדדים נחתם חוזה. על פי החוזה, מדינת ישראל מציעה פרס למי שימסור ידיעת זהב שתוביל לאיתורו של אחד הנעדרים, ואילו העמותה אחראית לפרסום ושיווק הבשורה על הפרס, להפצתו ברחבי האינטרנט, בתקשורת הבינלאומית ואפילו בשדות תעופה ברחבי העולם שבהם יש תנועה ערה של איראנים וסורים, למשל, בדרכם הביתה.

מוצאי מג'די חלבי יזכו במיליונים (צילום: החדשות)
הזירה שבה נמצאו שרידי גופתו של מג'די חלבי|צילום: החדשות
במערכת הביטחון, מוסיף אותו גורם, מתכוונים לבחון בזכוכית מגדלת את החוזה שנחתם עם העמותה, כולל האותיות הקטנות ביותר, ורק אז לגבש עמדה האם המקרה של מג'די חלבי עונה להגדרות המופיעות בחוזה. לא מן הנמנע שיימצא פער שאינו ניתן לגישור בין מה שכתוב באותיות הקטנות לבין מה שהופיע בשלטי החוצות, באתר האינטרנט של העמותה, בפרסומים בתקשורת. במקרה כזה, ייתכן מצב שבו מערכת הביטחון תנסה להפיל את התיק על העמותה: הרי העמותה היתה אחראית לשיווק ולפרסום; ואם היה פער מהותי בין ההבטחות שניתנו לציבור לבין מה שנכתב בחוזה – יתכבד מר קוזלי וידרוש הסברים מהעמותה. רק שהעמותה, כידוע, כבר לא קיימת.

הגישה הזו – אם משרד הביטחון אכן ינקוט בה – לא מוסיפה לו ולמדינה כבוד. הרי מדובר בעמותה שתוקצבה על ידי הממשלה, ובפרס שמגיע מתקציב המדינה. אם האופן שבו הפרס הוצע לציבור בארץ ובעולם לא נראה למקבלי ההחלטות במערכת הביטחון, הם היו יכולים לדאוג שהדברים ישונו. במערכת הביטחון טוענים שהפרס כוון לפתות גורמים במרחב התיכון שמחזיקים במידע על הנעדרים, אבל חוששים להיחשף ולחשוף אותו. הסכום הדמיוני נועד לאפשר להם ולמשפחתם לפתוח חיים חדשים במקום אחר. הוא לא כוון לאזרח ישראלי שומר חוק שנתקל במקרה בשרידי גופתו של נעדר באמצע יום עבודה. הכל מאוד הגיוני – למעט העובדה שהסייגים הללו מעולם לא הופיעו באלפי הפרסומים והמודעות שבישרו על הפרס. 

מה יהיה עם הקמפיין למציאת שאר הנעדרים?

בהודעה הרשמית על הפרס שהתנוססה במשך כמה שנים באתר 10million.org, נכתב במפורש ש"הפרס הכספי בסך עשרה מליון דולר אמריקאיים מובטח על ידי ממשלת ישראל תמורת מידע אמין שיוביל אל אחד או יותר מהנעדרים". בניגוד לעמותה, הממשלה, לפי שעה, לא נסגרה.

 אפשר גם לטעון שעם סגירת העמותה, פג התוקף של הצעת הפרס. ייתכן שבמערכת הביטחון ראו זאת כך, רק שמעולם לא טרחו ליידע בזה את הציבור בארץ ובעולם. ככל הידוע, לא פורסמה שום הודעה על ביטול הפרס, וכמו שאומר עו"ד אמיר, "בכבישים באיזור הכרמל השלטים הגדולים עדיין תלויים כמעט בכל סיבוב". גם כאן, טוענים במערכת הביטחון שהשיווק וההסברה היו באחריות העמותה – ועם התפרקותה היא היתה אמורה להסיר את השלטים. אבל השלטים נשארו, ובעיקר נשארה התחושה שמישהו במערכת הביטחון לא סגר את הסיפור הזה עד הסוף. 

המדינה צריכה לשלם את סכום העתק לא רק מפני שהבטחות צריך לקיים, אלא משום שמג'די חלבי הוא לא החייל הנעדר האחרון. למעשה, הפרס הכספי הוצע גם כנגד מידע על רון ארד, גיא חבר ונעדרי סולטן יעקוב, שהשנה מלאו 30 שנה להיעדרם. אם יש בעולם מישהו שמחזיק במידע על מי מאלה, ועד היום היסס לחשוף את עצמו ולשתף בידוע לו את מדינת ישראל, עשרה מיליון דולר שישולמו לקוזלי יהיו עבורו זריקת עידוד רצינית. ולעומת זאת, אם הכסף לא ישולם – זו תהיה קבורתו הסופית של הסיכוי שהמידע הזה יגיע לכאן אי פעם.

אל מערכת השיקולים צריך להוסיף גם את הנעדרים/חטופים לעתיד, שלמרבה הצער כנראה יהיו: אם ביום מן הימים המדינה תציע פרס כספי כנגד מידע שיביא לאיתורם, העולם כולו יתפוצץ מצחוק. גם ככה מעבר לגבול משוכנעים שכל מה שהציונים עושים זו מזימה אחת גדולה. אירן כבר הודיעה בזמנו ש"לחופש נולד" היא בעצם סיפור כיסוי שמאחוריו מסתתר גיוס מרגלים לטובת ישראל.

במערכת הביטחון מודעים לכל השיקולים האלה. מנגד עומד הסכום העצום – עשרה מליון דולר, הרבה יותר ממכה קלה בכנף של הקופה הציבורית. סכום עם שבעה אפסים שעד היום, כפי שקבעה ועדה שבחנה את הנושא, "לא הביא ולו בדל מידע" על מי מהנעדרים. בפרשה הזו נעשו טעויות רבות, אבל לא מתקנים טעויות ישנות באמצעות טעות חדשה. 

כרזה של רון ארד שהופצה באירן
כרזה שהבטיחה פרס כספי למידע על רון ארד שהופצה באירן
במכתב ששיגר השבוע למשרד הביטחון ביקש עו"ד גל אמיר, כמעט התחנן, שתיקבע לו ולמרשיו פגישה עם בכירי המערכת כדי ללבן את הנושא ואולי אף להגיע לפשרה "מחוץ לכתליו של בית המשפט".

"איברהים קוזלי הוא אזרח ישראלי שאוהב את המדינה", אומר פרקליטו, "ואין שום סיבה שייפתח בבית המשפט תיק עם הכותרת 'איברהים קוזלי נגד מדינת ישראל'". גם אם איברהים קוזלי אוהב בעיקר את חשבון הבנק שלו (ומי מאיתנו לא), הרי שגם למדינת ישראל ולמערכת הביטחון יש אינטרס שהסיפור הזה ייסגר במהירות ולא ייגרר שנים בבתי המשפט: לטובת כולם, ההכרעה כאן צריכה להתקבל במישור הנורמטיבי והציבורי. יש החלטות שצריכות להתקבל על ידי מנהיגים, לא על ידי יועצים משפטיים.  

הפניות לא נענו, ברק (öéìåí: AP)
האם הסכום המיועד לפרס שוריין כסעיף בתקציב משרד הביטחון?|öéìåí: AP
השבוע העברתי למשרד הביטחון את השאלות הבאות:

מדוע משרד הביטחון עדיין לא השיב לדרישת התשלום של איברהים קוזלי ועורכי דינו?

האם בכוונת המשרד להיענות לדרישה? אם לא, למה?

לאחרונה היו פרסומים כאילו מתקיימים מגעים לפשרה בין משרד הביטחון לאיברהים קוזלי, במסגרתה הוא יקבל רק חלק מהסכום ויקדיש את רובו לאיתור נעדרים והנצחת חללים. האם יש בדברים ממש?

אם לאחר פירוק עמותת "לחופש נולד" המדינה ראתה את הצעת הפרס כמבוטלת, מדוע לא הודיעה על כך רשמית ומדוע לא הוסרו שלטי הפרס הפזורים בכבישי הארץ?

האם במשרד הביטחון ערים לעובדה שסירוב לשלם את הפרס עלול לגרום לפגיעה קשה באמינות המדינה, ולכך שלגורמים שמחזיקים במידע על הנעדרים הקיימים והעתידיים לא יהיה מניע למסור אותו?

ממשרד הביטחון נמסרה התגובה הבאה:

"משרד הביטחון קיבל בקשת תשלום למתן פרס כספי בעקבות איתור שרידי גופתו של מג'די חלבי ז"ל.

הנושא נבחן במשרד הביטחון ולכן טרם התקבלה החלטה כלשהיא אם קיימת חובה לשלם סכום כלשהוא בנסיבות שבהן אותרו שרידו גופתו של מג'די חלבי.

יחד עם זאת, יודגש כי מערכת הביטחון תעמוד בהתחייבויות שניתנו בעבר, הבדיקה נועדה לוודא אם הנסיבות הנוכחיות נכללו בהתחייבות המדינה.

מעבר לאמור לעיל, לא נוכל להתייחס לשאלות השונות אלא רק לאחר בדיקת הנושא לעומקו".

Aviv67@gmail.com