כשהייתי בת 11 נעלמה החתולה שלנו מהבית. לא מצאנו אותה בשום מקום, חיפשתי אותה בכל מקום, לפעמים היה נדמה לי שאני שומעת יללות, כבר לא ידעתי אם המצאתי את זה או שזה באמת קרה. אני זוכרת 5 ימים של בכי שברגע מסוים אמרתי שאם היא חוזרת אני חוזרת בתשובה, מעין דיל כזה ביני לבין אלוהים. ביום החמישי מצאו אותה סגורה בארון החשמל בקומת הפנטהאוז של הבניין ושמחתי כמו שלא שמחתי בחיי – וכמובן שמרוב אושר שכחתי את ההבטחה.

האמת שההבטחה הזו הייתה מוזרה. באתי מבית מעורב - אמא מאמינה, אבא לא - הדת מעולם לא שיחקה אצלנו שום תפקיד. המשפחה של אמא גידלה חזירים לשחיטה, אוכלים בכיפור ועוד. היו לי יחסי משבר אמון עם אלוהים, בטח ובטח אחרי המעבר לטבעונות. הריבים האינסופיים עם אנשים שמתווכחים איתי בשבת בפייסבוק על מה אלוהים רצה והתיר בטוח לא עזרו לי למצוא אמונה.


הפרומו ל"ההרצאה שכל יהודי חייב לראות"

מלא פעמים אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות. אם קיים אלוהים, זה מה שהוא רצה? שחיטה המונית של ברואיו? אנשים שמתייחסים בכבוד גדול יותר למה שיצר האדם: ספר, טלית, כיפה ולא לחיים של מישהו? לא הגיוני.

טל גלבוע - יהדות (צילום: טל גלבוע)
תפילת השוחט? בא לי לבכות|צילום: טל גלבוע
אלדד איתגר אותי באח הגדול ושאל אותי שאלות שלא ידעתי לענות עליהן על הקרבת קרבנות, על אכילת בשר ועוד. מנחם בן די סידר את התמונה ברגע שהוא נכנס, אלוהים ברא אותנו טבעונים, חזון אחרית הימים הוא טבעונות ולשם אלוהים רוצה שנחתור, האם זו אחריותנו או אלוהים אמור להביא אותנו לשם? אחריותנו המלאה.

הכול נשאר מאוד לוט בערפל עד שפגשתי את אסא קיסר. אסא הוא חוקר יהדות, חרדי, הגיע מבית דור שלישי צמחוני. שמעתי את ההרצאה שלו שסגרה לי את כל הפינות: "יהודי שומר כשרות שאוכל בשר? אין דבר כזה".

וואלה, חרדי! יושב ומסביר על היתר בזוי שניתן מאלוהים, היתר בזוי כמו לחטוף אישה משדה הקרב, על איסור צער בעלי חיים והדבר הגדול ביותר, "לא תשים מכשול בפני עיוור". אלוהים אסר על צער בעלי חיים, אסר על הפרדת תינוקות מאימותיהן, ועל כך שמשקרים לנו, לא מספרים לנו את האמת ובעצם מכשילים אותנו, אנו מסייעים בדבר עבירה, הרי אם אנחנו יודעים שמישהו מוכר לנו דבר שהוא גנב ממישהו אחר, חל עלינו איסור מוחלט לרכושו - אז איך אנחנו רוכשים בשר, חלב וביצים שהמקור שלהם כולו הוא סבל וצער?

טל גלבוע - יהדות (צילום: טל גלבוע)
אלוהים רוצה שישחטו את היצורים היפים שהוא ברא?|צילום: טל גלבוע
ביום שבת האחרון נכנסנו לבית המטבחיים בחיפה וצמוד לשוקר החשמלי נתלתה "תפילה לפני שחיטה" עמדתי שם וקראתי את שכתוב ועיניי התמלאו דמעות תוך כדי שמלמלתי: "לא יכול להיות, לא יכול להיות". אני לא יודעת אם אלוהים קיים, אבל אם הוא קיים הוא מסתכל על הבחירות היומיומיות שלנו ובטח מתבייש ביצירה שלו. מתבייש בחוסר הבושה שלנו לנהוג בברואיו כבמוצרים.

"כי מותר האדם מן הבהמה - אין" איך כולם שוכחים את ה"אין" הזה?

"אין הבדל בין צער האדם לצער שאר בעלי החיים"- הרמב"ם!

אם יש אלוהים, הוא טוב והוא רוצה שנבחר בטוב, בלי לשמור שבת, נגיעה, נידה, בלי לשמור תרי"ג מצוות. אני מרגישה יותר קרובה לאלוהים מכל מאמין באשר הוא.

>> צפו בהרצאה המלאה של אסא קיסר: "ההרצאה שכל יהודי חייב לראות"