העורך שלי אמר לי שאני כל הזמן מנסה לשכנע את כולם להפוך לטבעונים, והציע שאני אכתוב משהו קצת שונה, אז החלטתי להפתיע אותו חזרה ולכתוב חמש סיבות למה לא כדאי להפוך לטבעונים. אני מקווה שלזה הוא התכוון.
סקס
עשיתם פעם סקס עם טבעוני? אהמ אהמ, אני כן. קטע, מצפים שעם שנות הנישואים הדבר הזה ידעך, תכל'ס, למי יש כח עם כל הילדות האלה בבית? קמים מוקדם, דואגים לפרנס אותן, ארוחות בוקר, צהריים, חוגים, הסעות וכו' - ואז באמצע החיים פתאום הופכים להיות טבעונים ומה קורה? פתאום לא רק שזה לא רק משהו שצריך לסמן עליו וי ביומן, אלא אשכרה יש רצון (זה נקרא חרמנות). שעת השינה הולכת ומתרחקת כי זה לא ה-5 דקות של השגרה, אין מה שיסתום עורקים והובלת דם והבחור לא נח. זה מעייף, זה גוזל זמן והאינטימיות פתאום צמודה מתמיד ובחייאת, את גיל 16 עברתי לפני 21 שנים.
הריח בשירותים
אלדד ואני היינו צוחקים בבית האח שהחרא שלנו לא מסריח. לאלדד היתה פעילות מעיים בריאה במיוחד (וכולנו קינאנו בו על כך) אבל יש משהו שלא מדברים עליו, החרא שלנו באמת פחות מסריח. תמיד היה לי קטע עם ריחות, אני סופר רגישה ואפרופו נושא האינטימיות מהסעיף הקודם, זה היה סופר קריטי. לא נראה לי שזה יהיה מסע הפרסום שלנו "רוצה קקי לא מסריח? עבור לטבעונות!", אבל תארו לעצמכם מה זה להיות סגורים בבית עם שני שירותים ולפעמים רק אחד (אם סגרו אותנו בתוך הבית) ולהיכנס אחרי קרניסטים לתוך השירותים ועוד עם משדר עליך, לא סבבה בלשון המעטה. בבית האח הגדול ניסיתי להימנע מכניסה ישירה אחריהם, הנה! מודה! בחיאת ראבאק, לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין שגופה שנרקבת במעיים לא תצא בריח מגניב. גופה מרקיבה זו גופה מרקיבה. ובכלל ריח הגוף משתנה לחלוטין, כולנו מכירים מה קורה כשאוכלים חילבה, עמבה וכו' אז תארו לכם רק אוכל מן הצומח. אין עוד שטיפות אינטימיות!
בריאות
איזה כיף זה להיות חולה, ללכת לקופ"ח עם שאר אנשים משתעלים, ליפול למיטה ולהתבכיין למוות ושיש מי שיפנק אותך, אז זהו, בעיה גדולה. ערן היה נופל למשכב כ-5 פעמים בשנה בגלל סטרפטוקוקוס בגרון. שנאתי אותו בימים האלה, מודה, כל הבית עליי והוא? אין עם מי לדבר. המספרה שלו סגורה ולי בא להרוג אותו שאני אשכרה צריכה לטפל גם בו (גבר חולה, אין גרוע מגבר חולה!). ומאז הטבעונות? לא אנטיביוטיקה, לא גרון ולא נעליים. הלך לו הקטע הזה של 40 מעלות חום וטיפה רחמים, תכל'ס? דיכאון! והוא עוד טבעוני כך שזה מחזיר לסעיף הראשון - אין מנוחה!
רגשות אשם
כולנו נגד התעללות בבעלי חיים וכולנו מנסים לעצום את העיניים בנוגע למה שקורה במשקים, אבל המציאות שלהם לא תשתנה, היום שאנחנו כבר יודעים ואמורים להפנים שזה קורה באחריותנו הישירה קצת פחות נעים לאכול את בית החזה של מישהו ולדעת שהוא סבל. לא כ-ז-ה נעים ללעוס חתיכה מגוף של עגל תינוק ולא לדמיין את הצרחות שלו כשנלקח מאמו. מצד אחד אפשר לחיות עם זה, וזה גם כיף קצת רגשות אשמה, אנחנו יכולים למלמל לנו "גם אותנו דופקים" או "אין מה לעשות זו דרך העולם". בקיצור, זו הנאה צרופה להיות תירוצניק. כשאתה טבעוני אין לך את האופציה הזו וזה כואב!
האח הגדול
תחשבו איזו באסה זה כך באמצע החיים שולפים אותך ואומרים לך "בוא לאודישן" ואתה לא ממש רוצה. מה, עכשיו לעזוב את העבודה? להיות בבית אחד קטן עם עוד 15 אנשים שאתה לא מכיר? להשאיר ילדות בבית? לא כזה סבבה. ובסוף, כשאתה יוצא החוצה פתאום כולם מכירים אותך, רוצים תמונה, אין לך פרטיות, אנשים מרשים לעצמם קצת יותר מדי, מכנים אותך בשמות "בהמה", "פרה", "דמות לא חינוכית "פרובוקטורית בשקל", "גסה", "זונת ריאליטי", "פליטת ריאליטי" וכל זה רק בגלל שמישהו חשב שיש לך איזו "אג'נדה" להעביר (אג'נדה של אי אלימות, כן?). ככה באמצע החיים רק בגלל שאני טבעונית? ועוד רחמנא ליצלן להרוויח 700,000?! לא מגניב.
טוב, תכל'ס אפילו את עצמי לא שכנעתי, כנראה שאין מנוס מלבד טבעונות, רווח ישיר לכולם. סקס יש, בריאות יש, רגשות אשם אין, צואה מדיפה ריח שושנים יש וזכייה באח הגדול.